ליוסף חיים הרוש, סגן ראש העיר לוד והממונה על תיק החינוך, יש חלק מרכזי בהפיכתה של לוד לעיר מובילה בארץ בתחום החינוך. מיד לאחר שקיבל על עצמו את הטיפול המאתגר והתובעני במערכת החינוך בעיר, טבע את הסיסמה: “החינוך בראש”. סיסמה, שבן-לילה הופנמה ע”י כל עובדי עיריית לוד, והפכה לקו-מנחה ומוטו השגור בפיהם. בסיכומן של 4 שנות עבודה אינטנסיביות, הוא יכול לטפוח לעצמו בסיפוק על השכם, לאחר שהוכיח שמדובר בדרך-חיים, ולא בסיסמה ריקה מתוכן. הרוש הבטיח, והרוש קיים! המהפכה החינוכית שהנהיג בלוד ניכרת לעיני כל, הן באיכות החינוך והן בשדרוגן של תשתיות מוסדות החינוך בעיר. החותמת הרשמית להישגים חסרי התקדים הללו, אם בכלל הוא היה זקוק לכזאת, הגיעה בדמותו של פרס החינוך הארצי, שמגיע אל לוד בפעם הראשונה מזה 70 שנים בהן היא קיימת.
“החינוך בראש”, זו הסיסמה שתבע יוסף חיים הרוש, יו”ר סיעת הבית היהודי בעיר, מיד לאחר שחבר לראש העיר הנבחר, עו”ד יאיר רביבו, שבחר בו לכהן כסגנו, הממונה על תיק החינוך בעירייה. היה זה אך טבעי, שהרוש, יו”ר סיעת “הבית היהודי” בלוד, יחבור לרביבו, ויהפוך ליד ימינו ולאישיות המרכזית, לה חלק נכבד ומרכזי בהצלחתו, בקדנציה הראשונה שלו כראש העיר. למרות שהם אינם משתייכים לאותה המפלגה, שניהם בעלי רקע דומה וזיקה חזקה ליהדות ולכל מה שקשור לחינוך. עובדה זאת, בתוספת היכרותם רבת השנים, כורכת אותם בעבותות של ידידות, שיתוף פעולה ועתיד משותף ומבטיח.
ואכן, בתום למעלה מ-4 שנים בתפקיד, הרוש יכול להביט לאחור בגאווה. המהפכה החינוכית שהנהיג בעיר, ניכרת לעיני כל. במשמרת שלו, זכתה העיר לפרס החינוך הארצי לשנת התשע”ז, בפעם הראשונה בתולדותיה. הודות לקשריו הקרובים בצמרת השלטון המרכזי, ובעיקר במשרד החינוך, זכתה העיר לתקציבי מיליונים ולהשקעה חסרת תקדים במערכת החינוך.
אין ספק, כי מדובר בציון דרך חשוב בתולדות העיר. טובי המורים וצוותים חינוכיים מן השורה הראשונה, מחדירים בתלמידי העיר את היסודות לבניינו החזק של העם, יחד עם ערכים נשגבים, כמו: אהבת האדם, דרך ארץ, גילוי סובלנות וסבלנות, בגרות ואיפוק, התנדבות, יוזמה, כבוד הדדי ולקיחת אחריות.
בחמש השנים בהן מכהן הרוש בתפקיד, רשמה מערכת החינוך בלוד עלייה דרמטית בשיעורי הזכאים לתעודת בגרות (מ-40% ל60%), אך לא רק בהם. בקדנציה שלו, יש עלייה משמעותית גם בהשקעה בכל תלמיד בלוד, כ-23,500 ₪, הרבה מעל הממוצע הארצי. ההשקעה חסרת התקדים שלו בחינוך, ההתמדה והסבלנות, הוכחו כמשתלמות, כאשר בהנהגתו, הפכה לוד לאחת הערים המובילות בישראל בתחום החינוך. רגע לפני הבחירות המקומיות והתמודדותו של הרוש בראש רשימת “הבית היהודי” למועצת העיר, אנו שמחים להציג בפניכם ריאיון חגיגי שנערך איתו לאחרונה:
– יוסי הרוש, סגן ראש העיר, לאחר עבודה קשה ואינטנסיבית של כמעט 5 שנים, אתה רואה פרי בעמלך. תאר לנו את ההרגשה.
“אכן, כן. מיד לאחר שקיבלתי על עצמי את התפקיד המאתגר של תיק החינוך, ראיתי בו כמשימה ערכית, ראשונה במעלה. טבעתי את הסיסמה ‘החינוך בראש’, וב”ה, אחרי 5 שנות עבודה קשות, אנו עדים לכך שמאמצינו לא היו לשווא. הם נושאים פירות בכל תחום שלקחנו על עצמנו, אפילו מעל למה שצפינו וציפינו”.
– ברשותך, ספר לנו מדוע בחרת דווקא בתיק החינוך?
