התפשטות נגיף הקורונה וההגבלות שהוטלו על הציבור בעקבותיה גרמו לטלטלה עזה בשוק העבודה בישראל ולוו בהוצאה המונית של עובדים לחופשה ללא תשלום. מה חשוב לדעת על זכויות העובדים בצל המשבר?
התפרצות נגיף הקורונה בישראל גרמה לשינויים מרחיקי לכת בכל תחומי החיים. המשבר הבריאותי לווה ועדיין מלווה במשבר כלכלי חמור וחסר תקדים אשר פגע בעצמאים ובעובדים שכירים כאחד. בעלי עסקים רבים הפסיקו את פעילותם באופן מוחלט ואילו אחרים צמצמו את הפעילות בהתאם להנחיות הממשלה. במקביל, עובדים רבים הוצאו לחופשה ללא תשלום כאשר חלקם עדיין לא חזרו לעבוד וחלקם אף פוטרו מעבודתם.
יש לכם שאלה בנושא זכויות עובדים? לחץ/י כאן
הוצאת עובד לחופשה ללא תשלום על רקע המשבר הכלכלי
בעקבות הנחיות הממשלה כאמור, עובדים רבים מצאו את עצמם בחופשה ללא תשלום, בעוד עובדים אחרים נאלצו להתמודד עם שינויים בתנאי ההעסקה, צמצום היקף משרתם והפחתות שכר. חשוב לציין כי במהלך תקופת החל”ת יחסי העבודה בין העובד ובין המעסיק ממשיכים להתקיים אך הם למעשה מושהים. חשוב לציין כי במהלך תקופת החל”ת המעסיק פטור מתשלום שכר וזכויות סוציאליות אחרות לעובד.
לפי הנחיות המוסד לביטוח הלאומי, עובד אשר הוצא לחל”ת עקב משבר הקורונה לתקופה של 30 יום לכל הפחות, יהיה זכאי לקבל דמי אבטלה וזאת מבלי לנצל את ימי החופשה שלו לפני היציאה לחל”ת. בעוד במצב רגיל הוצאת עובד לחל”ת מחייבת את הסכמתו למהלך ולרוב נעשית ביוזמתו, לנוכח הנסיבות הקיימות בצל משבר הקורונה המעסיק יכול להודיע חד צדדית לעובד על הוצאתו לחל”ת. עובד שמסרב לצאת לחל”ת צריך לקחת בחשבון כי הוא ככל הנראה יעמוד בפני הליך של פיטורים.
חשוב לציין כי בתקופת החל”ת, המעסיק מחויב לשלם למוסד לביטוח לאומי אך ורק עבור חודשיים כאשר לאחר מכן התשלום חל על העובד. בתקופת החל”ת יחסי העבודה בין המעסיק ובין העובד אינם ניתקים אך הם מושהים. לפיכך במהלך תקופה זו העובד אינו זכאי להמשך הפרשות המעסיק לפנסיה, לימי מחלה, ימי חופשה ונסיעות. על כן, לפני יציאת העובד לחל”ת חשוב לשוחח עם המעסיק ולהגיע עימו להסכמות ביחס לזכויות אלו.
שינוי תפקיד, צמצום משרה והפחתת שכר
בעקבות המשבר הכלכלי שנכפה עליהם, חלק מהמעסיקים החליטו לבצע שינויים בהיקף המשרות של עובדיהם ובמקרים מסוימים אף להפחית את שכרם ולשנות את תפקידם. כל שינוי בתנאי העסקתו של העובד או בתפקידו צריך להיעשות בכפוף לקבלת הסכמתו של העובד. העובד אמנם אינו מחויב להסכים לשינוי אך עליו לקחת בחשבון כי ישנה סבירות גבוהה שסירובו לשינוי בתנאי ההעסקה יגרום לפיטוריו. לפיכך, עליו לשקול האם הוא מעוניין לשמור על מקום עבודתו תוך שינוי הגדרת התפקיד והמשרה או לחילופין לסיים את עבודתו אצל המעסיק.
במקרה שבו העובד אינו מסכים לשינוי בתנאי ההעסקה שלו והמעסיק מצידו מחליט שלא לפטרו מהעבודה, מדובר בהרעת תנאים מוחשית בתנאי העבודה. במקרה של הרעת תנאים מוחשית בתנאי העבודה העובד זכאי להתפטר בדין מפוטר. במצב כזה העובד יהיה זכאי לשימוע לפני פיטורין, למכתב פיטורים שיפרט את תקופת ההעסקה, לתקופת הודעה מוקדמת, לפיצויי פיטורים ולתשלום כל יתר זכויותיו על פי חוק.
זכויות של עובד בפיטורים
בעקבות המשבר הכלכלי שנלווה להתפרצות מגפת הקורונה בישראל, מעסיקים רבים נאלצו להשבית את פעילותם באופן מוחלט או לשוב לפעול בהיקף חלקי ומצומצם. כפועל יוצא ממצב דברים זה ולנוכח הירידה החדה בהכנסותיהם, חלק מהמעסיקים נאלצו לפטר עובדים כדי לצמצם את הוצאותיהם ככל האפשר. עובד שעומד לפני פיטורים זכאי לשלל זכויות כגון החלק היחסי של דמי ההבראה, דמי חופשה שנתית שלא נוצלו, פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת אם העובד לא נדרש לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת, מכתב שחרור זכויות לקרן הפנסיה ושימוע.
עובד שסבור כי מעסיקו קיפח אותו ופגע בזכויותיו בעת הליך הפיטורים רשאי להגיש תביעה נגד המעסיק לבית הדין האזורי לעבודה. בכל מקרה של פגיעה בזכויות עובדים רצוי מאוד לפנות לעורך דין מקצועי ומנוסה שעוסק בתחום דיני העבודה וזכויות העובדים. עורך הדין ייבחן את כל המסמכים הרלבנטיים, יתשאל את העובד אודות תנאי העסקתו ובמידת הצורך ילווה אותו בתביעה נגד המעסיק לצורך מימוש זכויותיו.
באדיבות אתר עורכי הדין לזכויות עובדים בישראל LawGuide.
* לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.