בת שבע מלכינסון הגיעה ביום חמישי האחרון מוונצואלה לישראל, בסיוע מכינת ‘ארז’ של הסוכנות היהודית ועמותת אחריי בלוד, כדי להפתיע את בנה אייל (22) בטקס הסיום של המכינה, שם הוא משמש מדריך ומכין צעירות וצעירים מהפריפריה החברתית לקראת שירות משמעותי בצה”ל. “גידלנו את הילדים שלנו לאהבת ישראל ולתרומה למדינה. אני גאה בבן שלי, שעלה כחייל בודד ואחרי השחרור החליט להמשיך לתרום ולהכין צעירים לשירות הצבאי”, אומרת האם הנרגשת, רגע אחרי שזכתה שוב לחבק את בנה.
הקהילה היהודית בוונצואלה, המונה כ- 5,000 איש, היא קהילה ציונית וחמה שמנהלת אורח חיים יהודי הכולל בתי כנסת, בתי ספר יהודיים, מרכז קהילתי ועוד. “אני ובעלי עמנואל גידלנו את ילדינו בבית ציוני עם ערכים של אהבת ישראל. במהלך השנים נשלחתי להשתלמויות בחינוך יהודי מטעם הסוכנות היהודית וכיום אני משמשת כרכזת אקדמית בבית הספר היהודי ‘הרצל – ביאליק’ בקראקס. הבת לאה (28) עלתה לארץ בשנת 2009 והבן אייל (22) עלה ב 2013. שניהם שירתו כחיילים בודדים, היא כתומכת לחימה והוא בשירות קרבי בסדיר ובקבע.
אני מאד מתגעגעת לילדיי שחיים בישראל, אבל לא יכולה להרשות לעצמי לבקר אותם יותר מפעם בשנה. המצב הכלכלי בוונצואלה קשה, יוקר המחייה גבוה וקניית מוצרים כשרים יקרה אפילו יותר. לפני מספר חודשים הגעתי לבקר ולא יכולתי להרשות לעצמי להגיע שוב. אין לי מספיק מילים להודות לאנשי מכינת ‘ארז’ בלוד שהחליטו להביא אותי בהפתעה לטקס הסיום. אפילו בבית הספר שבו אני עובדת התרגשו מהסיפור והעניקו לי חופשה, למרות שזו תקופה של עשייה חינוכית רבה.
העובדה שהבן שלי, שעלה לישראל כחייל בודד, מכין היום נערות ונערים לשירות משמעותי בצה”ל וממשיך לתרום מעוררת בי המון גאווה והתרגשות. הסיפור האישי שלו משמש דוגמא אישית לחניכות ולחניכים במכינה שעומדים להתגייס לצה”ל בימים הקרובים. הסיפור שלו מלמד על אהבת הארץ ומראה כיצד כל צעירה וצעיר יכולים לתרום למדינה, לא משנה מאיזה מקום או רקע הם מגיעים. קראתי ב-YNET על הדברים הנפלאים שהמכינות הקדם צבאיות עושות למען הדור הצעיר ומדינת ישראל והתרגשתי”, אומרת האם הנרגשת.
מכינת ‘ארז’ בלוד היא אחת מבין 6 מכינות קדם צבאיות חצי שנתיות של הסוכנות היהודית ועמותת אחריי הפועלות ברחבי הארץ ומכינות צעירות וצעירים מהפריפריה החברתית לתפקידים משמעותיים בצה”ל. במכינה בלוד מתחנכים 40 חניכות וחניכים מרחבי הארץ, כמחציתם בני העדה האתיופית, שחיים בתנאי פנימייה ועוברים הכנה לקראת הגיוס לצה”ל הכוללת העצמה אישית, אימוני כושר, מעורבות חברתית, תכניות העשרה, הכרת הארץ ועוד. ראש מכינת ארז בלוד, גלעד ברגיל: “בכל פעם אני נפעם מחדש מהסיפור האישי של אייל שעזב הכול מאחור ועלה לבדו כדי להגשים את החלום הציוני. יש לו מטען ערכי יוצא דופן וראייה חינוכית שמהווים דוגמא לכל צעירה וצעיר במכינה. המעט שיכולנו לעשות הוא להפתיע אותו, בסיוע אנשים טובים, ולהביא את אמו למעמד המרגש הזה, שבו הוא מלווה את חניכיו לקראת הגיוס”.