כתב מקומונטיוסי פינצ’בסקי, תושב לוד, שרת שנים רבות כקצין בקבע בצה”ל. בעקבות אסון טרגי שארע במשפחתו, הוא החליט לנתב את חייו ולתרום מזמנו לטובת חינוך תלמידי העיר לזהירות בדרכים ושמירה על חייהם.
סמוך למועד פרישתו מהשירות הצבאי, ארע במשפחתו של יוסי פינצ’בסקי מקרה טרגי: גיסו, קצין צה”ל בקבע, אב לשלושה ילדים קטנים, נספה בתאונת דרכים כשהיה בדרכו לבסיסו. מותו של הגיס השפיע מאד על יוסי שהחליט לעשות דבר. הוא התנדב לפעולה בעמותת “אור ירוק” בלוד ובמסגרתה פעל במספר גני ילדים ובבתי- ספר יסודיים בעיר. יוסי הדריך ולימד מאות ילדים צעירים התנהלות בטוחה בדרכים. הוא מאמין שחינוך מגיל צעיר הוא הדרך הנכונה להשיג בוגר היודע להישמר לנפשו ולשמור על אחרים. תמיד ראה בכך שליחות ועד היום ממשיך בפעילות זו.
>>רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לדף הפייסבוק של מקומונט לוד
את יוסי אנו פוגשים בחווה החקלאית בלוד. החווה המטופחת להפליא מזמנת סביבה חמה, תומכת ואוהבת לקבוצות תלמידים המגיעים מבתי-הספר אחת לשבוע. יוסי מלווה קבוצת תלמידים מאחד מבתי- הספר היסודיים. די במבט חטוף כדי להבחין בכימיה בין יוסי לבין התלמידים הצעירים. הם מביטים בו ומצפים למוצא פיו ממש בציפייה לקבל מילת עידוד ואישור לפעילותם.
אנשי צוות החווה המנהל, מורה, אב הבית והמזכירה מעידים על יוסי: “האיש הזה הוא סבא, אבא, מורה, מדריך, מטפל, חבר של הילדים. פעמיים בשבוע הוא מגיע לכאן עם קבוצת תלמידים, לומד איתם, מסייע להם, שומר עליהם ודואג לצרכיהם כמו אבא-סבא מסור ואוהב. כל ילד זוכה לתשומת הלב הייחודית המתאימה לו”. כדי להוקירו על פעילותו בחווה טרחו והכינו עבורו תעודת הוקרה המוענקת לו בנוכחותי. ניכרת התרגשות רבה של אנשי הצוות , דבר, המעיד על קשר אמיץ שנוצר במהלך הזמן עם המתנדב הנפלא.
התלמידים מעידים אף הם על הקשר עם יוסי: “אני אוהבת אותו כי הוא כמו אבא שלי” אומרת ילדה חמודה. ילד אחר מוסיף: “יוסי תמיד עוזר לנו בכל” וילד נוסף אומר: “אני מחכה לו כל יום ליד השער בבית-הספר ואם הוא לא מגיע אני עצוב”.
“יוסי הגיע לבית-הספר לוי אשכול אותו ניהלתי במסגרת פעילותו ב”אור ירוק” ומיד כאשר החלה פעילות “ידיד לחינוך” בעיר צרפתי אותו לעמותה” מספרת מירי דקל, רכזת “ידיד לחינוך” בלוד שאף רשמה את הכתבה. “קשה מאד לחלץ מפיו של יוסי דברים אודות פעילותו. הצניעות המאפיינת אותו אינה מאפשרת לו להפליג בתיאורי מעשיו במסגרות החינוכיות. מדובר באדם, מלח הארץ, המאמין בערכי אנוש וחי על פיהם. הוא רואה את התנדבותו כמעשה טבעי”.
מירי ממשיכה ומספרת כי מיד עם הצטרפותו לביה”ס, קנה לו מקום בצוות החינוכי. “אט אט למדנו להכיר את יכולותיו המגוונות ומצאנו אותו עוסק בתחומים רבים: הקניית ידע וערכים בתחום מורשת ישראל, סיוע לבנים העומדים לחגוג בר-מצווה, ליווי תלמידים ומורים לבית כנסת בחגיגת בר המצווה המשותפת שאורגנה מדי שנה בעיר. מראה מרגש מאד היה לצפות בו מסייע לבנים בהנחת תפילין. יוסי מצטרף לטיולים ועוזר לצוות ההוראה בהשגחה על התלמידים. בזכות קשריו הטובים עמם הוא משכין שלום בינם לבין חבריהם ולעיתים בינם לבין המורים. תמונה שאינה נשכחת ממני בטיול “בני מצווה” העירוני ליד הכותל המערבי: יוסי עומד, פורס את ידיו ומחבק קבוצת ילדים גדולה, במקום הוריהם, שלא יכלו להצטרף לטיול באותו יום”.
כבן לדור שני לניצולי שואה יוסי מספר לקבוצות תלמידים את קורות משפחתו ומעביר להם ידע חשוב. יוסי נוהג לקרוא סיפורים עם תלמידים ולנהל שיחות בעקבותיהם. לכל טקסי ביה”ס יוסי מגיע ומשתתף בהם באופן פעיל: סיוע בהכנת תפאורות, הדלקת נרות בחנוכה ובימי זיכרון, קריאת יזכור וכו’.
>>רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לדף הפייסבוק של מקומונט לוד
ביום הולדתו צייר עבורו תלמיד צעיר תמונה וכתב ברכה: “כשאני אהיה גדול אני רוצה להיות כמו המורה יוסי”.
אין ספק שההתנדבות משמעותה נתינה וקבלה. יוסי מקפיד להגיע לביה”ס ולגני הילדים בקביעות ועושה הכל בשמחה ובאהבה: הוא בא מאהבה, נותן באהבה ומקבל אהבה! אין מי שראוי יותר ממנו.