אביעד ברטובעיריית לוד ממשיכה במסורת חיזוק גאוות היחידה ורוח העשייה וההתנדבות בעיר. ועדה מיוחדת בראשות ראש העיר, עו”ד יאיר רביבו, בחרה שנים עשר תושבים אשר ישיאו משואות של אהבה לעיר ולמדינה.* ראש העיר יאיר רביבו: אני שמח להמשיך מסורת בת למעלה מ-20 שנה, שבה עיריית לוד מוקירה את התושבים היקרים שפעילים בחברה ובקהילה בעיר. בחרנו השנה 12 גברים ונשים, פסיפס מייצג ונפלא של החברה הלודאית והישראלית, המשקפים במעשיהם ההתנדבותיים, ערבות הדדית, עזרה לזולת ושיתופי פעולה בתחומי החסד, החינוך, הקהילה, הקליטה, הרווחה והבריאות, ורצינו להגיד להם תודה.
את משואת ותיקי העיר, ישיאו מר מסעוד מלכה ומר אברהם דואק.
מסעוד מלכה בן ה-82, נולד במרוקו ועלה ארצה בשנת 1975 ישירות ללוד יחד עם רעייתו פאני וארבעת ילדיהם. בארץ נולדו שלושה ילדים נוספים.
הוא מהווה דוגמא ומופת לאיש משפחה ואיש עשייה מוכר וצנוע, אהוב ואהוד בציבור, ממקימי בית כנסת בשכונת שרת ופעיל למען התושבים והפצת התורה.
מֵילדותו ינק ערכים של אהבת ארץ ישראל ובניינה, אהבת התורה ועמלה, ומעל הכל אהבת האדם והמשפחה, ערכים שהטמיע בכל בני משפחתו היקרה.
אברהם דואק בן ה-88, נולד בעיר חאלב בסוריה, עלה ארצה בשנת 1945 במסגרת עליית הנוער.
בשנת 1962 עבר ללוד עם משפחתו ומאז מתגורר בה.
ב-1950 התגייס לצבא במסגרת גרעין נח”ל וכשהשתחרר מהצבא הקים יחד עם חבריו לגרעין את מושב ניצני-עוז שבעמק חפר.
אברהם עבד בתעשייה האווירית כ- 33 שנים. ילדים רבים בלוד וגם הוריהם, מכירים אותו כמתנדב בגן ילדים במסגרת “זהב בגן”.
את משואת הבריאות ישיאו גב’ מירי קירשנבאום וד”ר יוליש מיכאל
מירי קירשנבאום נולדה בירושלים בשנת 1956 להוריה רוחמה ואברהם קריספין שעלו ארצה מקזבלנקה. היא תושבת העיר מזה 40 שנה, אמא ל-5 ילדים, ביניהם תאומים, וסבתא לנכדים.
כבר כילדה נמשכה מירי לעולם הרפואה, היא אף למדה סיעוד והתנדבה במחלקת יולדות ובתינוקיה.
במהלך השנים יצאה למבצעים שונים כשליחת חב”ד בבית החולים אסף הרופא לחיזוק ועידוד יולדות, אימהות צעירות ונשים שהיו זקוקות לתמיכה רגשית ברגעים מורכבים של החיים.
עם שמחת החיים והאנרגיות הטובות שלה, מכניסה מירי אור לכל מקום אליו היא נכנסת. היא מחפשת תמיד היכן להשפיע עוד טוב ולתרום מעצמה לסביבה ולחברה, לכל אדם הזקוק לכך, ללא הבדלי דת, גזע או מין.
ב-35 השנים האחרונות היא מתנדבת באגודת אפרת בתמיכה בנשים המתלבטות אם לבצע הפסקת הריון על רקע מצב כלכלי, ובכל יום פועלת למען חיזוקן והעצמתן של נשים אלו, והפכה מצבים של הריון מחוץ לנישואין למשפחה יהודית מתפקדת ושמחה. כיום היא מפעילה מערך שלם של דולות בהתנדבות, המסייעות לנשים.
מירי היא דוגמא ומופת להתנהגות אזרחית ומלאת חסד והשפעה על סביבתה.
ד”ר יוליש מיכאל עלה ארצה בגיל 22. את לימודי הרפואה עשה באוניברסיטת תל אביב. הוא רב-סרן במילואים ושירת כרופא צבאי.
משנת 1999 הוא משמש כרופא משפחה אהוד ומוכר בלוד, בעל בית רופאים “לוד סנטר” מטעם קופת חולים מכבי .
על היותו תושב גאה של העיר לוד, הוא מתכבד להשיא משואה בהוקרה לכל הצוותים הרפואיים.
את משואת התורה והחסד ישיאו ר’ יהושע מימון ומר יעקב אמר
יהושע מימון, יליד העיר לוד, בן העדה התוניסאית המפוארת, הקדיש ומקדיש את כל חייו למען התורה והאדרתה. בין היתר היה שותף להגדלת התורה בסין גם על ידי זיכוי הרבים בבית כנסת בשנחאי.
במסגרת הפעילות הרוחנית מקיים תפילות מדי יום לזיכוי הרבים על שלל הקהילות בעיר, לרבות הפעלת כולל ערב, סיוע בסתר לנזקקים, ארגון אירועים רוחניים כמו סיומי מסכת וכן מסיבות לרגל חגי ישראל.
כיום הוא חסידו של הצדיק הרב יהורם מיכאל אברג’ל זצ”ל, ממקימי בית כנסת “חסדי יהושע” שלאחר פטירת הצדיק, בתאום עם משפחתו הוסף לביהכנ”ס השם היכלא דרבנו יהורם אברג’ל זיע”א , כאשר הצדיק בחייו, שם את כיפתו על ראשו של יהושע ומינה אותו להתפלל ולברך את עם ישראל.
