לקראת יום העצמאות ה-73 למדינת ישראל, זכינו להכיר את סיפורה הציוני של ציונה ישעיהו מלוד. בילדותה קראה לה סבתה “ציון” מתוך כמיהה לעלות לארץ ישראל, בהמשך עלתה ציונה לארץ בגפה ושינתה את שמה לציונה.
ציונה ישעיהו (57) מלוד, נשואה ואם לשני ילדים וסבתא לשתי נכדות. כיום מכהנת כרפרנטית ביחידת האשראי של מנהלת אזור המרכז בחטיבה הקמעונאית בבנק הפועלים. החלה את דרכה בבנק הפועלים לפני 33 שנה.
את שמה קיבלה מסבתה שקראה לה בילדותה “ציון”, כאשר חלמה על העלייה לארץ ישראל. השם המקורי שלה באתיופיה היה אצגנת (עץ פרי גן עדן) והיא נאלצה לשנות אותו עם הגעתה לארץ. “החלום של המשפחה שלי היה לעלות לירושלים. בשנת 1982, כשאני בת 17, עליתי לבד לארץ בלי המשפחה שלי”.ציינה ציונה.
“באותה התקופה כל מי שהגיע בעלייה המליצו לו לשנות את שמו לשם ישראלי, במקרים רבים היו משתמשים בשמות של ההורים או שמות תנכיים. אני למדתי בבית הספר באתיופיה אנגלית והצלחתי לתקשר עם העובדת הסוציאלית. היא הציעה לי הרבה שמות שלא אהבתי ואז נזכרתי בסבתא שלי ז”ל והחלטתי לבחור בשם ציונה”, משתפת ציונה.
זמן קצר לאחר עלייתה לארץ, נפטר אביה באתיופיה ואמא שבחרה לא לעלות לארץ עדכנה אותה על מותו. בהמשך החליטו ארבעת אחיה לעלות גם הם לארץ כשאחות אחת נשארה באתיופיה יחד עם האם. ציונה התחילה את דרכה בארץ במרכז קליטה ולאחר מכן הועברה בסיוע של משרד הקליטה למשפחה מאמצת בקיבוץ בארות יצחק. “הקיבוץ הוא מקום מיוחד בעיני והמשפחה שאימצה אותי התייחסה אלי מדהים. הם היו ניצולי שואה, ציוניים אמתיים ועד היום אני בקשר עם הבת שלהם”. ציונה סיימה את לימודיה בתיכון ואז התחילה את דרכה בעולם הבנקאות.
בגיל 24 לאחר לידת בנה הראשון החליטה ציונה להצטרף לבנק הפועלים. החלה מתפקיד בנכול והתקדמה לתפקידי ייעוץ משכנתאות בסניפי לוד, תעשייה אווירית ונתב”ג. כמו כן, התמחתה בסחר חוץ בסניף נתב”ג ושמחה לסייע למשפחות רבות לבנות בית בישראל. כיום היא עובדת ביחידת האשראי במנהלת אזור המרכז של הבנק כשמאחוריה ניסיון רב בתחום הבנקאות. ציונה במקביל לעבודתה בבנק השלימה תואר ראשון במנהל עסקים בקריה האקדמית אונו.
בנוסף לעבודתה בבנק ציונה היא פעילה חברתית ומתנדבת במכון אדלר בהדרכת הורים משנת 2010. כמו כן, שימשה כנציגת הסברה מטעם הבנק בשפה האמהרית בהתנדבות וקיימה הדרכות ליוצאי אתיופיה על השירותים הבנקאיים שניתנים בבנק ברחבי הארץ. “חשוב לי מאוד להיות פעילה בקהילה ואני שמחה לגור בעיר לוד ולהשתתף גם בפעילות התנדבותית של הקרן לפיתוח העיר. חינוך פיננסי וסיוע למשפחות הוא חלק חשוב מהחיים שלי ואני מנסה לתרום כמה שיותר מהניסיון שצברתי לאחרים בדגש על האוכלוסייה המבוגרת שהחלו להיחשף לשירותים הדיגיטליים שמוצעים כיום גם בשפה האמהרית”.
בנה של ציונה, קצין במשטרת ישראל וביתה קצינה בצה”ל, השנה היא שמחה לחגוג איתם את יום העצמאות: “אני גאה על כך שאני גרה בארץ והצלחתי להקים משפחה ובית בישראל. החג הוא הזדמנות לחגוג את ההתאוששות ממשבר הקורונה בתקווה שנצליח לגבור בקרוב על המחלה”.