בעוד המראות המזעזעים מהמעון בראש העין עדיין טריים ומחאת ההורים לפיקוח על גני הילדים והמעונות לגילאי 0-3 עדיין בעיצומה, אנו מתבשרים על סיפור מזעזע על מות פעוט בן ארבעה חודשים, כתוצאה מהזנחה והפקרה לכאורה, אשר נחשף בימים אלה במסגרת תביעה אותה הגישו הורי הפעוט נגד בעלת גן הילדים שבשכונת גני אביב בלוד, באמצעות עורכי הדין דוד פייל ויוסי כהן.
מכתב התביעה עולה, כי הורי הפעוט העבירו אותו לגן הסמוך לביתם לאחר כארבעה חודשים בהם שהה בבית עם אימו לאחר הלידה.
האסון אירע ביומו השני בגן בלבד, שעה שהגננת, שהיא גם בעלת הגן, החליטה לעזוב את שטח הגן ולצאת בשעות הצהריים לקניות בסופרמרקט, תוך שהיא משאירה את בתה הקטינה להשגיח על הפעוטות.
הפעוטות הושמו בעריסותיהם בממ”ד – ללא זרימת אוויר או מיזוג. החדר היה אטום כולו והחלון היה סגור, לרבות חלון הברזל – כאשר הטמפרטורה בחוץ עמדה באותה עת על 32-34 מעלות צלזיוס.
על פי התביעה, כאשר שבה הגננת לגן היא גילתה כי פניו של הפעוט כחולים, ולאחר שהוזעק פרמדיק למקום נקבע מותו
על פי חוות דעתו של הפתולוג פרופ’ יהודה היס שצורפה לתביעה, שהייה בחדר חם ולא מאוורר מגדילה באופן משמעותי את הסיכוי לאירוע של מוות בעריסה.
לדבריו, אילו הייתה דואגת הגננת לאיוורר החדר, או לחלופין – הייתה בודקת את התינוק במהלך השינה בעריסתו, וכאשר הייתה מאותרת ירידה בקצב הנשימה היה נעשה ניסיון להעירו – הייתה נמנעת פטירתו. על כן רשלנותה של הגננת, קובע פרופ’ היס – היא שהובילה בסבירות גבוהה למות הפעוט.
כתוצאה מהאירוע לקו ההורים בפוסט טראומה, מצבם הנפשי התדרדר, והם נזקקים כיום לטיפול נפשי ותרופתי רצוף.
לדברי עוה”ד פייל וכהן, ההורים העתיקו את מקום מגוריהם בשל יחס הסביבה, והאב נאלץ לעזוב את מקום עבודתו – דבר שהעמיס על המשפחה הוצאות כלכליות משמעותיות.
“ההורים בטחו בגננת והפקידו בידיה את היקר להם מכל. נטישת משמרתה, והפקדת בתה הקטינה על הפעוטות תוך השארתם בתנאים קשים לאורך זמן ממושך מהווה רשלנות פושעת” טוען עו”ד פייל.
בימים אלה הגישו עוה”ד פייל ועוה”ד כהן לביהמ”ש השלום בראשון לציון, תביעה נזיקית נגד הגננת שלא רכשה ביטוח ועל כן נתבעת באופן אישי. התביעה הועמדה על הסכום המקסימלי שבסמכות בית המשפט (2.5 מיליון שקלים).
פרופ’ יהודה היס, מומחה לאנטומיה פתולוגית ולרפואה משפטית, בדק את המקרה וקבע בחוות דעתו, כי הטמפרטורה הגבוהה ששררה בממ”ד בו שהו התינוקות והעדר תחלופת אוויר, כשהטמפרטורה החיצונית עמדה על 32-34 מעלות, הגבירו את הסיכון לתסמונת מוות פתאומי של תינוקות.
לטענת פרופ’ היס, הגננת התרשלה בטיפול בפעוט המנוח בכך שלא הקפידה על חדר מאוורר והפעלת מזגן, כדי לשמר את טמפרטורת החדר על כזו הנמוכה מ-24 מעלות.
