אביחי טבקבכתבה שהתפרסמה הבוקר בעיתון גלובס, מובאות טענות לכאורה, שעיריית לוד, מונעת מכירת נכסים בבעלות הרשות לפיתוח לוד, אשר בהם מתגוררים תושבים ערבים. הסיבה: כוונת העירייה לפתח את האזורים שבהם מצויים הנכסים למטרות שונות, בין היתר למטרות תיירות. עיריית לוד: “פנייתנו אינה נוגעת לדיירים המתגוררים בנכסים אלה, אלא לנכסים פנויים.”
עפ”י האמור בתחקיר, בישיבה פנימית שנערכה בחודש מרץ האחרון ביקש ראש העיר רביבו להקפיא מכירת 500 נכסי עמידר בעיר, כשציין עוד שמתוך סך כל היחידות שבבעלות רשות הפיתוח – 56 יחידות דיור עומדות פנויות מדיירים, אך ביתר היחידות ישנם דיירים אשר רובם מתגוררים בהן בדמי מפתח ומבקשים לרכוש את זכויותיהם בנכס – אל ההקפאה אותה מבקש ראש העיר רביבו מונעת זאת מהם.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לדף הפייסבוק של מקומונט לוד
ראוי לציין, שעפ”י עיריית לוד, הסיבה להקפאת מכירת הנכסים היא כיוון שהבתים ממוקמים באזורים בהם לעירייה תוכניות פיתוח שונות, ובהן למטרות תיירות ועל כן בכוונת העירייה לפעול להעברת הנכסים לידיה.
תנופת פיתוח
לפני שנה בדיוק, בחודש מאי 2017 חתמה עיריית לוד על הסכם גג ענק בינה לבין משרד האוצר, הסכם הגג הגדול ביותר עליו חתם משרד האוצר כשהיקף ההתחייבויות, כפי שהעריכו אותו באוצר הינו 6.9 מיליארד ש”ח. היעד אותו הציב ההסכם הינו בנייתן של 17,237 יחידות דיור חדשות בעיר, ושדרוג תשתיות תחבורה מרכזיות בכל רחבי העיר – סלילתו של כביש 200, הקמת תחנת רכבת שלישית בעיר, באזור התעשייה הצפוני, הקמת שני מרכזי תעסוקה חדשים בעיר ועוד.
חלק נוסף ומרכזי בהסכם נותן מענה לחידוש תשתיות מרכז העיר, בדגש על איזור “העיר העתיקה”, והשכונות הערביות והפיכתו למרכז תיירותי גדול.
צילום: אביחי טבק
תושבי העיר כבר נחשפים יום יום לעבודות הנרחבות ברחובות השונים ולבנייה והשיקום של איזור השוק העתיק, בניין העירייה החדש העתיד להיבנות בסמוך לוד, איזור התחנה המרכזית והרחובות הסמוכים ועוד.
נראה שגם עתה, מטרת העירייה בהעברת הנכסים המדוברים לבעלותה הינם המשך פיתוח העיר והתאמתה לחזון הרחב של לוד העתידית – כזו המשלבת ישן עם חדש ומהווה מוקד לתיירות מכל העולם ולתושבים חדשים שימלאו את שורותיה ויחזקו את אוכלוסייתה.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לדף הפייסבוק של מקומונט לוד
תגובת עיריית לוד, כפי שנמסרה ל”גלובס”: “בנכסי רשות הפיתוח בלוד גרים תושבים מדתות ומעדות שונות, ונתוני עמידר מוכיחים זאת, כך שאין כל מקום לטעון על אפליה על רקע כזה או אחר. פניית העירייה לעמידר אינה נוגעת לדיירים המתגוררים בנכסים אלה, אלא לנכסים פנויים רבים בניהול עמידר שהמציאות הוכיחה שבשל מצבם, שיווקם אינו משרת את העיר ואת האזור בו הם נמצאים – המיועד לפיתוח, בין היתר לצרכי תיירות.
“העירייה, אשר נמצאת במגעים מתקדמים עם רמ”י ועמידר, עומדת על כך שנכסים אלה יועברו לשימושה כדי שיפותחו וישמשו את הציבור בעיר, בהתאם לתוכניות הפיתוח. זאת ועוד, חלק מהנכסים כוללים עבירות בנייה ועיריית לוד עומדת על כך שקודם יוסדרו עבירות הבנייה”.