כשנתיים לאחר שהואשמו שני הקטינים בעבירות של זריקת אבנים והתקהלות אסורה כמחאה על רצח דני גנון ז”ל זיכה אותם ביהמ”ש המחוזי בלוד מחמת הספק. השופטת העבירה ביקורת על התביעה והגדירה את זיהויים של השניים כ’נגוע בכשלים’ לאחר סתירות שנמצאו בין עדויות החיילים. עו”ד קידר: “חבל שקטינים צריכים להעביר שנתיים מחייהם במלחמת הישרדות ובתי משפט”
שופטת בימ”ש המחוזי בלוד זיכתה שני קטינים שהואשמו בעבירות של זריקת אבנים, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה והשתתפות בהתקהלות אסורה.
האירוע המדובר התרחש לאחר הפיגוע בו נרצח דני גונן ז”ל, ולפי כתב האישום תכננו הקטינים לקיים הפגנה כאקט מחאה על הפיגוע יחד עם אנשים נוספים וליידות אבנים לעבר כלי רכב של ערבים הנוסעים בכביש הסמוך וביצעו את התכנון בשעות הערב. כתוצאה מהיידוי נחבלה אישה ערבייה בראשה. כתב האישום כנגד הקטינים היה מבוסס על עדויותיהם של חיילים שהיו במקום בזמן האירוע ועצרו את הקטינים. כאשר אחד החיילים סירב למסור את עדותו בתיק.
מעדויות החיילים בתיק עולה כי בקרב החיילים שררו תחושות קשות ותסכול נוכח העובדה כי הצבא מבצע עבודות שיטור מול היהודים לאחר רצח דני גונן, דבר שהוביל לכך שאחד החיילים סירב למסור עדות בתיק מסיבות אידיאולוגיות.
שני הקטינים כפרו בהאשמות נגדם וטענו כי היו באותו המקום כאשר הגיעו אליו בטרמפ ובכוונה להמשיך בנסיעתם וכי מדובר לגביהם בטעות בזיהוי.
בהכרעת הדין בתיק העבירה השופטת, מיכל ברנט, ביקורת על עיכוב העצורים על בסיס זיהוי על סמך פרטי לבוש בלבד, מה גם לאחר שנותק קשר העין עמם וכאשר עמדו בתוך קבוצת נערים. השופטת גם מצאה כי קיימות סתירות בין עדויותיהם של הסמ”פ והקשר.
עוד טענה השופטת כי “לאחר שפסק יידוי האבנים, נסע כאמור צוות החיילים לכיוון הפילבוקס ונותק קשר העין עם הנערים שיידו את האבנים. למקום הגיעו כוחות משטרה ומג”ב, והתיזה לפיה המעורבים ברחו דווקא אל המקום בו התקבצו הכוחות תמוהה” והמשיכה כי לפי עדותו של החובש, הנערים המיידים כנראה ברחו רגלית לכלי רכב שלקחו אותם מהמקום.
“בהתחשב בכך ובעובדה שאין היגיון פנימי בהישארות החשודים בזירה”, הוסיפה השופטת, “יש פגיעה מסויימת במשקל זיהויים של הנאשמים מבין קבוצת הנערים שנכחו בטרמפיאדה דווקא”.
בהמשך טענה השופטת כי זיהויים של שני הנערים מבין העומדים בטרמפיאדה הוא “זיהוי הנגוע בכשלים”.
השופטת ציינה גם את העובדה כי במהלך חקירת העדים הוצגו להם תמונותיהם של החשודים ובכך יכלו לשים לב לפרטי זיהוי חדשים שלא ראו קודם לכן, ולכן “אין לסמוך על זיהויים של הנאשמים כמעורבים באירוע”.
בסיכום הדברים זיכתה השופטת את שני הקטינים מחמת הספק.
עו”ד עדי קידר מארגון ‘חוננו’, שייצג את אחד הקטינים בתיק, מסר: “ביהמ”ש קיבל את מלוא טענות ההגנה וקבע כי התקיימו כשלים בזיהוי וכן כשלים ומחדלים בעבודות המשטרה. כתב האישום הזה לא היה צריך להיות מוגש מלכתחילה וחבל שקטינים צריכים להעביר שנתיים חשובות ומשמעותיות מחייהם במלחמת הישרדות ובתי משפט”.