“ראשית, עתיד ילדי העיר עמד לנגד עיניי. לדעתי, כדי לגור בעיר נורמטיבית, בריאה ואטרקטיבית, חייבת להיות בה מערכת חינוך בריאה, העומדת על רמה גבוהה. היום אני יכול להודות לה’, על כך שלקחנו את תיק החינוך, והבאנו אותו למצב טוב בהרבה מזה שהיה ביום בו קיבלנו אותו. השקענו במספר תחומים. התחום הראשון היה בתי הספר התיכוניים. שאפנו להעלות את אחוזי הזכאים לבגרות ברמה העירונית, ועשינו זאת בהצלחה רבה. כשקיבלתי את תיק החינוך לידיי, עמדה העיר על 40% זכאות, וכיום אנחנו עומדים על 60%. אך לא רק בחינוך הפורמלי עסקינן. השקענו בכל מה שקשור לבני נוער. ראשית, שמנו את הדגש על הכנה לשירות משמעותי בצה”ל. ב”ה, אחרי 4 שנים, אני יכול לציין בסיפוק, שיש לנו בלוד את מכינת “מעוז”, מכינת “ארז”, 3 קבוצות של “אחריי”, ואפילו קבוצה של “אחריי” לבני המגזר החרדי. היום, בכל מקום אליו אתה פונה, אתה פוגש בחבר’ה הנהדרים הללו. בניגוד לשנים עברו, אין יחידה מובחרת בצה”ל, שאינך מוצא בה חיילים מלוד.
>>להצטרפות לרשימת התפוצה של מקומונט לוד, וקבלת מבזקים בווטסאפ: https://goo.gl/PXsy2U<<
אתה שואל בני נוער בלוד, איזה שירות הם רוצים לעשות בצבא, ורובם עונים שהיו מעוניינים לשרת שירות קרבי ו/או לכל הפחות משמעותי. אלו דברים שלא היו קיימים בעבר בלוד, והם מעוררים בי גאווה והתפעלות. אתה רואה את תודעת ההתנדבות, ההולכת וגוברת בקרב בני הנוער. פתחנו מועדוני נוער בשכונות, ולאט לאט אנחנו קוטפים את פירות השקעתנו. אתה עד לשיפור הניכר שחל באיכויות של בני הנוער בעיר, עוד הרבה לפני גיוסם לצבא. מדובר במשוואה מנצחת: נער איכותי מעוניין בשירות משמעותי בצבא. נער שמעוניין בשירות משמעותי, יודע שעליו להצטיין בלימודים ולהשיג תעודה טובה.
כמו כן, העמדנו לעצמנו יעד, להגביר את פעילות הצעירים בתנועות הנוער השונות ולהכפיל את מספר החברים בהן. גם בזה יש לנו הצלחה לא מבוטלת: פי 2 חברים בתנועת הצופים, בני עקיבא כבר חצו את רף ה-500 חברים, יש עלייה משמעותית גם בנוער העובד והלומד, ובתנועת ‘מבט’ פעילות כ-300 בנות. בימים אלו של תחילת שנת הלימודים, אתה יכול לצפות בשלטים המתנוססים בכל בתי הספר, הקוראים לתלמידים להצטרף לתנועות הנוער, ומעודדים אותם לקחת חלק במועצות הנוער”.
– מה היה המצב, טרם כניסתך לתפקיד?
“אתן לך דוגמה: בשנה הראשונה שלי בתפקיד, התמודדנו עם אירועי ונדליזם רבים בתקופת חופשת הקיץ. בנוסף, נרשמו אין ספור גניבות של מזגנים ממוסדות חינוך. בקיץ האחרון, כמעט ולא נרשמו מעשי ונדליזם, ונגנבו שני מזגנים בלבד, וגם הם ע”י ‘גנבים מקצועיים’.”
– מה ההסבר לכך?
“דאגנו להעסיק את בני הנוער בפעילויות מגוונות ומעניינות. כבר נכתב ב’בבא קמא’, כי ‘הבטלה מביאה לחטא’. לפני תחילת החופשה, ערכנו סקרים בין בני הנוער. שאלנו אותם בין היתר, אלו מופעים ואומנים הם מעדיפים שנביא לעיר. בספר משלי כבר נכתב: “חנוך לנער על פי דרכו”. אנחנו שדרגנו את הפסוק, והחלטנו לא רק לחנוך את הנוער על פי דרכו, אלא גם לספק לבני הנוער את הפעילויות האהובות עליהם. הבאנו זמרים ובדרנים מהשורה הראשונה, לפי טעמם. זה אומנם עלה בהון רב, אך התברר כמשתלם. ראינו אותם באים בהמוניהם להופעות, רוקדים, שרים, צוחקים ונהנים. הערך המוסף הוא, שפחתו מעשי הפשע והביזה בעיר מצד בני נוער, עד למינימום”.
– ובתחום בתי הספר היסודיים?