לדברי עוה”ד, משרד העבודה והרווחה אף החמיר את הדרשות וקבע כי יש להעמיד את טמפרטורת החדר בו ישנים פעוטות על 22 מעלות לכל היותר.
פרופ’ היס קבע באופן חד משמעי, כי שמירה על חדר מאוורר והפעלת מזגן היו מונעות את מותו של התינוק. עוד קבע פרופ’ היס, כי בדיקת הפעוט במהלך השינה בעריסתו וניסיון להעירו, אם היו מאתרים ירידה בקצב הנשימה, היו מונעים את פטירתו.
“בעקבות רשלנות הנתבעת, נפטר המנוח כשהוא בן 4 חודשים בלבד”, דברי עו”ד פייל. עוה”ד פייל וכהן מוסיפים וטוענים, כי ניתן היה למנוע את האירוע הזה, וכן אירועים דומים בעתיד, באמצעות שימוש במכשירים פשוטים כגון ‘בייבי סנס’, מדובר במכשירים אשר עלותם זניחה אולם הם מצילי חיים – לא פחות מכך, כך עורכי הדין.
“מותו גרם לתובעים נזק נפשי קשה מנשוא, עת היו עדים לנסיונות ההחייאה ולגסיסה של בנם התינוק”.
“מאז האירוע התובעים סובלים מדיכאון קשה, בוכים הרבה ומתקשים לקבל את מותו של בנם התינוק”, דברי עו”ד פייל. “בעקבות המוות, הדיכאון וקשיי התפקוד נאלץ האב לעזוב את מקום עבודתו, עת הרגיש קושי אובייקטיבי להתמודד עם העובדים השונים שהכירו את סיפורו האישי, לאור המבטים שהופנו אליו”.
מאז המקרה אובחנו ההורים כסובלים מ-PTSD, והם מטופלים בתרופות נוגדות דיכאון. במקביל עוברים ההורים טיפולים נפשיים פרטניים וקבוצתיים.
התובעים אף נאלצו לעקור ממקום המגורים ולעבור למקום אחר כדי להתרחק מכל הסובבים אותם המכירים את סיפורם – ואשר תגובתם מזכירה להם שוב ושוב את האסון – ומגבירה את מצוקתם.
אחריות הגננת על פעולת בתה
לדברי עורכי הדין, על פי פקודת הנזיקין המעביד יהיה אחראי לעוולת העובד המבוצעת תוך כדי עבודתו. לפיכך נטען בתביעה כי הגננת הנתבעת אחראית באופן ישיר למחדלי ולרשלנות בתה, עת השאירה את התינוקות ואת המנוח ללא השגחה צמודה כמתחייב. “גם אם יקבע כי בתה של הנתבעת פעלה או שמרה על הפעוטות בגן שלא כעובדת, הרי שהנתבעת חייבת בגין מעשיה או מחדליה של בתה בהתאם לפקודת הנזיקין”, טוען עו”ד פייל.
עו”ד פייל מוסיף וטוען, כי האסון נגרם כתוצאה מהפקרה רשלנית או פושעת של הגננת את הפעוט המנוח ואת יתר ילדי הגן. לדבריו, הפרה הגננת חובות חקוקות רבות, שנועדו לטובתם ולהגנתם של ההורים, כגון חוק הפיקוח על מעונות, נהלים והנחיות – מעונות יום. הפרה זו גרמה לנזק, ולפיכך היא אחראית לפצותם.
בין נזקי התובעים המפורטים בתביעה נמנים נזקים מיוחדים כהוצאות רפואיות ונסיעות, הפסדי שכר, וכן נזקים כללים כגון סבל וכאב, הוצאות בגין טיפולים נפשיים והוצאות רפואיות עתידיות, קיצור תוחלת החיים ועוד. התביעה, בסכום המקסימלי הקבוע בחוק בגין נזקי גוף עקב רשלנות (2.5 מיליון שקל), הוגשה בימים אלה לבית משפט השלום בראשון לציון.