אביעד ברטוב350 פניות של תושבי העיר לוד הגיעו במהלך 2019 אל ‘המרכז לגישור ולדיאלוג בקהילה’ • כל אדם שפנה, קיבל מענה שהעניק לו סיוע להתמודד עם הקונפליקט איתו הגיע • אז מהן תחומי המרכז לגישור ומהן השירותים הניתנים בו? • קבלו הצצה לפעילות של צוות מתנדבים מקסים ונפלא עם לב רחב וענק – הרוצה בסך הכל ליישב סכסוכים, מריבות, ולחבר בין שכנים, חברים או משפחות • מנהלת המרכז, יסכה ברדה: “אני מאמינה שאפשר אחרת. עם דיאלוג אמיתי – המשותף רב על המפריד” • לכתבה המלאה >>>
לפני 14 שנה הקימה עיריית לוד את ה’מרכז לגישור ודיאלוג בקהילה’, השוכן בקצה פארק ‘קהילות ישראל’ שעל-יד שדרת בתי הכנסת. המטרה הייתה, לייצר אלטרנטיבה משמעותית לפתרון קונפליקטים וסכסוכים בקהילה ולייצר תהליכי דיאלוג ושיח בין האוכלוסיות והתרבויות השונות בעיר לוד. המרכז פועל תחת ה’מחלקה לשירותי קהילה’ באגף לשילוב חברתי של העירייה.
לאחר 4 שנות עבודה במרכז, נכנסה השנה לתפקיד המנהלת החדשה – יסכה ברדה (29), נשואה לאורון ואם לשני ילדים מקסימים – מאור והדר. במקצועה, היא עובדת סוציאלית קהילתית, היא הגיעה לעיר לוד לפני כ-6 שנים, בעקבות ההון האנושי הנפלא שבה.
במרכז – ארבעה עובדים נוספים: ברוריה ביטון, ורדית נבו, רותם הדרי והודיה כהן. בנוסף, ישנם 4 סטודנטים לעבודה סוציאלית קהילתית הנמצאים במקום במסגרת הכשרה מעשית, ועוד כ-15 סטודנטים מלגאים מטעם תוצרת הארץ וכ-20 מגשרים מתנדבים מופלאים.
מהו הליך גישור?
הליך הגישור הינו הליך שמופעל בדרך-כלל במצבי קונפליקט בין שני אנשים או יותר, כאשר שני הצדדים מסכימים ורוצים לקחת בהליך. הגישור מבקש להביא את הצדדים לפתרון המקובל העונה על הצרכים של הצדדים. הגישור – דיסקרטי לחלוטין ונערך באווירה טובה, מכבדת ונעימה.
שלושת הזירות עיקריות בהן המרכז פועל
א’: הליכי גישור פרטניים – בשנה אחרונה טיפל המרכז בכ-350 פניות. הפניות מגיעות מ-2 צינורות: פניות מבתי משפט לתביעת קטנות אשר מפנים תביעות להליכי גישור טרום תהליך דיון בבית המשפט, ופניות מהקהילה אשר מגיעות מן התושבים באופן עצמאי או ע”י תיווך של גורמי רשות שונים – מוקד עירוני, תרבות דיור, שי”ל, משטרה, לשכת ראש העיר, מנכ”ל העירייה ועוד.
ב’: מניעה והטמעת שפת הגישור – במרכז מאמינים כי השפה הגישורית היא לא רק שפה המיועדת לפתרון קונפליקטים ב’חדר הגישור’, אלא היא שפה לדרך חיים. בכל מקום שישנם אנשים, יש צורך בשפת תקשורת מיטבית. ומתוך ההבנה הזו, הם פועלים להטמעת שפת הגישור בקהילה, החל מגני ילדים ועד מועדוני קשישים, באמצעות קורסים וסדנאות שונים בנושאי הקשבה, פתרון קונפליקטים, זיהוי צרכים, WIN-WIN ועוד. בנוסף, הם מקיימים את הקורסים הרשמיים להכשרת מגשרים – קורסי גישור בסיסיים ופרקטיקום, בסבסוד משמעותי.
ג’: דיאלוג בקהילה – המרכז מפעיל תכניות ופרויקטים שונים בקהילה ע”מ להגביר את הדיאלוג, הפחתת הניכור וחיזוק הקהילתיות. הם פועלים, החל מהזירה הקטנה ביותר – הבית המשותף, דרך פעילים בשכונות, קבוצות דיאלוג סביב סוגיות שונות והכל בתוכניות להגברת השיח והדיאלוג בין הרשות לתושבים.