“מיד לאחר שנכנסתי לתפקיד, נפגשתי עם מנהלת בית הספר למדעים, אחד מבתי הספר הטובים באזור המרכז. שאלתי אותה, מכמה בתי ספר יסודיים בלוד מגיעים תלמידים לבית ספרה. היא השיבה שמשלושה בלבד, מהסיבה שהיא עובדת במשך שנים רק איתם. היום, כעבור 5 שנים, מגיעים לבית הספר שלה תלמידים מ-11 בתי ספר יסודיים בעיר! הכל בזכות כך ששינינו את תפישת הלמידה. המורים בבתי הספר היסודיים יודעים שהם מחויבים ללמד באופן מיטבי, ושעליהם לשאוף להכי גבוה שאפשר. אם לפני 5 שנים, היוו תלמידים מלוד רק 20% מבית הספר למדעים, היום הם מהווים 40%, ויש להדגיש – ללא הקלות ופרוטקציות. כולם עשו מבחני כניסה, ועברו אותם בהצלחה. גם המנהלת מרוצה מהשינוי הדרמטי שהתחולל בהרכב התלמידים בשנים האחרונות, כי היא מנהלת ערכית, שלא רוצה רק לקבל, אלא שואפת גם להחזיר לקהילה בה נמצא בית ספרה, באותו המטבע.
אני חייב לציין גם את פרויקט הרובוטיקה שבמסגרתו תלמידי בית הספר למדעים מעבירים שיעורים לתלמידי בתי הספר היסודיים בעיר. בבית הספר ‘דרכא’, הקמנו פרויקט שגרירים. במשך השנה התלמידים של הפרויקט לומדים להיות שגרירים לכל דבר. בשיתוף עם משרד החוץ, הם יוצאים לייצג את ישראל בחו”ל, כאשר העירייה מעניקה להם מלגות מיוחדות.
>>להצטרפות לרשימת התפוצה של מקומונט לוד, וקבלת מבזקים בווטסאפ: https://goo.gl/PXsy2U<<
במשמרת שלי, התקבלה החלטה גורפת, שכל תלמיד לודאי, ללא קשר למקום לימודיו, שרוצה לצאת לפולין, יוכל לעשות זאת. העירייה מעניקה לכל תלמיד מלגת השתתפות ע”ס 1000 ₪. מי שמעדיף להישאר בארץ, יכול להשתתף במסע לימודי בארץ, הנקרא “משואה לתקומה”, שהוא חלופה למסע לפולין. חשוב לנו שיהיו לנו בני נוער ערכיים, שמכירים את העבר והמורשת של ארצם ושל בני מולדתם.
את כל תכנית הלימודים הישנה בבתי הספר היסודיים, לכיתות א’ עד ח’, שינינו לתכנית שנקראת ‘לומדים ונהנים’. ילדים מכיתות א’ עד ג’ לומדים עד השעה 4:00, וזוכים לשני חוגים בשבוע. הכל, חינם אין כסף”.
– ומהיכן אתם משיגים את התקציבים לכל הפעילויות הללו?
“ב-4 השנים האחרונות, קיבלה עיריית לוד תקציבים ותב”רים בסכומים שלא התקבלו כאן במשך 20 שנים. כל אזרח מוזמן להיכנס לגזברות, ולבדוק זאת. אני מגיע למשרד החינוך לפחות פעם בשבוע. אני פוקד כל פקיד, מהזוטר ביותר ועד לבכיר. כולם מכירים אותי ונכונים לעזור לעיר, ובראשם, כמובן, שר החינוך. הגענו למצב שיש לנו הרשאות כספיות לבניית 20 גני ילדים, אך מכיוון שההנדסה לא עומדת בהשגת ההיתרים, הבנייה שלהם נדחית”.
– אנו עומדים רגע לפני בחירות. האם תרצה להמשיך בתפקיד הנוכחי לקדנציה נוספת, ומה הבשורה שאתה מביא לתושבי העיר, ערב הבחירות?
“ברור שארצה להמשיך. התחלנו במסע קסם מופלא, ואנחנו נמצאים באמצע המהפכה. הפכתי את הסיסמה ‘החינוך בראש’ לדרך-חיים. למרות ההשקעה האדירה שנעשתה כאן ב-4 השנים האחרונות, יש עדיין מלאכה רבה לפנינו. אנו רוצים להביא את מערכת החינוך בעיר למצוינות. שכל אחד בישראל יידע שכדאי לגור בלוד, ושמערכת החינוך העירונית בה, הינה איכותית ועומדת ברמה מהגבוהות בארץ. שנוכל להפיק מכל תלמיד את מירב הפוטנציאל הגלום בו.
כמובן, שכל זה יתאפשר רק בהמשך שיתוף פעולה מלא עם ראש העיר. היום, יש הרבה פוליטיקאים ש’רוכבים’ על כך שהחינוך בעיר השתפר לאין ערוך. כי אין מה להשוות בין השיפור בחינוך, לבין שאר תחומי החיים בעיר. אין לי בעיה לתת את הקרדיט לכל מי שחפץ בכך. אותי מעניינת רק העשייה.
קח את הסטודנטים לדוגמה. אני מחבק אותם בחום ובאהבה, ומעניק להם את כל התנאים האופטימליים. אני דואג להם לתקציבים מטורפים. משכן אותם בקהילות, כדי שיישארו בעיר, ובכך נקבל בעתיד יותר צעירים איכותיים ואקדמאים”.