“העיר לוד נמצאת מתחת לרדאר של היזמים”

בכותרת זו מפרסם האתר “מגדילים”- הפורטל הישראלי להתחדשות עירונית, כתבה המבטאת את התנופה הצפויה בלוד ואת הפוטנציאל העצום של העיר.

בריאיון ל”מגדילים” שאת עיקריו אנו מפרסמים כאן, מספרת מיכל מאיר, אדריכלית העיר, על מגמת ההתחדשות העירונית ההולכת וצוברת תאוצה בעיר, על הציפייה של התושבים למהלכים משני מציאות ועל הפוטנציאל של העיר שעדיין נמצאת מתחת לרדאר של  היזמים: “העיר פתחה מינהלת התחדשות עירונית יחד עם החברה הכלכלית מתקציב שהגיע מהרשות להתחדשות עירונית. המינהלת הוקמה לפני כשנה במטרה לתכלל פרויקטים של התחדשות עירונית גם עירוניים וגם יזומים. בשנה האחרונה מיקדנו את הפוקוס שלנו בפרויקטים משני מציאות בלוד סימנו אותם וקיבלנו מימון ממשרד הבינוי והשיכון, לאחר שעברנו את הליכי המיונים המאוד מורכבים שלהם”, אומרת מאיר.

אלו פרויקטים של התחדשות עירונית מקודמים כיום בעיר?

“בכיכר קומנדו, כיכר מרכזית מאוד בעיר, מקודם פרויקט של כ -500 יחידות דיור ואלפי מטרים של תעשייה ומסחר, במתחם הס – לאה גולדברג מקודם פרויקט של כ -250 יחידות דיור ואזור תעשייה ישן שהופך להיות שכונה של כ -3000 יחידות דיור מעורבת שימושים עם מגורים מסחר ותעשייה בשילוב של פארק ליניארי מאוד משמעותי. בנוסף, שכונת רמת אשכול הקרובה לעיר העתיקה ולתוכנית המתאר שלה מקודמת בהליך של תוכנית יזומה לותמ”ל במאות יחידות דיור, אלו תוכניות גדולות ומשמעותיות”.

מהי החשיבות של תוכניות אלו בעינייך כאשת מקצוע בתחום?

“החשיבות של התוכניות האלו היא לוודא שיש מלאי תכנוני מספק לשנים הקרובות כדי שהתושבים שמלווים על ידי המינהלת יקבלו את המיטב. גם מתוך ראייה כלכלית מאוד הדוקה, כדי לוודא שאלו פרויקטים איכותיים וגם מתוך ראייה חברתית. התושבים מתוכללים בפרויקט כבר בהתחלה ולא מגיעים רק בסוף. אנחנו שואפים לייצר פרויקטים איכותיים ולוודא שהתוצר הוא תוצר ראוי.

לוד נמצאת דקה לפני שיזמים מידפקים לה על הדלת אנחנו רוצים לוודא שיש היצע תכנוני ותוכניות התחדשות עירונית לא בלית ברירה אלא מעצבות עיר במובן הטוב של העניין משפרות את העיר הקיימת. חלק מהתוכניות מוסיפות בתחומן היכלי תרבות ומתנ”סים. ללוד יש את הפריבילגיה כי היא בערכי הקרקע הגבוליים”.

היזמים עדיין לא גילו את העיר לוד?

“העיר נמצאת מתחת לרדאר של היזמים. נכון להיום היזמים נמצאים, אבל לא בהיקף הצפוי לשנים הקרובות ולכן, יש לנו פריבילגיה לעשות תכנון וכשערכי הקרקע יגיעו לנקודת הפתיחה הנכונה נהיה מוכנים ולא נהיה בבחינת העמסה על תשתיות קיימות, כי התוכניות מלכתחילה מייצרות שיפור מצב קיים, כרגע אנחנו יודעים שלוד לא תוכננה בעשרים השנים האחרונות כתוצאה מהתהליכים הפוליטיים שהתחוללו בה ומדינת ישראל השקיעה את מרצה והונה במודיעין ושוהם הסמוכות”.

עד כמה הסכם הגג שינה את התמונה?

“הסכם הגג הבטיח לעיר תשתיות של מיליארדים בישן מול חדש ובטיפוח העיר העתיקה. ההסכם מאפשר לנו ודאות שיגיע הכסף ברמה שאנחנו מצפים לה וקרקע משלימה בשכונות מאוד מורכבות”.