במקביל לטילים הנוחתים עלינו ללא הרף מזה מספר יממות, אנו עדים בימים אלה להתפרעויות של ערבים ישראלים בישובים מעורבים ברחבי הארץ. ישנם פגיעות באזרחים ובשוטרים, בגוף ובנפש, נפגעי טראומה ונזקי רכוש. בנוסף, רכבים רבים נרגמו ונשרפו, עסקים הושחתו ובתים נפרצו ונבזזו. טור משפטי מאת עו”ד ענת קאופמן
מהן אפשרויות הפיצוי העומדות בפני הנפגעים, והאם דינם של אלו שנגרם להם נזק כתוצאה מההתפרעויות בלוד, בעכו ובשאר האירועים ברחבי הארץ יהא זהה לנפגעי הטילים.
בעוד שלגבי הנזקים הישירים הנגרמים עקב פגיעות הטילים, לרבות נפגעי החרדה ופציעות הנגרמות בדרך למקלט, אין כל מחלוקת בנוגע להיותם פעולות איבה וטרור, דבר המשפיע על זכאותם של הנפגעים להיות מפוצים על פי חוק. הרי שבנוגע לסיווגם של האירועים האלימים ששטפו את הארץ ייתכן ותעלה שאלה בנוגע להגדרתם המשפטית. האם מדובר בפעולת איבה או שמא פעולה בעלת אופי פלילי או עברייני גרידא.
כדי לפצות את נפגעי הטרור והאיבה חוקקה מדינת ישראל את חוק מס רכוש וקרן פיצויים וחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. חוקים אלו על שלל תקנותיהם מבטיחים פיצוי לנפגעים ברכוש בגוף ובנפש. לעיתים הפיצוי מוגבל אך עדיין מדובר בסכום משמעותי.
המפתח לקבלת תגמולים ו/או פיצויים מהמדינה על פי חוקים אלו טמון בהגדרה – האם האירוע המחולל מוגדר כפעולת טרור, איבה או שמא יוגדר כפשיעה עם גוון עברייני של פשיעה.
הגדרה של “פעולת איבה” על פי חוקים אלו היא פגיעה שנעשתה בידי כוחות צבאיים, צבאיים למחצה או בלתי סדירים של מדינה עוינת לישראל או תוך סיוע להם, בשליחותם או מטעמם או על מנת לקדם את מטרותיהם. נוסף לכך, גם אירועים בהם מתבצעים מעשי אלימות שמטרתם העיקרית היא פגיעה באדם או ברכושו בשל השתייכותו למוצא לאומני – אתני נחשב לפעולת איבה. זאת בתנאי שהם נובעים מהסכסוך הישראלי ערבי.
נדמה כי קשה יהיה שלא לשפוט את האירועים האחרונים ככאלה הנובעים ממניעים לאומניים של שנאה ונקמה, מתוך כוונה להבעיר את השטח על רקע הסכסוך הישראלי – ערבי. מושאי ההרס והאלימות המשתייכים לדת וללאום או למדינה כסמלי שלטון, מעשי הלינץ, קריאות הגנאי והנאצה, יידויי האבנים, שריפת בתי הכנסת, הנפת כרזות עם סיסמאות לאומניות והנפת דגלים לאומניים המלווים את האלימות, מבהירים ללא כל ספק את הרקע הלאומי, את מניעי השנאה ואת הרקע של הסכסוך הערבי הישראלי שעומד בבסיס הפגיעה.
כאמור סיווגם של אירועים אלימים אלו כפעולת איבה יאפשר קבלת פיצוי מהמדינה בדמות הוצאות ריפוי, החלמה ושיקום בגין הפגיעה בגוף וכן פיצוי בגין הרכוש שנפגע.
חשוב לדעת כי בנוסף לאפשרות לקבלת תגמולים ופיצויים מהמדינה במסגרת חוק הנפגעי איבה ומס רכוש, ניתן לבחון קבלת תשלומים במסגרת ביטוחים פרטיים ןכן פיצוי בתביעת נזיקין.
לאזרח הממוצע, על פי רוב, הגדרת האירוע כפגיעת איבה תיטיב עמו ותאפשר לו קבלת פיצוי גבוה יותר מהמדינה. אם כי יתכנו גם מקרים אחרים בהם הנפגע יעדיף הפעלת הביטוח הפרטי שלו ואז תועדף אפשרות ההגדרה של האירוע כאירוע פשע ולא איבה וזאת לאור העובדה כי מרבית פוליסות הרכוש, הדירה, העסק, הרכב וכן פוליסות אובדן כושר עבודה ותאונות אישיות, מחריגות אירועים כתוצאה מפעולות מלחמה טרור ואיבה.
את התביעה יש להגיש למוסד לביטוח לאומי. המוסד הנפיק טפסים מיוחדים לנפגעי פעולות איבה. את הטפסים ניתן להוריד באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי או לקבל בסניפי המוסד. יש למלא את הטפסים, לצרף תיעוד רפואי ולהגיש לסניף המוסד במקום מגוריו של הנפגע. לעיתים צריך לצרף ראיות אודות עצם קרות האירוע ובשל כך מומלץ להיעזר בעו”ד.
עו”ד ענת קאופמן בעלת משרד המתמחה בדיני נזיקין וביטוח לאומי, יו”ר הוועדה לביטוח לאומי של לשכת עורכי הדין