Site icon מקומונט לוד

לכבוד חג הספר: תכירו את הסופרת הלודאית – חנה דרעי דדון

עכשיו אני, בישי עכבישי, טליה המעופפת והכובעים של נועה, ספרים פרי עטה של המורה והסופרת הלודאית חנה דרעי דדון. מתוך כאב צמחו להם ספרים מקסימים! 

למי שטרם הספיק להכיר, הסופרת חנה דרעי דדון , לודאית גאה, מורה וספרנית בבית הספר המעפילים בלוד.

חנה החלה לכתוב עוד בהיותה נערה, שירים מחורזים למגרה, לימים, אחרי שהתגרשה הרגישה שיוצאת ממנה שירה אחרת, בוגרת יותר, איכותית יותר. “הרגשתי שזו הייתה מעיין דרך להתגבר על הקשיים שעברתי בחיי”, דדון הוציאה ספר שירים למבוגרים ‘עכשיו אני’.

ממבוגרים לילדים

“בעקבות תחרות של משרד החינוך, בכתיבת סיפור ילדים, החלטתי לנסות את מזלי בגיל הצעיר. כך נולד ‘בישי עכבישי’. אומנם הוא לא זכה בתחרות, אבל בגלל שהאמנתי שהוא סיפור טוב, התחלתי לאייר אותו בעצמי, והוצאתי אותו לאור. הביקורות המעולות שקיבלתי מהקוראים, הן ההורים והן הילדים, דירבנו אותי לכתוב עוד, וכך נולדו שני ספריי החדשים – ‘הכובעים של נועה’ ו’טליה המעופפת’.”.

אז על מה מספרים הספרים ומה הביא אותך לכתוב אותם? 

הסופרת ושלושת הספרים. צילום באדיבות: חנה דרעי דדון

“כמורה המתמודדת בכל יום עם ילדים, אני נתקלת בכל יום בילדים המתקשים, החריגים, האחרים, וגם העובדה שגדלתי עם דודה הסובלת מפיגור שכלי, הביאו אותי לכתוב את ‘בישי עכבישי’, העוסק בשונה, ביחס החברה לשונה, אבל מביא נקודת אור שמלמדת אותנו, שחיסרון יכול להפוך ליתרון..

גם בספר השני ‘טליה המעופפת’ אני עוסקת בילד השונה, המרחף כמו שנוהגים לכנות ילדים כאלה, וגם פה דווקא בגלל הריחוף, דווקא בגלל הסקרנות, טליה עושה מעשה של חסד, שהוא גם בבחינת תזכורת כואבת לתופעה עצובה ומכעיסה, של שכחת ילדים במכונית סגורה בקיץ.

הספר השלישי ‘הכובעים של נועה’ עוסק ברגשות של הילדים, וכיצד נועה מתמודדת אתם. באמצעות הספר הקוראים למדים על שמות של בני משפחה וערים בישראל, סוגי כובעים וסוגי רגשות”

מה את הכי אוהבת בלוד?

“אני הכי אוהבת בלוד את המרקם האנושי, את ההיכרות האישית והחמה עם רבים מהתושבים, וכמובן את העובדה שאני מאמינה שלוד היא פנינת המרכז ושל המדינה, פנינה שעוד מעט תצא מהכונכיה, ותהפוך לעיר מבוקשת במרכז כראוי לה.”

“מה היית משנה בה?”

“מה שהייתי בכל זאת משנה בעיר זה את נושא טיפוח השכונות הותיקות. כולנו רואים כיצד נראית שכונה מודרנית למשל גני יער, או גני אביב, לצערי אין זה כך בשכונות הישנות , ואני תושבת שכונה ישנה. אין טיפוח, אין גינון ולא תמיד נקי. זו צריכה להיות עבודה משותפת של העירייה, בשילוב שינוי תודעתי התנהגותי של התושבי השכונה, בעזרת הרצאות ופעילויות טיפוח משותפות אולי עם סטודנטים המתגוררים בלוד”.

אם לא בלוד היכן היית גרה?

“לא הייתי רוצה לעבור לגור בעיר אחרת, משום שבלוד יש לי את כל מה שאני אוהבת, וכל משפחתי הגרעינית מתגוררת בלוד!”

את הספרים של חנה אתם יכולים להזמין  דרך הפייסבוק שלה ‘חנה דרעי דדון’,
או בטלפון מספר 0503131302.