באילו מקרים מומלץ להגיש ערעור על עתירה מנהלית ואיך עושים את זה נכון?

כמו בכל הליך משפטי כמעט, גם כשמוגשת עתירה מנהלית והעותרים סבורים שהפסיקה של בית המשפט שגויה, יש להם הזכות לערער על ההחלטה. ערעור על עתירה מנהלית מתברר בבית המשפט העליון, ובכתבה זו תמצאו מידע רלוונטי בנושא שיעזור לכם להבין האם ואיך להשתמש בכלי המשפטי הזה.

לוח זמנים דחוק

קודם כל חשוב לדעת שערעור על פסיקה לגבי עתירה מנהלית חובה להגיש תוך 45 ימים מהמועד שבו ניתן פסק הדין של בית המשפט המחוזי (בשבתו כבית דין לעתירות מנהליות). לוח הזמנים הדחוק מחייב פעולה מידית, ועוד המלצה חשובה היא למצוא עורכי דין בעלי ניסיון רב בתחום הספציפי הזה – שיוכלו להכין את הערעור תוך זמן קצר גם בסיטואציות מורכבות (ומן הסתם עתירות מנהליות מתאפיינות תמיד במורכבות).

טעויות משפטיות ולא טענות עובדתיות

עוד קריטריון מהותי לגבי ערעור על עתירה מנהלית הוא אופי הטענות כנגד פסיקת בית המשפט. שימו לב: בית המשפט העליון לא ידון בטענות עובדתיות, לא ישמע עדים וגם לא ניתן להציג בפניו ראיות (כולל כאלה שלא הוצגו בעתירה המנהלית עצמה). לכן, המקרים היחידים שבהם בכלל יתקיים דיון בערעור הם כשיש טעות משפטית בפסיקת בית המשפט המחוזי. עורך דין אחראי יבהיר זאת כמובן ללקוח, ויבחן את הנסיבות מבעד למסננת הזאת.

בחינת כל החלטה או אי החלטה מבעד לעיני החוק

עתירות מנהליות, ובהתאם גם ערעורים על עתירות מנהליות, הם כלים משפטיים שמאפשרים לכל אזרח לדרוש מרשות מנהלית – למשל רשות האוכלוסין וההגירה – לפעול לפי החוק. בתי המשפט יבחנו את חוקיות הפעולה (או אי הפעולה) ואת הסבירות של ההחלטות, אבל לא את שיקול הדעת מפני שזהו כמובן לא תפקיד הרשות השופטת.

בהתאם נדרשת גם בקיאות ספציפית בהתאם לנושא העתירה. אם למשל מוגשת עתירה נגד החלטת רשות האוכלוסין וההגירה למנוע כניסת אדם לארץ, רצוי לפנות אל עו”ד הגירה, כמובן עם ניסיון בהגשת עתירות וגם ערעורים.

משרד הראל נבון עורכי דין אמון על הגשת עתירות מנהליות בתחומי המומחיות שלו, ובהם עובדים זרים, כניסה לארץ, הסדרת מעמד בישראל ועוד. כמו כן צברו עו”ד ניצן הראל ועו”ד בר נבון ניסיון בהגשת ערעורים על עתירות.