הנגשה, גישור ודיאלוג – התכנון לשנת 2020
יסכה, משתפת על התכניות לשנת 2020 ומספרת: “התכנית הראשונה – להנגיש את השירות לאוכלוסיות ותרבויות נוספת וזאת תוך הטמעת השפה הגישורית, שיווק השירות ויצירת שיתופי פעולה נוספים בקהילות השונות, בשכונות בשונות, בקרב עולים ועוד. התכנית השנייה – תכנית גישור בחינוך החלה כפיילוט בבית הספר ‘נעם נריה’ לפני כ-4 שנים, פעלה מול הורים, תלמידים ומורים וצברה הצלחה רבה בפתרון קונפליקטים וסכסוכים, מניעת אלימות והעלאת יעד האקלים הבית ספרי. עקב הביקוש הרב, פתחנו קורס ייחודי לאחרונה בשיתוף פעולה בין משרד החינוך, אגף החינוך של עיריית לוד ומרכז פסגה בלוד – הכשרה למורים להנחיית הליכי גישור בבתי הספר. בשנה הקרובה, אנו מתכננים להיכנס לבתי ספר רבים – יהודים וערבים, דתיים וחילונים, תיכונים ויסודיים להוראת והטמעת השפה הגישורית ולבניית נבחרות של מגשרים צעירים. והתכנית השלישית – יצירת קבוצות דיאלוג סביב קונפליקטים מורכבים ועמוקים בקהילה העומדים על סדר היום הישראלי בכלל והלודאי בפרט ולהוות בית חם לכל יוזמה מן הקהילה”.
ממריבה וסכסוך – לחיבוק בבכי
לעסוק בגישור, זהו לא דבר קל. אך בסופה של הפעילות עובדי המרכז מקבלים גם פידבק טוב. יסכה מספרת על “ד’, בחורה צעירה, ממוצא אתיופי שהגיעה אלינו לאחר דין ודברים קשה במיוחד, המלווה בקללות ואמירות גזעניות בחצר בית ספר עם ע’, וזאת לאחר שילדיהן של השתיים התקוטטו בסוף יום הלימודים. המריבה והשיח בין האימהות הסלימו לשיימינג בפייסבוק ובקבוצות הווטסאפ של ע’ כלפי ד’. ד’ הגיעה אלינו כאשר היא מבקשת לתבוע את ע’ על סך X שקלים בשל הפגיעה בשמה הטוב, תוך פרסום דברי שקר מבחינתה. הצענו לד’ הליך גישור, היא סירבה בטענה שאינה יורדת שקל מתחת לסכום המבוקש. ערכנו פגישות נוספות עם ד’ תוך הסברת היתרונות בהליך גישור. ד’ הסכימה. פנינו לע’, ביקשנו לפגוש אותה ופרסנו בפניה את תחושותיה הקשות של ד’ עקב המקרה, את עלבונה, את פגיעתה העמוקה מן האמירות והפרסומים הגזעניים. לאחר שיחות, גם ע’ הסכימה. ביצענו הליך גישור שנפרש לשלושה מפגשים. פרטי הסכם הגישור הינם חסויים, אך הגישור הסתיים בבכי וחיבוק גדול בין השתיים. לאחר כמה חודשים, יזמו יחד פעילות לכבוד חג הסיגד בכיתת ילדיהם”.
והנה עוד סיפור מיוחד שהסתיים בטוב: “א’ הוא בעל עסק”, משתפת יסכה. “תושבים רבים התלוננו על רעש וטרדות נוספות המפריעות לאיכות חייהם. רבים ניסו לפתור את הקונפליקט באמצעות פשרות רבות אשר הוציאו את התושבים ובעל העסק לא מרוצים. באמצעות הליך גישור של חצי שנה שהחל בתהליכים נפרדים בקרב התושבים ובקרב בעלי העסק, הובלנו להסכם משמעותי שכלל סעיפים רבים אבל החשוב מכל – הגישור יצר תשתית משמעותית של קשר ישיר ואיכותי בין בעלי העסק לנציגות התושבים”.
