“לא נוכל לצאת בבוקר מהשכונה”, “מה עם גני ילדים” ו-“איפה נחנה” היו לא מעט מהתלונות שעלו בקרב תושבי רמת אלישיב עם פרסומה של תוכנית התחדשות עירונית חדשה סמוך לשכונה, שלטענתם תפגע באיכות החיים הניתנת לדיירי השכונה ואליה הורגלו. בעוד ראש העיר יאיר רביבו וחבר המועצה הממונה על “מבואה” רפי יקותיאל דוחפים להתחדשות עירונית – יש קומץ תושבים ש”בעד התחדשות” – אך מעדיף שהפיתוח והבינוי הנוסף לא יבוא על חשבונו.
מה שהתחיל כעוד ידיעה על פרויקט התחדשות עירונית בעיר לוד הפך בימים האחרונים למחלוקת קשה בין תושבי העיר הוותיקים לתושבי רמת אלישיב, ברובם מהגרעין התורני וכאלה שהגיעו בשנים האחרונות לאזור, שלא היה מפותח עד הגעתם.
ביום שישי האחרון יצאו קומץ מתושבי רמת אלישיב להפגין סמוך לצומת הרחובות פלומניק וכצנלסון, כנגד פרוייקט התחדשות עירונית שמתוכנן לקום במקום, בו ייבנו על פי התוכנית 130 יח”ד וייהרסו 24 דירות קיימות בבניינים שנבנו אי אז בשנות ה-50.
בעוד התושבים שהפגינו התרעמו על “בניה בלי תכנון ומחשבה” ומחסור עתידי בתשתיות מספקות, לדעתם, של מבני ציבור, חניות ומוסדות חינוך היו אלה דווקא תושבי הוותיקים של העיר, שכלל לא מתגוררים באזור, שזעמו על הנסיון של השכנים לעצור את הפרוייקט.
“ממה מפחדים תושבי אלישיב,” שאל אחד מהתושבים בקבוצות הווטסאפ ‘למען השכונות’ אותה ייסד ומנהל הפעיל החברתי אלירן לוי, “מכך שתגיע אוכלוסייה חדשה, חזקה וחילונית לעיר?”. מגיב אחר טען כי “בזמן שהתושבים הוותיקים ממתינים בכיליון עיניים לפינוי בינוי והתחדשות עירונית, כי הבתים שלהם כבר מתפוררים – הם מקבלים הפגנה במקום תמיכה מהשכנים שלהם.”
אין ספק, שהרבה מהכעס שהופנה למפגינים היה בשל תפיסה מוקדמת של תושבים רבים בשכונות הוותיקות בלוד כי “הגרעין התורני משתלט על העיר ומכתיב את הקצב”, כפי שרבים ציינו בזעם, גישה המשותפת לתושבים רבים – גם אם יש לא מעט ותיקים שיטענו כנגדה.
“ככה נראית חוצפה בהתגלמותה, אנשים מתנשאים שמקבלים הכל אבל חלילה שמישהו יבנה לידם, מסכנים שלי… לא להאמין, מי ששם שלט למכירה נראה אותו גבר למכור. הם קיבלו פה דירות ב300 אלף ששוות היום פי 5. הם לא שילמו לא על הקרקע, ולא על הפיתוח, אז הם עוד באים בטענות כשאנו דור שני לוותיקים רוצים לבנות אחרי 70 שנה שהבניין של ההורים של קיים ומט לנפול. אני קורא מפה לגרעין להתעשת, לרדת מעץ האגואיזם ולשתף פעולה אחרת התושבים הוותיקים יתהפכו עליהם ואני הראשון” הגיב בזעם אבישי ד., אחד מתושבי העיר, ובנו של אחד התושבים הוותיקים שגרים בבניין המיועד לפינוי-בינוי, שביקש שלא לרשום את שמו המלא.
אנשי רמת אלישיב לעומת זאת טוענים שהם כלל לא מתנגדים להתחדשות עירונית, לא בשכונה ולא בכל העיר. לטענתם, ההתנגדות נובעת אך ורק משיקולים ספציפיים של מחסור עתידי בתשתיות ותכנון פרוגרמה לקוי, מבחינתם, הממעט בדרישות ציבוריות מיזם הפרוייקט.
