חג הפורים מהווה זמן מצוין להוריד את המסכות ולדון בשאלה איך הפך חג התחפושות לחג הפדופילים והפיתוי ומה עושים כשמהתחפושת החמודה של מיני מאוס נשאר רק המיני?
בשנים האחרונות נוקטים מוכרי התחפושות בגישת ”המלך הוא ערום” קרי מכור לילדים מינימום בד במקסימום מחיר והם לא יבינו שעבדת עליהם פעמיים גם גבית מחיר מופקע וגם הפכת את ילדתם הקטנה לאובייקט מיני.
כמו בכל ויכוח ישראלי אמיתי השוליים הם כבר לא ממש שוליים והם כוללים את מיטב המנעד ההזוי כלומר בחנויות תוכלו למצוא מגוון תחפושות צרות בגבולות גזרה רחבים מאוד הנעים בין התחפושת של אמא טאליבן שלאחר שתשתמשו בה בחג תאלצו לספק מכשיר הנשמה לילדה שהתקשתה לייצר שלוש נשימות רצופות במהלך החג לבין התחפושת של היידי שרצה בהרים בלי בגדים שלאחר שימוש בה תסיים ילדתכם את החג מאושפזת עם דלקת ריאות להנאתה. התפשטות יתר ממש כמו כיסוי יתר נובעים מאותו מקור חולה וחולני ומשנה לשנה המחלקה מדבקת יותר.בקיצור גם מי שמתנגד להחיל את תקנות הצניעות של מאה שערים על שוק התחפושות יכול להסתפק במגוון הרב והרחב של תחפושות נורמליות.
מאחורי המסכה
התחפושות לא אשמות וזה ממש לא ”ונהפוך הוא” תופעת התחפושות הפרובוקטיביות והמוחצנות הקופצות אלינו מתוך הקטלוגים היא סימפטום ישיר של עולם חינוכי הזוי עמוס בדימויים אלימים שמבוסס על אבק הכוכבים המטעה של תוכניות הריאליטי, על המתרחש מעל מסכי הטלויזיה ובעיקר על החברה הרדודה שבה אנו חיים.
גם ההורים אשמים לא מעט בגישה הסטריאוטיפית. כשמידי שנה (השנה ניתן לתרץ זאת במצב הבטחוני) מגיעים הבנים לבית הספר\הכנסת חמושים מכף רגל ועד ראש למה שנתפלא שהילדה רוצה להיות מלכה יפה וכנועה כמו בקטלוגים? אנחנו דוחפים את הבנים להתחפש באופן ”גברי” לחייל או שוטר ולנינג’ה או קאובוי (מקצועות שנכחדו ושרידים מהם מוחזקים בחיים רק לצורכי החג היהודי) (במקרים הגרועים ואם הוא ממש התעקש להתחפש למרדכי היהודי אז אז מתעקשים האבות לחמש אותו כראוי קרי עם שני רובי סער, שרשרת כדורים של מאג וכמות אמצעי חבלה שבחמאס היו יכולים להתקנא בה) ומתפלאים איך זה שהילדה רוצה להתאפר וללבוש שמלת מלמלה (למדתי מילה)?
made in china
אגב תחפושות נורמליות אולי הנושא שהכי חסר בתחום התחפושות הינו מעוף ויצירתיות ואין זה פלא בתקופה בה מיוצרות כל התחפושות במדינה אסייתית שבה למעלה ממיליארד איש מביטים בעיניים מלוכסנות על אותה מנת האורז. אנו נמצאים בעידן בו בודדים טורחים להכין בעצמם תחפושות, עדר ההורים קונה את אותן התחפושות אצל אותן היצרנים ושאם נכנסת לכיתת גן שבה אין 3 ילדים שעונים לשם נועה ו-4 שהתחפשו לאנה ואלזה כנראה חצית בטעות את הגבול לשטחי הרשות הפלסטינאית.המילה מקוריות הפכה למילה גסה והילדים לשיבוטים של בדים שגזרו שני סינים זקנים וחכמים עם כינור גדול ומכונת תפירה שמעסיקה שושי זוהר במפעל קטן לייצור תחפושות המוניות בכפר נידח בפאתי בייג’ין.