זו השנה ה-43 ברציפות שמועדון רוטרי לוד מחלק מלגות לסטודנטים מצטיינים תושבי העיר לוד.
קרן המלגות ע”ש חיים פרדו ז”ל, משה מיזרקלי ז”ל ומייק לוינסקי ז”ל, שמה לה בראש סולם
הקריטריונים את נושא המצוינות יחד עם תרומה לקהילה. שותפים למיזם עמותת פ.ש.ר לוד הקרן
לפיתוח לוד ועיריית לוד.
מתנ”ס גני אביב אירח השנה את הטקס היוקרתי בנוכחות הסטודנטים הזוכים, בני משפחותיהם
ואורחים. המפגש החל בטקס רוטריוני שנוהל על ידי נשיאת מועדון רוטרי לוד, נג’לה חנחן, כשמיד
לאחריו, הזמין מנחה הערב ויו”ר וועדת המלגות לשנה זו נ/ל לוי מקמל את המברכים.
שמעון תורג’מן – יו”ר עמותת פ.ש.ר, מירה מרציאנו – חברת המועצה מחזיקת תיק הצעירים ומיתוג
העיר, אמיתי אוחיון – נציג אגף החינוך, עמדו על ייחודו של מועדון לוד, ועל הקשר בין הגופים שהם
מייצגים לעידוד מצוינות. נג’לה חנחן, הודתה לחברי המועדון על עזרתם, וכן להנהלת מתנ”ס גני
אביב על האירוח ולשותפים למיזם.
שי פרדו שמשפחתו תומכת בקרן המלגות ובבעלי צרכים מיוחדים בעיר מזה 22 שנים, דיבר על
הקשר ההדוק של משפחתו עם קרן המלגות של המועדון. שי ציין בהתרגשות רבה את העובדה
שבטקס זה נכח אביו, דני פרדו שיזם את תמיכת משפחתו בקרן.
נשיא המועדון לשעבר, לוי מקמל סיפר על עבודת הוועדה והקושי הרב בבחירת 27 הסטודנטים
המצטיינים מתוך הבקשות שהוגשו, כי” כולם היו מצטיינים – מתוך הבקשות הרבות שהוגשו עברו את
הסף (ציון ממוצע 80%) 84% מהמגישים”
הסטודנטים הנבחרים ניגשו זה אחר זה לשולחן הנשיאות וקיבלו מידי חברי הנשיאות והתורמים את
המלגות. כאשר 2 מלגות ייחודיות, האחת לחבקין חיא מושקא, סטודנטית להוראת המתמטיקה
שנתרמה ע”י החברים של ניסן אברהם ז”ל שנפל ברפיח ים לפני 22 שנים, ונמסרה ע”י אביו עמי
אברהם יבדל”א, ומלגה שנמסרה ע”י עופר לוינסקי לזכרו של אביו , נשיא המועדון לשעבר, מייק
לוינסקי ז”ל.
זו השנה הרביעית שמלגה מיוחדת ניתנת לספורטאי מצטיין, העוסק בספורט יחידני ייצוגי. מקבלת
המלגה השנה הינה שחקנית הטניס שולחן, גבריאלוב אלישבע בעלת הישגים מצוינים הן ברמה
הארצית והן ברמה הבינלאומית. את המלגה לאלישבע העניקו ברוך אקפלד יחד עם מאיר אליהו –
מנהל אגף הספורט בעיריית לוד, ושלמה אברמוביץ – יו”ר עמותת הטניס שולחן בלוד.
ברק בן זקן, סטודנט לתואר שני במערכות מידע ומדעי מחשב במכון טכנולוגי חולון, נשא דברים
בשם מקבלי המלגות, באמרו כי הוא גאה להיות חלק מקבוצה הזוכה להכרה על השקעתם
והצטיינותם. “הצטיינות צריכה להיות הרגל ולא משהו חד פעמי” אמר והודה לגופים בעיר שהחליטו
לקדש ערך זה. הערב המרגש והמהנה הסתיים בשירת התקווה.