במהלך חפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות כהכנה להקמת “מרכז ארכיאולוגי פסיפס לוד ע”ש שלבי וייט ולאון לוי”, שיציג את רצפות הפסיפס המרהיבות שהתגלו במקום בשנים האחרונות, התגלה פסיפס מרשים נוסף. לדברי החוקרים, “הפסיפס עשוי לספק מידע חדש על הווילה המפוארת שעמדה כאן בתקפה הרומית”
החפירות הארכיאולוגיות בעיר לוד, שערכה רשות העתיקות בחודש האחרון כהכנה להקמת מרכז מבקרים שיציג פסיפסים מרהיבים שנחשפו בעיר בשנים האחרונות, חשפו במקום פסיפס צבעוני מרשים נוסף. השבוע, לאחר שהפסיפס שנמצא הוצא מהשטח לצורך שימורו, נכנס הקבלן לשטח, ובכך יצאו לדרך עבודות הבנייה של “מרכז ארכיאולוגי פסיפס לוד ע”ש שלבי וייט ולאון לוי”.
הפרויקט מתנהל בשיתוף פעולה של התורמת שלבי וויט (קרן לאון לוי), עיריית לוד, החברה הכלכלית לוד ורשות העתיקות. מדובר בפרויקט ייחודי, שיציג ממצא ברמה העולמית באתרו, בתוך מבנה מודרני שמכבד ומתקשר עם הווילה בה שכן הפסיפס בעבר.
בחפירות שערכה רשות העתיקות בכניסה ללוד שבסמוך לצומת גינתון לסירוגין מאז שנת 1996, אשר החלו בגילוי מקרי של הפסיפס במהלך עבודות לסלילת כביש, נחשפו שרידים של ווילה מפוארת מלפני 1700 שנה (התקופה הרומית). זו, נחפרה לראשונה על ידי הארכיאולוגית מרים אבישר ז”ל. הווילה רוצפה בפסיפסים ייחודים ומרהיבים ביופיים – מהיפים ביותר הידועים בארץ, במצב השתמרות יוצא מן הכלל.
לדברי ד”ר אמיר גורזלזני, מנהל החפירה, “בחפירות הנרחבות באתר הסתבר שהוילה כללה טרקלין אירוח מפואר ורחב ידיים, וכן חצר פנימית מוקפת עמודים שרוצפה אף היא בפסיפס, ומערכות מים. מצאנו עדויות לרמת חיים גבוהה המאופיינת במותרות רבות, כגון שרידי שיש ופרסקאות (ציורי קיר) שעיטרו את הקירות”.
הפסיפסים שנחשפו בלוד מציגים בעלי חיים אמתיים ודמיוניים, צורות גיאומטריות מורכבות וסצנות ימיות הכוללות שלל דגים ואניות. גיוון הצבעים, איכות הביצוע ומצב ההשתמרות הנדיר עוררו התעניינות עצומה בארץ ובעולם. החלק המרכזי של הפסיפס נשלח לתערוכות במוזיאונים החשובים בעולם, בהם המטרופוליטן בניו יורק, הלובר בפאריס והארמיטז’ בסאן פטרבורג. לאורך השנים חזו בו מאות אלפי מבקרים ברחבי תבל, תוך כיסוי תקשורתי ומדעי ענפים ביותר.
לדברי שלבי וייט, התורמת שבאדיבותה יוקם “מרכז ארכיאולוגי פסיפס לוד ע”ש שלבי וייט ולאון לוי”, “מרכז המבקרים יהיה הגשמת חלום, שנולד כשבעלי לאון לוי ואני ראינו לראשונה את הפסיפס המרהיב, לפני יותר מ- 20 שנה. היוזמה הזו לא היתה יכולה לצאת לפועל ללא התמיכה החזקה של קהילת לוד ורשות העתיקות”.
לדברי ראש עיריית לוד, עו”ד יאיר רביבו, “מרתק לראות איך כבר לפני מאות ואף אלפי שנים, אנשים זיהו את הפוטנציאל האדיר, הטמון באדמת לוד ובמיקומה המרכזי. מרכז המבקרים, אשר יציג את עברה המפואר של לוד, הוא חלק ממהלך כולל של מיתוג העיר כמרכז מסחר, תיירות ותרבות. הפסיפס שנחשף הוא הוכחה נוספת לנוכחות הבינלאומית של לוד בתחום הפסיפסים העתיקים. המוזיאון החדש לצד מיקומה האסטרטגי של העיר בקרבת נמל התעופה בן גוריון ישימו את העיר על מפת התיירות העולמית”.
