לפני שנה בדיוק במעיין סמוך לישוב דולב, נרצח דני גונן הי”ד תושב לוד עת ששהה במקום עם חבריו. במקום בו נרצח נערכה אזכרה לציון שנה להירצחו בהשתתפות מנכ”ל עיריית לוד וחברי המועצה עמיחי לנגפלד ואביב וסרמן. אמו, דבורה גונן קראה לראש הממשלה: “פעל מידית לבניית שכונה הנושאת את שמו”.
לפני שנה בדיוק במעיין סמוך לישוב דולב שבבנימין, נרצח דני גונן הי”ד תושב לוד עת ששהה במקום עם חבריו. דני הי”ד , אחד מקורבנותיה הראשונים של האינתיפאדה הנוכחית אהב את הארץ בכל נימי נפשו והיום (ו’) במקום בו נרצח נערכה האזכרה לציון שנה להירצחו. עוד טרם לכן נערך מרוץ לזכרו שהסתיים באנדרטה במקום הנושאת את שמו.
מאות רבות של מכרים, תושבי לוד, ובניהם מנכ”ל עיריית לוד אהרון אטיאס, עמיחי לנגפלד חבר מועצת עיריית לוד, אביב וסרמן לשעבר סגן ראש עיריית לוד וכן ח”כ מוטי יוגב (הבית היהודי) ראשי מועצה אזורית חבל בנימין, חברי הגרעין התורני בעיר, אישי ציבור, פעילי תנועת “אם תרצו” וחברי תנועות נוער באו לכבד את המעמד המרגש. נוסף אליהם הצטרפו אל חבריו ואל אמו דבורה גונן גם אליעזר רוזנפלד אביו של מלאכי הי”ד ודורון מזרחי אביו של החייל זיו מזרחי ז”ל שנרצחו אף הם בגל הטרור האחרון.
אמו של דני הי”ד, דבורה גונן אמרה כי הקמת האנדרטה היא ההוכחה לכך שכל כל רצח יענה בבנייה. לדבריה: “המרצח השפל לא יוכל לפגוע בנצח ישראל. במקום בו הוא ניסה לפגוע ברוחנו אנחנו נמשיך לבנות ולהתפתח. זו תשובה ניצחת לכל אלה הבאים לכלותנו. רצח יענה בבנייה. אני קוראת מכאן לראש הממשלה ולשר הביטחון לפעול מיידית לבניית שכונה הנושאת את שמו של דני באחד הישובים הסמוכים למקום הרצח. הכאב האיש לעולם לא יתרפא אך הכבוד הלאומי נרמס. אדוני ראש הממשלה, בידך הדבר לשנות את מציאות זו ולהוביל לכך שעם ישראל יהיה באמת ריבון בארצו.”
רבה של העיר צפת, הרב שמואל אליהו, השתתף אף הוא בטקס חנוכת אנדרטת הזיכרון וציין כי: “הישיבה היהודית בארץ ישראל היא מכוח הקב”ה. מי שנלחם בהתיישבות היהודית בארץ ישראל נלחם בה’.”
אורי כהן, תושב העיר לוד וחבר של המשפחה הוסיף כי: ״מרגש לראות כי שנה אחרי הירצחו של דני, המעיין הקרוי על שמו מלא בקולות שמחה של ילדים״
לדברים אלה הצטרף גם מנכ”ל תנועת “אם תרצו” מתן פלג שאמר כי פעילי התנועה עומדים בהשתאות מעוררת כבוד כאשר הם רואים את פעילותה הברוכה של דבורה. לדבריו: “האסון האישי הכבד של משפחת גונן הפך להיות האסון של כלל עם ישראל. הגיע העת שלאחר 2000 שנות גלות בהן עם ישראל לא יכול היה להיות אדון לעצמו נפעל להשבת הכבוד הלאומי. הצעד הראשון הינו המשך פיתוח הארץ. יהודים חייבים ורשאים להתיישב בכל חלקי הארץ ולהמשיך את המפעל הציוני, במעשים ולא רק בדיבורים. דבורה גונן יחד עם שאר המשפחות השכולות הן תעודות הכבוד של מדינת ישראל. תנועת “אם תרצו” תמשיך לעמוד לצידם בכל עת וזמן, יחד, כאיש אחד בלב אחד.”