מפקד הסיום של מחנה הקיץ של תנועת הנוער אריאל, לשבטים הבוגרים (בוגרי כיתות ז’-ח’-ט’), התקיים לפני שעה קלה (א’) מחוץ לבית משפחת שנרב
300 חניכי תנועת הנוער אריאל, חניכי השבטים מעוז נחלה ועוז, סיימו הבוקר (א’) חמישה ימי מחנה קיץ נודד במפקד סיום חגיגי ומרגש מחוץ לבית משפחת שנרב.
אחיה של רנה, אהרון, חניך שבט מעוז סניף אריאל לוד, קיבל את הבשורה המרה בדבר מות אחותו בעיצומו של המחנה. הנהגת התנועה בראשות המזכ”ל דביר עמיאור, החליטה לשנות את התכנית המקורית ולקיים את מפקד סיום המחנה בלוד.
אחרי סיום המסע הנודד לירושלים, ואחרי שבת עוצמתית ומיוחדת במחנה נסעו הבוקר כל החניכים לבית משפחת שנרב בלוד, על מנת לחזק ולחבק את האח השכול, חניך התנועה, וקיימו שם טקס סיום מרגש שכלל את שירת המנון התנועה ו’אני מאמין’.
במהלך המפקד דיבר נשיא התנועה הרב אריה בצלאל על הרוח הגדולה של תנועת אריאל, המחברת את עם ישראל לתורת ישראל בארץ ישראל, המהווה חוסן לחניכים ומעניקה להם כוחות להתמודד עם אתגרים לא פשוטים עימם אנו מתמודדים. “אני מבקש מכם, אל תשקעו בשכול, המשיכו לחייך, כמו החיוך של רנה” פנה לבני המשפחה.
דביר עמיאור, מזכ”ל התנועה אמר בדבריו: “חניכים יקרים, השבוע סיימתם מחנה רגלי נודד שהתחיל ביער המגינים בשפלת הר יהודה והסתיים במפקד בהר הרצל בירושלים. אולם מקומו של חבר אחד היה חסר במפקד ההוא. לאורך המחנה דיברנו על כך שאדם גדול נדרש לקחת אחריות על מה שקורה סביבו, וככל שהאדם גדול יותר המשימות והאתגרים שניצבים בפניו גדולים וקשים יותר. ככול שהאתגר גדול, גדל גם הקושי והכאב. חבלי הלידה של גאולת ישראל.
המחבלים הארורים לא ביקשו לפגוע ברינה הי”ד, ברב איתן ובדביר, שכולנו מתפללים לרפואתם השלמה בקרוב, באופן אישי, הם ביקשו לפגוע בהם מתוך רצון לפגוע בעם ישראל, להכאיב ולרפות את ידנו. אנחנו מתחייבים – לא להישבר, מכאן אנחנו רק מתחזקים, נמשיך את מעגלי החסד והטוב של רינה, נמשיך להאחז בארץ ישראל בכל כוחנו לבנות ולהיבנות בה.
ובעז”ה נזכה שיתקימו בנו בקרוב פסוקי הנחמה שחותמים את הפטרת השבת: “כי נחם ה’ ציון, נחם כל חרבתיה וישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה’ ששון ושמחה ימצא בה, תודה וכל זמרה”