תוכנית החומש למגזר הערבי שהתקבלה עם התקציב בשבוע שעבר הקצתה 30 מיליארד שקלים לטובת המגזר הערבי, אך רק כאחוז מתקציב התכנית הוקדש לחיזוק הערים המעורבות. ח”כ רות וסרמן לנדה (כחול לבן), תושבת לוד לשעבר ויו”ר השדולה לחיזוק הערים המעורבות לא מסכימה לעבור על כך לסדר היום ♦ התקציב עבר, מה קורה ביום שאחרי?
תכנית החומש לפיתוח חברתי-כלכלי בחברה הערבית תוקצבה בסכום של כ-30 מיליארד ש”ח, שמתוכם רק כ -1% (300 מלש״ח) מיועד לתושבים הערבים בערים המעורבות. מעבר לכך, יכולות הרשויות הרלבנטיות של הערים המעורבות להתמודד על קולות קוראים הנוגעים בהעצמת תושבים ערבים ספציפיים כמו למשל קבלת מלגות, ועוד.
ח”כ וסרמן לנדה (כחול-לבן), המכהנת כיושבת ראש שותפה של השדולה לחיזוק הערים המעורבות ויושבת ראש שותפה של שדולה נפרדת למיגור האלימות והפשיעה ברחוב הערבי: “הממשלה הנוכחית, בניגוד לקודמתה, חרטה על דגלה את מיגור האלימות והפשיעה בחברה הערבית. עם זאת, חשוב לזכור שגם בערים המעורבות חיים תושבים ערבים רבים ואל לנו להזניח אותם.
תקצוב הערים המעורבות בתוכנית החומש לחברה הערבית מינורי ומסתכם בכ-300 מלש״ח מתוך 30 מיליארד שזה כ-1%! מעבר לכך, אומנם ישנה התייחסות לאזרח הערבי בערים המעורבות גם בתוכנית כולה ברמת הפרט, כמו למשל מתן מלגות לסטודנטים ערבים, אולם התקצוב ברמת הרשות המקומית ומיזמים תשתיתיים אינו קיים!
לדוגמא: שיקום תשתיות, הקמת מוסדות חינוך, מרכזי ספורט, בינוי ושיקום שכונות אינם מתוקצבים! אלה הם למעשה אותם חוסרים שמנציחים את הפערים החברתיים כלכליים, את אי השוויון ותחושת חוסר השייכות של חלק מתושבי הערים המעורבות- אחת מאותן הסיבות להתפרצותו של גל הפרעות במהלך מבצע “שומר החומות”!”
בדיון בנושא האלימות והפשיעה בחברה הערבית בוועדה לביטחון פנים, בה היא מכהנת כחברה קבועה, הדגישה חברת הכנסת לנדה, כי לתוכנית החומש לפיתוח חברתי וכלכלי של החברה הערבית יש משמעות לא רק לחברה הערבית, שכן שילוב האוכלוסיה הערבית במיינסטרים הישראלי הוא משימה ציונית ממדרגה ראשונה וכי אלימות ופשיעה אינם מכירים בדת, לאום, צבע או מגדר- יש להם נטייה להתחזק אם לא מציבים להם גבולות ברורים ולזלוג לכל עבר. המשימה החשובה של למגר את האלימות והפשיעה בחברה הערבית הפכה למשימה לאומית שהממשלה הנוכחית לקחה על עצמה ואני גאה להיות חלק מזה.
בהקשר זה ח״כ וסרמן לנדה בירכה על הורדת גיל היעד הלאומי לתעסוקה של גברים ערבים מ-25 ל-18, סעיף עליו עבדה מול המשרד לשוויון חברתי, משרד הכלכלה ומשרד האוצר במהלך עבודתה על התקציב ובמשך חודשים ארוכים .
בנוסף, היא שבה והעלתה את החשיבות בניטור המדיה החברתית הגלויה ברמה המקומית יחד עם כל הגורמים הרלוונטיים על מנת לעצור הדרדרות של סכסוכים מקומיים לכדי פשיעה חמורה כמו רצח.
ח״כ וסרמן לנדה בירכה את נכונות משרד הפנים לפרסם מכרזים לגופים חיצוניים במטרה למנוע הפעלת מכבש לחצים של גורמי פשיעה על ראשי הרשויות וכל הגורמים האמונים על הטיפול בנושאים הללו בתוך הרשויות בחברה הערבית.
אולם יש להבין כי קיים גם צורך דחוף לטיפול בערים המעורבות, ובכלל זה באוכלוסיות השונות שחיות בהן, שכן הן עלולות להוות קרקע פורייה להתפרצויות אלימות כשם שהתרחשו במאי האחרון.
