מאת: עו”ד משה קמר
פיצויי הפקעה – לבעל קרקע שהופקעה אין זכות מוקנית לקבל קרקע חלופית
בית המשפט העליון קבע לאחרונה (בג”ץ 4015/17 מועצה מקומית בענה ואח’ נ. ממשלת ישראל ואחרים, 2019), כי פיצוי בגין הפקעה בדרך של חילופי קרקע אינו זכות שבדין, ובפועל נוקטים בדרך זו לעיתים רחוקות בלבד. פיצוי בדרך של חילופי קרקע מעורר קשיים שונים. במקרים רבים אין קרקע מתאימה זמינה בידי גורם הפקעת קרקעות, אך גם מקום שקיימת לכאורה קרקע זמינה, פיצוי בדרך של הענקת קרקע חלופית הוא בעייתי, בין היתר בשל חשש מובנה לאפליה בין מי שזוכה לקרקע חליפית לבין מי שמקבל אך פיצוי כספי; בשל חשש להיווצרות מחסור בקרקע למטרות ציבוריות בעתיד; וכן החשש לפגיעה בטוהר המידות.
סעיף 191 חוק התכנון והבניה מאפשר לוועדה מקומית לפצות בדרך של מתן קרקע חלופית
סעיף 191 חוק התכנון והבניה, התשכ”ה-1965, קובע, כי הוועדה המקומית, בהסכמת הוועדה המחוזית, רשאית לבוא לידי הסכם עם בעל מקרקעין שהופקעו על-ידיה, כי במקום תשלום כסף תמורתם יועברו לו מקרקעין אחרים, בתחום התוכנית או מחוצה לו, לסילוק מלא או חלקי של תביעותיו הנובעות מההפקעה. סעיף זה אינו מעניק זכות לחילופי קרקע, אלא קובע אך שיקול-דעת לוועדה המקומית, באישור הוועדה המחוזית, לבוא לידי הסכם עם בעל מקרקעין בדבר חילופי קרקע במקום מתן פיצויי הפקעה.
משרד הפנים הנהיג מדיניות מצמצמת, לפיה ככלל על ועדות מקומיות להימנע משימוש בסמכות שלפי סעיף 191 חוק התכנון והבניה בדבר חילופי קרקע במקום תשלום פיצויי הפקעה. גם רשות מקרקעי ישראל חדלה זה מכבר מפיצוי בקרקע בגין הפקעה.
בהתאם למדיניות זו דחה בית המשפט העליון את עתירתם של בעלי קרקעות שהופקעו בכפר בענה על-ידי שר התחבורה על יסוד פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, לצורך הקמת מחלף חדש בעל הפרדה מפלסית, שישמש בין היתר לכניסה וליציאה מהיישוב. בית המשפט קבע, כי העותרים זכאים לתבוע פיצויי הפקעה בלבד בהתאם להליכים הקבועים במסגרת פקודת הקרקעות.
(ראו בהרחבה: אריה קמר, דיני הפקעת מקרקעין, מהדורה שמינית (התשע”ד-2013), מאת משה קמר, כרך ב’ עמודים 866-863).
המשרד מייצג רק בעלי מקרקעין שהופקעו ואינו מייצג רשויות מפקיעות. הטיפול והייצוג נעשים באופן אישי בידי עורך דין משה י’ קמר. צרו קשר לפגישת היכרות לא מחייבת, נשמח להיות שם בשבילכם ולשירותכם. צרו קשר עוד היום – 03-612-9444