“אין לי בעיה עם התחדשות עירונית, אני בעד ואף תמכתי בלא מעט הצבעות בבניה חדשה בכל רחבי העיר. אבל כאן המקרה שונה,” אומר חבר מועצת העיר עמיחי לנגפלד, תושב השכונה ומוביל ההתנגדות לפרויקט, “בפרוייקט הזה הסמוך לרמת אלישיב פשוט לא דרשו מהיזם שום פתרון לבעיות שיווצרו לאחר איכלוס 130 המשפחות החדשות שיגיעו. לא מתוכננים בשכונה עוד גני ילדים, אין תוכנית להקמת גינת משחקים ולבעיית החניה הקיימת ממילא בשכונה נצטרך להוסיף עוד מאות מכוניות כשגם הקרקע המשמשת היום לחניון עבור התושבים – שייכת למעשה לאדמת הפרוייקט”
אין ספק שנושא ההתפתחות העירונית בתחום הדיור הוא נושא טעון בכל עיר ובוודאי בעיר כמו לוד, המורכבת מקהלים ומגזרים בעלי צרכים שונים ולעיתים אף מנוגדים. רק נזכיר את הסערה שהתחוללה לפני שבועות ספורים כשפורסם דבר התארגנות אנשי הגרעין התורני לזכייה במכרז הקרקעות בגני אביב – על חשבון מכירת הפרוייקט בשוק החופשי עם עדיפות לתושבי גני אביב הוותיקים שמחכים לאופציה זו כבר שנים רבות.
מי שדוחף את התפתחות העיר והבנייה בה, בדגש על פינוי-בינוי והתחדשות עירונית מאסיבית הוא ראש העיר רביבו שיחד עם חבר מועצת העיר רפי יקותיאל ומנהלת ההתחדשות העירונית ‘מבואה’, דוחפים בימים אלו מספר רב של פרויקטים לבניה בכל רחבי העיר – ובהם כ-20,000 יח”ד, כך שנראה שפרויקט קטן של 130 יח”ד לא צריך להוות משקל מכריע על אופי העיר ומשאביה.
“אנחנו חושבים כל העת גם על התושבים הוותיקים ופועלים לשיפור איכות החיים שלהם בשכונות הוותיקות, לא רק בבניית שכונות חדשות. אנחנו תושבים ותיקים בעיר, ובינינו ישנם אנשים קשישים ממקימי העיר. יש לנו גם נכים, שלא מסוגלים לרדת 4 קומות ללא מעלית ולכן הפרויקט כל כך חשוב.” אומר ראש העיר רביבו, “עברנו מסע ארוך של שנתיים עם דיונים ופגישות ותכנונים עד שהגענו לרגע זה. בפרויקטים אחרים בעיר אישרו בתוך שנתיים אלפי יחידות דיור. זה פרויקט קטן ביחס למה שקורה בעיר, פינוי של 24 יחידות דיור ישנות, ובינוי סך הכל 130 יחידות דיור. כל מה שהיה צריך- כבר נעשה.”
למעשה, השבוע פרסמה מועצת העיר לוד “מסמך מדיניות להתחדשות המרקם העירוני בלוד” ובו בין היתר ההחלטה “לבסס את מרחב העיר הוותיק של לוד כמרכז עירוני חי ותוסס”
“המסמך מציג באופן מרוכז ובהיר את הידע שנצבר בתהליכי התכנון הקיימים בנוגע למאפייני ומשמעויות הליכי ההתחדשות העירונית השונים, בין בפינוי בינוי ובעיבוי ובין בשיפוץ וחידוש הקיים, ועל בסיס אלו, להתוות את הדרך להמשך תהליכי ההתחדשות העירונית דרך קביעת עקרונות מדיניות שיבטיחו את ייעול התהליך, שקיפות המידע, שוויון בהליכים ומיקסום התועלת מתהליכים אלו לעיר ולתושביה מבחינה כלכלית, תכנונית וחברתית”, כך על פי ראש העיר רביבו בדברי ההסבר שלו למסמך.
בעתיד הקרוב אם כן, תדון המועצה המקומית לתכנון ובניה בעתיד הפרוייקט המדובר בפלומניק-כצנלסון ונראה כי בהכרעתה על אופי הפרויקט תקבע הוועדה את אופי ההתחדשות העירונית בלוד בעתיד – תמיכה בפריצה מאסיבית של התחדשות, בניה ופינוי-בינוי כפי שהתווה את הדרך ראש העיר רביבו או שמא שמירה על הקיים תוך התחדשות מועטה וחשדנית של התושבים בעיר, החוששים על שווי הנכס בו הם מחזיקים ומעדיפים את הבניה “רחוק ממני”.