למי שלא מכיר, חברת הכנסת וסרמן-לנדה היא תושבת לוד לשעבר ואישתו של אביב וסרמן שאף כיהן כחבר מועצת העיר וסגן ראש עיריית לוד בין השנים 2013-2017 ומהווה אוזן קשבת לצרכי העיר ותושביה במסדרונות הכנסת.
ח”כ רות וברמן לנדה, איך את רואה את החיים המשותפים בלוד?
חייתי בלוד, עם בעלי ושלושת ילדינו, עד לפני 3 שנים. העיר המדהימה הזאת, העתיקה ביותר במדינת ישראל (יותר מירושלים ומיפו!) יכולה להיות כר פורה לאחדות ושיתוף פעולה בין ערבים ויהודים. לערים מעורבות יש את הפוטנציאל הבלתי ממומש להיות בבחינת מודל לחיקוי בכל הנוגע לחיים משותפים, שכן האוכלוסיות שחיות בלוד ורמלה הן למעשה הפסיפס האנושי שמשקף את כל האוכלוסיות והתרבויות שחיות במדינת ישראל.
מה את חושבת על הגורמים שהביאו להתפרצות האלימות הערבית ב”שומר החומות” וכיצד את רואה את הדרך למנוע סיבוב נוסף, בעתיד?
אחרי מבצע ״שומר חומות״ עלו הרבה קולות וקריאות ברשת ובאולפני הטלוויזיה המאשימים את הגרעינים התורניים בליבוי מדורת השנאה ההדדית, אך האמת שהמציאות הרבה יותר מורכבת. אני אישית מכירה ומוקירה רבים מקרב הגרעין התורני בלוד. אני יודעת שרבים מתוכם כמו גם תושבים וותיקים יותר נותרו בטראומה רצינית מאירועי מאי האחרון, והטראומה הזו דורשת טיפול מעמיק ורגיש.
אך יחד עם זאת, המתיחות המוגברת בין האוכלוסיות בעיר מעורבת, וגורמים קיצוניים המעוניינים בליבוי היצרים ובחידוד המחלוקות, מייצרים מצב בו הם מחזיקים את כל אזרחי מדינת ישראל כבני ערובה לסכנה הממשית שתפרוץ מלחמת אזרחים. זאת, במידה ולא תהא מנהיגות אחראית שתעסוק באופן יזום ושיטתי בהורדת גובה הלהבות, תייצר שיח מגשר בין משטרת ישראל לבין הקהילות השונות- יהודיות וערביות – על המורכבויות שבדבר, תקדם לימוד בלתי פורמאלי משותף בין כל אוכלוסיות העיר ולא תאפשר בדלנות באשר היא!
אותה מנהיגות חייבת לגלות אומץ אל מול כל הקולות הקיצוניים ונגד כל המשמיצים ולפעול בכל הכוח אל מול הממשלה כדי לתקן עוול של עשורים ארוכים – דוגמת שכונת הרכבת – ומיזמים דומים שמנציחים פערים חברתיים וכלכליים ותורמים להפיכת אזורים שונים הערים הללו לכר פורה לגידול גורמי קיצוניים עוד יותר! כל זאת לצד הפעלת מדיניות מקומית של אפס סבלנות וסובלנות כלפי אלימות מכל סוג שהוא ולגילוי גזענות מכל סוג שהוא- ללא הבדל!
את גם יו”ר השדולה למיגור הפשיעה בחברה הערבית. בשבוע שעבר ספרנו את הנרצחה-106 בחברה הערבית מאז תחילת השנה, חלקם נרצחו פה בלוד. מה הפתרון?
האלימות במגזר הערבי היא תופעה נוראית ובתור יושבת ראש השדולה למיגור הפשיעה בחברה הערבית אני חייה את הנושא הזה יום יום. המדינה הפקירה את המשטרה וראשי הערים במלחמה כנגד האלימות בשנים האחרונות ולכן כתבתי, בשיתוף עם ד”ר מילשטיין, תוכנית 10 צעדים שמטרתה למגר את האלימות בחברה הזאת בטווח הזמן המיידי וכערך מוסף לתוכנית המצויינת של פרוייקטור הממשלה בנושא סגן השר לביטחון פנים יואב סגלוביץ, לצד תוכנית החומש שנועדה לטפל בסוגיות עומק בחברה הערבית, ולצד התגייסות קומפריהנסיבית של כלל משרדי הממשלה נגד התופעה – בתחומי החינוך, הרווחה, התשתיות ועוד.
התוכנית שלי כוללת טיפול ממוקד במצוקת הדור הצעיר בחברה הערבית, הסברה וניהול שיח עם הציבור הערבי, הקמת מנהלה ייעודית להתמודדות עם פשיעה ואלימות בחברה הערבית ועוד… אין ספק שגם הפשיעה בחברה הערבית תורמת את חלקה בערים המעורבות, אולם בהן הסוגייה מורכבת יותר, כפי שגם נאמר קודם.