שיח ודיאלוג – גם בין התושב לעירייה
ביקשנו ממנהלת המרכז ל’גישור ודיאלוג קהילה’ לשמוע על פרויקטים מיוחדים, והיא שיתפה. הראשון – בניית הסכמות בבתים משותפים: תכנית הפועלת עם דיירי בניינים המעוניינים לקדם את איכות חייהם בניין ולקדם שכנות טובה בין דיירי הבניין. במסגרת התכנית הם נכנסים יחד עם סטודנטים מלגאים של תוצרת הארץ, לבניינים אשר פנו אליהם לקבלת סיוע. בהליך של חצי שנה הם יוצרים היכרות מעמיקה עם כל אחד מהתושבים, מקיימים ישיבות דיירים ומלויים את התושבים בקידום המטרות שהציבו לעצמם.
והנה עוד דוגמא של פרויקט מבורך – סיורי מנכ”ל בשכונות: “אנו מובילים תכנית משמעותית של חיזוק הקשר והדיאלוג בין הרשות המקומית לתושבים”, חושפת יסכה. “ביחד עם מנכ”ל העירייה, אהרון אטיאס, ו-20 עובדי הרשות המקומית, אנו מגיעים אחת לחודשיים לאזור נבחר בעיר לוד ומקיימים דיאלוג עם התושבים, בנוגע לסוגיות הקשורות לחייהם ודורשות את טיפול ומעורבות העירייה. מפגשים אלו מייצרים דיאלוג אמיתי ומובילים לפתרונות שמתקבלים יחד תוך שילוב צרכי התושבים ושיקולים מקצועיים של עובדי הרשות המקומית”.
כולם – ביד אחת לטובת תושבי לוד
המרכז לגישור ודיאלוג בקהילה שפועל יחד עם הקהילות השונות והתושבים, פועל בשיתופי פעולה רבים וטובים. שיתופי הפעולה ויצירתם הם מבחינת המרכז חלק ממטרות הגישור וניתן לראות איך ככל ששיתופי הפעולה גדולים וחזקים יותר – התכנית עמוקה יותר וכמובן יש לה תוצאות גבוהות יותר. המרכז פועל תחת האגף לשילוב חברתי ומן הסתם, עם אגף זה הם עובדים בשיתופי פעולה חזקים מאוד עם המחלקות השונות בתמיכה והובלה של אורלי דהן, מנהלת האגף, חבר המועצה עו”ד מאיר אסולין הממונה על הרווחה, וכן בתמיכתו של ראש העיר עו”ד יאיר רביבו והמנכ”ל אהרון אטיאס, שהוא בעצמו בוגר הקורס לגישור הראשון, ואף מלווה את וועדות ההיגוי.
“שותף מרכזי שלנו”, מוסיפה יסכה, “הן מבחינה תקציבית והן מבחינת הובלת תהליכי דיאלוג – הוא איתן לוי, מנהל הרשות לביטחון קהילתי”. בנוסף: גם משטרת לוד ובתוכם השוטרים הקהילתיים, תוצרת הארץ וכפרי הסטודנטים השונים, המנהלת להתחדשות עירונית, שיקום שכונות, המתנ”סים השונים בעיר, מוטב יחדיו ואגפים ומחלקות שונות בעירייה – תפעול, חינוך, הנדסה, משאבי אנוש ועוד – משתפים פעולה על בסיס יומי עם המרכז.
המסר – המשותף רב על המפריד
לקראת סיום מבקשת יסכה ברדה להעביר מסר לתושבי העיר לוד, ואומרת: “אני מאמינה שאפשר אחרת! פגשתי המון סיטואציות שבהן היה נראה שהסכסוך ארוך מידי, עמוק מידי ושלא ניתן לגשר על הפער, וגילינו כי דיאלוג אמיתי, שמדבר על מה כל אחד מן הצדדים צריך ורוצה, אפשר להגיע להבנות. המשותף רב על המפריד.
פעמים רבות מצאנו כי בית המשפט אומנם הכריע בסוגיה מסוימת אבל הסכסוך האמיתי ממשיך או מתחיל מחדש. גישור שואף לפתוח ולפתור את כל הסוגיות שעומדות על הפרק בסכסוך ולאפשר איזושהי המשכת יחסים תקינים ומכבדים במידה וצריך.
אני מזמינה את כל התושבים לפנות אלינו בכל סכסוך או קונפליקט ואנו נפעל בצורה הטובה והמקצועית ביותר על-מנת לסייע בפתרון”.
