מוזיאון הפסיפס בלוד צורף לאחרונה לארגון הגג של המועצה לשימור אתרים. בראשית החודש שעבר סיירו במוזיאון מנכ”ל המועצה לשימור אתרים, עמרי שלמון, מנהלת מחוז מרכז במועצה, מיכל הלוי-בר ומנהלת מחלקת החינוך, קרן שרעבי רייש, בלוויית יובל קליין, מנהל פיתוח עסקי של חברת זוזו (ZUZU) תיירות, המפעילה את המוזיאון, נועה כנפו דאיה, מנהלת מחלקת תכנון חברתי ושימור מורשת, ורוסיו מנרי, מנהלת מוזיאון הפסיפס.
ההכרה במרכז הפסיפס היא אבן דרך משמעותית בפיתוח תיירות המורשת בעיר לוד. את ניהול המרכז ושיתוף הפעולה מול המועצה לשימור אתרים מובילים חברת זוזו תיירות, בראשות יוסי גרייבר, והאגף לפיתוח העסקי של החברה הכלכלית בלוד.
במהלך חפירות ארכיאולוגיות בלוד בשנת 1996, התגלה פסיפס מרהיב ביופיו ויוצא דופן בשלמותו. הפסיפס, שתוארך לתקופה הרומית המאוחרת, נחשף במהלך עבודות שימור באזור, והוא נחשב לאחד מהפסיפסים המרשימים שנמצאו בעולם. אורכו של הפסיפס 17 מטר, רוחבו תשעה מטר, והוא מציג בתיאורים מפורטים בעלי חיים שונים, צמחייה וכלי שיט מתקופה זו.
המוזיאון משמש כיום בית לפסיפס המקורי והנדיר, מציג אותו בשלמותו ומציע למבקרים חוויה ייחודית המשלבת תצוגות אינטראקטיביות חדישות עם טכנולוגיה מתקדמת, ומגוון פעילויות לכל הגילאים. נוסף על הפסיפס, מביא המוזיאון את סיפורה של לוד – מהתקופות העתיקות, דרך התקופה העות’מאנית והמנדטורית, ועד ימינו. לא פחות חשוב מכך, מוזיאון הפסיפס משמש נקודת מוצא לסיור באתרי מורשת נוספים בעיר לוד.
במהלך אותו יום התקיים סיור באתרי המורשת בעיר, שהובילו יוסף חיים הרוש, סגן וממלא מקום ראש העיר, מחזיק תיק ההנדסה ותיק התחדשות עירונית, וגל גבריאל, מי שכיהנה עד לאחרונה כמהנדסת העיר. סיור זה התקיים בהמשך לכנס מלאכות היסטוריות, שהתקיים באתר הפרדסנות ע”ש מינקוב ברחובות ביוני 2024 בנושא מפעלי השמן והסבון ההיסטוריים בארץ ישראל, ושם דגש, בין השאר, על מפעלי השמן ההיסטוריים של העיר לוד והתוכניות לשימורם.
ראש עיריית לוד יאיר רביבו ברך על ההחלטה של המועצה לשימור אתרים, שבחרה במוזיאון פסיפס לוד כאתר מורשת רשמי ואמר כי “זה הזמן להודות גם להנהלת המוזיאון ולגורמים בחברה הכלכלית לוד ובעירייה, שפעלו להביא את הפסיפס להכרה החשובה והראויה. החלטה זו היא בעלת חשיבות רבה לעיר לוד, למוזיאון ולפסיפס הייחודי בארץ ובעולם, שמציג את ההיסטוריה והחשיבות של העיר לוד לאורך אלפי שנים ועד ימינו.”
עוד הוסיף ראש עיריית לוד: “החלטה זו מקדמת את ההכרה בעיר לוד, על אתריה השונים, כעיר מורשת שדורות של יהודים ישבו בה לאורך ההיסטוריה ופיתחו אותה, את התרבות ואת היהדות של ארץ ישראל.”
מיכל הלוי-בר, מנהלת מחוז מרכז במועצה לשימור אתרים ציינה: ” לוד, אחת הערים העתיקות בארץ ישראל, היא היחידה שנמצאו בה ממצאי יישוב מכל אחת מתקופותיה הארכיאולוגיות וההיסטוריות, החל מהתקופה הפרהיסטורית ועד ימינו. רצף ההתיישבות הייחודי ממשיך עד עתה, ובא לידי ביטוי גם במגוון הקהילות שמצאו לעצמן בית בעיר. לציר המתחיל מהפסיפס העתיק של לוד ופסיפס תקופותיה ההיסטוריות, וממשיך דרך פסיפס אנושי מרתק של תרבויות, סגנונות, דתות, עדות וקהילות – יש ערך רב כעוגן מרכזי בתיירות המורשת בעיר”.
בארגון הגג של המועצה לשימור אתרים חברים כיום למעלה מ-230 אתרים, מהגליל העליון ועד אילת, שכל אחד מייצג פרק חשוב בתולדות ההתיישבות בארץ ישראל בעת החדשה, המאבק על המדינה שבדרך, הקמת מדינת ישראל, בתיהן של דמויות מרכזיות בתולדותיה ועוד.