14 שנים לאחר התנתקות מדינת ישראל מחבל הארץ היפה שבגוש קטיף וגירוש אלפי תושבי האזור, השבוע נחנך בלוד גן לזכר אותם ישובים פורחים שנהרסו. ראש העיר עו”ד יאיר רביבו: “כאן בלוד אנו זוכרים את אירוע העקירה והופכים אותו לאירוע של נטיעה וצמיחה”
בטקס מרשים שהתקיים בשבוע שעבר, נחנך גן ברח’ הפרחים בלוד, על שם גוש קטיף, גוש ההתיישבות ששכן בדרום רצועת עזה, אשר כלל 21 יישובים ופונה במסגרת תוכנית ההתנתקות לפני 14 שנה.
הטקס התקיים במעמד ראש העיר, עו”ד יאיר רביבו, יוסי הרוש – מ”מ ראש העיר, אהרון אטיאס – מנכ”ל העירייה וכן חברי מועצת העיר עמיחי לנגפלד, אריה לוי ורפי יקותיאל, ועשרות תושבים ואורחים.
שני אורחים חשובים הקשורים קשר ישיר לגוש קטיף, כיבדו את המעמד בנוכחותם, מרדכי (מוכי) בטר -מנהל מרכז ההנצחה למורשת גוש קטיף וצפון השומרון, וכן הרב יוסף אלנקווה – רבה של גוש קטיף. השניים נשאו דברים ושיבחו את ההחלטה של עיריית לוד והעומד בראשה, להנציח את סיפורו של גוש קטיף, סיפור של התיישבות ציונית שקמה בגבורה וחירפה נפשה על מנת לבסס את אחיזת העם היהודי בארצו.
גוש קטיף סימל את כוח העמידה, החוסן, חומת המגן של מדינת ישראל. במשך שנים ארוכות התמודדו תושבי הגוש בגבורה ובאומץ עם מתקפות הטרור, ומאתיים וחמישים מתיישבים וחיילים נפלו בהגנה על הגוש והדרכים המובילות אליו.
ראש העיר, עו”ד יאיר רביבו, ציין בראשית דבריו את שמות היישובים שפונו: נווה דקלים, מורג, גדיד, גן אור, בדולח, בני עצמון, כרם עצמונה, שליו, פאת שדה, כפר ים, רפיח ים, שירת הים, קטיף, גני טל, נצר חזני, תל קטיפא, כפר דרום, נצרים, ניסנית, אלי סיני ודוגית.
“אני מאמין שסיפור גוש קטיף צריך להתנחל בלבבות, לכן החלטתי בוועדת שמות של העירייה, לקרוא לגן על שם הגוש, כהוקרה למתיישביו, אשר היו מופת לחלוציות ולאהבת העם והארץ וסמל לאמונה ולעוז רוח” אמר רביבו, “אנו רואים בכך חשיבות ערכית וחינוכית, כדי שגם דור העתיד שלנו יכיר את מערכת החיים הענפה והייחודית שהייתה בגוש. כאן בלוד אנו זוכרים את אירוע העקירה והופכים אותו לאירוע של נטיעה וצמיחה”.
ראש העיר ציין עוד כי בגן המרשים יישתלו 21 עצים, כאשר לצד כל אחד, שלט קטן עם שם היישוב שעל שמו ניטע העץ, וכי בשיתוף פעולה עם המרכז להנצחת גוש קטיף, יישתל במרכז הגן עץ בוגר שצמח באחד מיישובי גוש קטיף והועבר יחד עם עשרות עצים אחרים להמשך צמיחה במרכז הארץ.
“מהלך ההתנתקות שהיה שנוי במחלוקת עמוקה בחברה הישראלית, גרר בעקבותיו תנועת מחאה רחבת היקף והביא מחזות קורעי לב בשעת פינוי היישובים, אולם מתוך תחושת האחריות הלאומית, לא הדרדר הפינוי לעימות אלים ומלחמת אחים. מתיישבי הגוש שנעקרו ממקומם, היכו שורש באזורים אחרים בארץ ישראל. במקום הענפים שנגדעו, צמחו ענפים חדשים, מלאי פירות וטעם טוב”.
בסיום דבריו מסר את תודתו למרדכי (מוכי) בטר, מנהל מרכז ההנצחה למורשת גוש קטיף וצפון השומרון, על שיתוף הפעולה, לחברי ועדת שמות והנצחה, ובמיוחד לד”ר יוסי לונדין ולחבר המועצה עמיחי לנגפלד שהיו מיוזמי ההצעה להנציח את גוש קטיף, ולאגף התפעול ושיפור חזות העיר על העבודה היפה להכשרת הגן.
הטקס הסתיים בהסרת הלוט מעל השלט הנושא את סיפורו של גוש קטיף, ובהצגת ילדים משעשעת לעשרות הילדים שהגיעו ליהנות ממתקני המשחקים בגן.
את הטקס הנחה דובר העירייה, יהורם בן ארוש אשר יחד עם מנהלת מח’ טקסים וביקורים, מירי חסון, עמלו על ארגון הטקס המרשים.