אביעד ברטובלוד, אחת הערים האטרקטיביות ביותר להתחדשות עירונית בשל מיקומה האסטרטגי ומבנים רבים שנבנו לפני עשרות שנים, עוברת שינוי משמעותי בשנים האחרונות. בעבר, תהליכי ההתחדשות בעיר התקדמו בעצלתיים, ורק שלושה מתחמים קודמו על ידי יזמים. אולם, מאז הקמת מינהלת ההתחדשות העירונית “המבואה” בשנת 2017, חל שינוי דרמטי. כיום, יש בלוד מעל 18,700 יחידות דיור מאושרות ב-10 מתחמים ועוד כ-16,700 יחידות נוספות בשלבי תכנון שונים.
מהנדסת העיר, ענת לרנר, וראש מינהלת המבואה, ניצה כרמלי, הסבירו בשולחן עגול מקצועי יוזמת “מגדילים”, שנערך בהשתתפות בכירים בתחום ההתחדשות, על התפתחותה של העיר ועל האופן שבה הצליחו לתווך לתושבים את הצורך בתהליכי ההתחדשות.
מהפכה בתכנון וביצוע: מהנדסת העיר, ענת לרנר, מסבירה כי ההתחדשות העירונית בלוד מבוססת על תכנון רחב היקף, אשר מתחשב הן בהיבטים כלכליים והן בהיבטים חברתיים. “העיר מתכננת ב-99 אחוז. יש לנו תכניות מפורטות שמביאות בחשבון לא רק את ההיבט הפיזי, אלא גם את הכלכלה והחברה,” היא אומרת. לדבריה, הסכמי הגג שנחתמו עם המדינה אפשרו קידום משמעותי של תשתיות בעיר. “עד סוף 2025 נחצה את רף 100,000 התושבים,” היא מציינת.
אחד המהלכים המשמעותיים ביותר בהתחדשות העירונית הוא הורדת מקדם הצפיפות בפרויקטים. “בעבר, כדי להוציא פרויקט לפועל, היזמים היו צריכים להכפיל את מספר הדירות פי 11 או 12, וזה היה בלתי ישים. כיום, אנחנו עומדים על מכפיל של 4 בלבד, וזה מה שמאפשר היתכנות אמיתית לפרויקטים,” מסבירה לרנר.
יצירת ודאות תכנונית, כלכלית ומשפטית: ניצה כרמלי, שמונתה בשנת 2017 לראש מינהלת “המבואה”, מתארת את האתגרים בתחילת הדרך. “היינו צריכים להמציא את הגלגל, והמצאנו אותו דרך עבודה צמודה עם התושבים,” היא מספרת. לדבריה, חוסר האמון בתהליכי פינוי-בינוי היה גבוה, במיוחד בקרב אוכלוסיות מוחלשות. “אני זוכרת נשים שאמרו לי ש-30 שנה מדברים איתן על התחדשות עירונית, וכלום לא קרה. הן כבר לא האמינו שזה ייצא לפועל,” היא אומרת.
כדי לבנות אמון, המינהלת יצרה ודאות תכנונית, כלכלית, משפטית וחברתית. כרמלי מסבירה: “הבנו שאנחנו חייבים לתת לתושבים ודאות, לכן גייסנו תקציבים מהמדינה, יצרנו מודלים כלכליים ברורים, קבענו תנאי סף ליזמים, ודאגנו שלכל דייר יהיה ליווי משפטי ראוי.” בנוסף, הוקמה קרן תחזוקה שתבטיח שגם לאחר השלמת הפרויקטים, המתחמים החדשים יישארו מטופחים לאורך שנים.
חדשנות בתהליכי שיתוף הציבור: כדי להנגיש את המידע לתושבים, נעשה שימוש באמצעים יצירתיים, כולל תיאטרון קהילתי והפקת סרטונים בנושא התחדשות עירונית. “גילינו שהרבה תושבים פשוט מפחדים מהתהליך. הם לא מבינים את השפה המשפטית או הכלכלית, וזה גורם להם להירתע. אז החלטנו להשתמש בתיאטרון ובמיזמים קהילתיים כדי לקרב אותם לנושא,” מספרת כרמלי.
קידום פרויקטים מרכזיים בעיר: אחד המתחמים המרכזיים שמקודמים כיום הוא מתחם שלמה המלך, שבו צפויות להיבנות 3,653 יחידות דיור ב-13 מתחמים שונים. “מינינו גורם מיוחד שיהיה איש הקשר בין העירייה ליזמים, כדי שהתהליך יתנהל בצורה חלקה,” מסבירה לרנר. לדבריה, העירייה עושה מאמצים רבים כדי להסיר חסמים ביורוקרטיים ולסייע ליזמים לעמוד בלוחות הזמנים.
מבט לעתיד: לוד נמצאת בעיצומו של תהליך משמעותי שישנה את פניה. “אנחנו רוצים שהתושבים יהיו גאים בעיר שלהם,” מסכמת כרמלי. “העבודה שלנו היא לא רק לחדש בניינים, אלא גם ליצור קהילה חזקה ובריאה יותר.”