תחקירי המזון השוטפים את ערוצי הטלוויזיה העלו את חמתו של עמיעד טאוב ומוציאים לו את החשק לאכול. בטור נרגש הוא קורא להם להפסיק לעסוק בספירת קלוריות וקוליפורמים
מיקרוב הינו כינוי לאדם אֻמְלָל, מוּכֶה גּוֹרַל, מְעוֹרֵר רַחֲמִים, ופתֶטִי. מיקרובים ברבים הינו כינוי מקצועי ליצורונים שניתן לראותם רק במיקרוסקופ. אל היצורים דלעיל חברו עוד סוסים טרויאנים הנושאים את השמות האימתניים ”קוליפורמים” ‘חיידקים” ”ליסטריה” ”מיקרוביולוגיים” ‘עובשיים’ ועוד מיני טרולים מפחידים שכל מטרתם הינה להוציא מאנשים שאוהבים לאכול את כל החשק לחיות ולהפוך את כולנו למיקרובים (מבחינת האומללות ולא רחמנא לצלן מבחינת הגודל) בדיוק כמו במילון.
מסתבר שאחד הבילויים האהובים על עיתונאי ישראל ובייחוד בתקופת הקיץ המהבילה הדופקת את מוחם יותר מימי השגרה הינה עריכת תחקירי מזון מיותרים. נדמה שאי אפשר להציץ במסך מבלי לגלות מגישה בת 12 שבמבט מזרה אימה מפחידה אותנו שהסביח שלפני רגע העלה לנו חיוך על הפנים עוד יוריד אותנו לשאול תחתיות בגלל ריבוי חיידקונים המסתתרים בתחתית הפיתה ומחכים לנקום בנו. מ”בדקנו עד כמה הסושי שלכם נקי” ועד ”הקינוחים המזוהמים בישראל” זאטוטי ותחקירני תכניות הצרכנות המיותרות מסתערים על החומוסיות והסושיות במטרה להוציא לנו את המיץ והטעם לחיות תוך כדי שהם שותים כמויות קוקה קולה שיכולות להמיס ניבים של פיל. מרוב תחקירים על כל סוג מזון לא נשאר מה לאכול.
שבעים השנים הטובות
מה היה רע בעידן הערוץ הבודד בו לא בזבזו זמן רייטינג קדוש על חיטוט בצלחות חומוס? האם חובבי השווארמה של הדור הקודם חיו פחות? האם יותר אנשים מתים מאכילת פלאפל מאשר מקרינה סלולרית? האם בעידן טרום רפי גינת הנוהם על סלט אומלל אנשים היו פחות בריאים? ודווקא את גינת בחרתם כפרזנטור של קוליפורמים? האם המנחה המוכשר הגיע לגודלו הנוכחי מאכילת סלטי בריאות ירוקים שיוצרו בוואקום בחממה סטרילית?
אישית כמו כל היפוכונדר טוב אני נוקט מזה שנים בשיטת רפואת אחזקת השבר המטומטמת. קרי לא פונה לרופא עד שאני לא במצב גוסס מבוא להלוויה מלכותית. מעולם לא הייתי טוב במתמטיקה וגם היום אין לי עניין לספור לא קוליפורמים לא קלוריות וגם לא לשקול קטניות. בקיצור צאו לי מהצלחת עמוסת הפרגיות, הצ’יפס הפריך והטחינה המטפטפת ותהנו עם הברוקולי המאודה על מצע הכרובית והחסה בשנים שעוד נותרו לכם לסבול בעולם הבריא שלכם.