לדברי מנהל רשות העתיקות, ישראל חסון, “לאחר כ-20 שנות התמדה של רשות העתיקות יחד עם שותפה נחושה ונאמנה, ידידת הארכיאולוגיה הישראלית, הגב’ שלבי וייט, זכינו למפגש עם הנהגה עירונית ראויה ומחוייבת בלוד, ואני שמח שנזכה את אזרחי העולם והעולם ליהנות מהנכס התרבותי שהמתין לנו 2000 שנה בסבלנות, וכעת יקבל את הכבוד הראוי לו”.
הפסיפס האחרון שנחשף, יוצג אף הוא במרכז המבקרים. “החפירה הארכיאולוגית שערכנו החודש בשטח היתה קטנה יחסית, אך היא תרמה מידע חשוב שיסייע לנו להבין טוב יותר את מבנה הווילה”, אומר ד”ר גורזלזני מרשות העתיקות. “רצפת הפסיפס שנחשפה מרהיבה ושמורה לא פחות מהפסיפסים שנתגלו בשנים קודמות. לשמחתנו, השתמר ממנה בעיקר החלק המרכזי. הדמויות בו, שרובן מוכרות מהפסיפסים שנחשפו במקום בעבר, כוללות בעלי חיים בלבד – דגים ובעלי כנף. מעניין לציין שפסיפס דומה ביותר התגלה בעבר בירושלים, במורדות הר ציון. ההבדל הבולט ביניהם הוא שבפסיפס בלוד, כמו בכל הפסיפסים שנחשפו בווילה בעונות הקודמות, נעדרות דמויות אדם. מאוד יתכן שאותו האומן ביצע את שתי העבודות, או ששני אומנים עבדו לפי אותו הדגם. סוג זה של פסיפס מוכר בעיקר בחלק המערבי של האימפריה הרומית”.
https://youtu.be/60EZ7ksmHk8
נקודה מעניינת נוספת לדברי ד”ר גורזלזני, היא סימון בצורת מלבן, שנעשה באמצעות רצועה משולשת של אבני פסיפס שכיוונן שונה מזה של כלל האבנים בסביבתן. להערכת החוקר, “מלבן זה, עשוי לציין את מקום הצבתה של ספה, עליה ישבו או נשענו משתתפי אירועי אוכל או משתאות. סימונים אלה הינם תופעה נפוצה בווילות דומות, ומרמזים על השימוש שנעשה בחלל”.
העבודות המקצועיות לטיפול בפסיפס במהלך חשיפתו והוצאתו מהאתר לשימור, מבוצעות על ידי מנהל השימור של רשות העתיקות, בפיקוחו של ראש ענף שימור אמנותי ברשות, ג’ק נגר וראש מדור פסיפסים, ראלב אבו דיאב.
גורזלזני משער, כי מדובר בחדר אירוח נוסף שמתווסף לטרקלין המפואר שנחשף בשנת 1996. “אם זה המצב, הרי שממדי המבנה גדולים יותר מאשר שיערנו קודם לכן. הגילוי – במרחק מה מהטרקלין המוכר – מעורר שאלות חדשות, כגון- עד להיכן המבנה משתרע לכיוון מזרח? האם המבנה כלל מספר טרקלינים? ואם כן, היכן חדרי המגורים? האם הייתה קומה שנייה? שאלות מרתקות אלה ימצאו מענה, אולי, בחפירות עתידיות באזור.
השבוע יצא לדרך “מרכז ארכיאולוגי פסיפס לוד ע”ש שלבי וייט ולאון לוי”,
שמטרתו להציג את הפסיפס באתר שבו התגלה – לקהל הרחב בכלל, ולתושבי המקום בפרט. מרכז המבקרים יאפשר התרשמות מההפסיפס מזוויות שונות ובדרכי המחשה מגוונות. עוד יוצגו במרכז ממצאים נוספים מהחפירה ומההיסטוריה המרשימה של העיר לוד.
מרכז המבקרים של לוד הוא חלק מתכנית רחבה לפיתוח חלקים נוספים בשל העיר ההיסטורית של לוד: אתר הפסיפס נמצא בצפון מזרח העיר לוד, בסמוך לכניסה מצומת גינתון. לצומת זה גישה נוחה משדה התעופה בן גוריון ומשניים מהכבישים הראשיים בארץ: כביש מספר אחת המקשר בין תל-אביב לירושלים וכביש מספר שש המחבר בין צפון הארץ לדרומה. מיקום האתר – בסמוך לצירי תנועה ארציים, מאפשר רמת נגישות גבוהה ואת הפיכתו לאתר בעל עניין כלל ארצי. מיקומו יאפשר לקשור אותו למסלול תיירותי, שיכלול מספר אתרים היסטוריים בעיר.
מרכז המבקרים צפוי להפתח בעוד כשנתיים.