יעקב אמר נולד בלוד במעברת צפון בשנת 1965, גדל והתחנך בעיר ומגדל בה את ילדיו.
את שירותו הצבאי עשה בגדוד 202 של הצנחנים.
בפעילותו ההתנדבותית בלוד משמש כגבאי בית כנסת “בית אל” בשכ’ שרת. במסגרת בית הכנסת מקיים פעילויות למען הקהילה ושעורי תורה, וכן למען משפחות מעוטות יכולת.
את משואת הציונות ואהבת העם ישיאו מר עמוס בוקובזה ומר נתן פרוכטרמן
נתן פרוכטרמן נולד בשנת 1951, בין הילדים הראשונים בלוד. כשמו כן הוא, תמיד עוסק בנתינה למען הכלל. במשך עשרות שנים משמש כגבאי בית כנסת “אוהל אברהם”.
אביו, יונה ז”ל, ניצול שואה שעסק בהנצחת השואה ונתן ממשיך דרכו ותוקע בשופר בהתנדבות בטקסי יום השואה וכן באירועי שמחה.
הוא שירת בחיל האויר, בוגר בית ספר למקצועות תעופתיים, וכיום גמלאי תעשיה אווירית מזה 4 שנים.
עמוס בוקובזה בן ה-80, נולד בתוניס ועלה ארצה בשנת 1948 היישר לעיר לוד. הוא אב ל-5 וסב ל-15 נכדים ו-10 נינים, בן פורת יוסף.
אהבת ישראל טבועה בו, והוא נושא בגאווה את אות ששת הימים ואות שלום הגליל
גמלאי של התעשיה האווירית, עבד 30 שנה בביטחון וקיבל את פרס מנכ”ל התעשייה האווירית.
אוהב לעזור לזולת ודוגל בהנחלת אהבת ארץ ישראל, ובחיזוק הזיקה, השורשיות והנאמנות לעיר ולמדינה.
את משואת החינוך ישיאו גב’ גילה מימון וגב’ תמר חדד
גילה מימון, אשת חינוך ותיקה ומוערכת, עבדה כ-34 שנים במערכת החינוך בלוד, החל ממחנכת ומורה בבי”ס שלום עליכם ועד לתפקידה האחרון כמנהלת בי”ס גני יער. כיום גמלאית של משרד החינוך.
בראש מעייניה, חינוך לערכים, מסורת וערכי היהדות. מאמינה מאוד בחיזוק הקשר עם הקהילה, אך בעיקר בחיזוק והעצמת דמות המורה.
גילה אמא לארבעה ילדים וסבתא לשלושה נכדים. בכישרונה ובאופייה הצנוע, מהווה גילה דוגמא לאהבת האדם, לאחווה ולחינוך לערכים.
מי לא מכיר את תמר חדד, בעלת פעוטון בלוד אשר במשך 45 שנה חינכה וגידלה דורות של ילדי העיר.
תמר בת ה-72, נולדה בטוניס ועלתה בשנת 1950 לארץ. חמש שנים מאוחר יותר, בשנת 1955 עברה עם משפחתה להתגורר בלוד עד עצם היום הזה.
תמר נשואה לאליהו, אם לארבעה ילדים, סבתא ל-15 נכדים ולשבעה נינים, בן פורת יוסף.
היא מהווה סמל לחינוך ודאגה לגיל הרך.
את משואת העלייה והקליטה, ישיאו מר בנימין וולטר, בן הקהילה ההודית בלוד, ומר לייאו סנדקה – בן הקהילה האתיופית
בנימין וולטר בן ה-75, נולד בהודו בשנת 1947 ועלה ארצה בשנת 1966 ומאז מתגורר בעיר לוד. הוא נשוי ואב ל 4- ילדים ו 7- נכדים.
בשנת 1973 נלחם במלחמת יום הכיפורים בתעלת סואץ, בין התפקידים הרבים שמילא בצה”ל היה קצין נפגעים וביקר משפחות חללים ונפגעים.
במשך 30 שנה הוא פעיל חברתי בקהילה ההודית בלוד בתחום העלייה, דת, וספורט, כיהן כיו”ר עמותת שערי שלום ומשמש בה עד היום בהתנדבות, כיהן חבר מועצת העיר בתקופת הועדה הקרואה, כיום מתנדב ברוטרי ופעיל באקי”ם.
בנימין, איש תם הגון וישר דרך, מוערך מאוד בקהילה ההודית בכלל ובעיר בכלל. הוא סמל ודוגמא לשילוב של עשייה קהילתית, התורמת להתיישבות ולחברה בלוד.
לייאו סנדקה עלה ארצה מאתיופיה הוא נחשב היום לבעל מעמד מכובד בקהילה, כאחד מזקני העדה ונכבדיה.
עיקר פעילותו באתיופיה, בארץ ובלוד הוא השכנת שלום בין אנשים ושלום בית במסגרת השמגלו’ץ – קב’ ארצית שממשיכת מנהג ומסורת העדה האתיופית, שתפקידה לגשר, לייעץ ולהוות כוח עזר לפתרון בעיות ויישוב סכסוכים בתוך הקהילה, מתוך ההבנה כי צריך להעצים את כל נושא ההידברות והכבוד ההדדי בין אדם לחברו ובין אדם למקום, תוך שמירה על יסודות ערכיים השייכים לתרבות ולשורשים של הקהילה.
כיום נוטל חלק בהשכנת שלום בנושאים הקשורים לבית הכנסת וזוכה להערכה רבה על עשייתו הברוכה