טור אורחשמונה חודשים לאחר פרעות “שומר החומות”, מפקד משטרת לוד סגן־ניצב ששי שלמה נחוש למנוע התלקחות דומה של אירועי מאי בעתיד, או לפחות להיות מסוגל להתמודד איתה בפעם הבאה. איך? נוכחות משטרתית גוברת, שיחות אזהרה והידברות. הוא משוכנע שלוד אינה אזור מלחמה: “98 אחוזים מהתושבים נורמטיביים” כך סנ”צ שלמה בריאיון לעיתונאי שילה פריד שהתפרסם ב”מקור ראשון”.
סגן־ניצב ששי שלמה, מפקד תחנת המשטרה בלוד, חשוב לומר לתושבים שתחנת המשטרה נמצאת בעיר בשבילם. התושבים היהודים וגם הערבים, שראו כיצד הרחובות בוערים בלי תגובה תקיפה של המשטרה בחודש מאי שעבר, מתקשים לשכוח את המחזות הקשים.
שלמה מונה למפקד משטרת לוד לפני ארבעה חודשים בלבד, אבל הוא משרת במשטרה כבר חצי יובל שנים. את העיר לוד הוא מכיר היטב: הוא היה סגן מפקד תחנת לוד בשנים 2017 עד 2019, לפני שעבר לפקד על יחידה 101 במג”ב ירושלים. “צברתי הרבה ניסיון באותה תקופה בירושלים, אני מכיר את האתגרים בלוד, אלה שהיו כאן בעבר ואלה שנוספו מאז מאי. זה דורש מאיתנו לשמור על הסדר הציבורי בעיר, לתת מענה לכלל התושבים, ולהיות מוכנים בכל רגע למעבר חד משגרה לחירום”.
“למדתי את כל הלקחים מאירועי שומר החומות. היום יש לנו ביד תוכניות מסודרות איך לעשות את זה אחרת. אנחנו הרבה יותר חזקים ומוכנים להתמודדות עם אירועי הפרת סדר. אנחנו בקשר טוב עם הקהילה ועם גורמים בתוכה שבזמן חירום יהפכו להיות הכוח שנותן לנו מענה. יש דרכים שאנחנו מתרגלים ועמלים עליהן, כדי שאם נצטרך נוכל להגיע לכל אזרח”.
לדבריו, “המתיחות שהייתה בירושלים אז השפיעה כנראה על הנעשה בלוד”. מה שבטוח, הוא אומר, אין קשר בין התפרצות האלימות הערבית ובין “הגרעין התורני”, כפי שנטען בידי גורמים פוליטיים לאחר הפרעות הלאומניות. “המתיחות החלה בשומר החומות, ואין קשר למגורים של יהודים ליד ערבים או להפך”, הוא קובע. “זו מתיחות שלא הייתה לפני חודש מאי. היא החלה אז, ולא כי מישהו החליט לגור איפה שהוא החליט”.
סנ”צ ששי שלמה, בעל תואר שני בקרימינולוגיה, החל את הקריירה שלו במשטרה בתור שוטר יס”מ, לאחר מכן היה קצין לוחמה בטרור, קצין אג”מ בנתניה, מפקד ביס”מ ובמג”ב ירושלים ומפקד סיירת האופנוענים הארצית. הוא בן 54, נשוי לקרן ואב לשלושה ילדים, תושב פתח־תקווה.
“את תופעת הירי בחתונות חיסלנו. אף אחד לא מעז לעשות את זה יותר. אנשים יודעים שהם חשופים לקנסות על האולם, על המשפחה של החתן. אם יש ירי, החתן ואבא שלו מעוכבים לחקירה. אם יש צורך עושים שיחות אזהרה לפני החתונה”
אחרי מהומות מאי נוצר בלוד משבר אמון בין התושבים למשטרה, אבל היום נראה שמערכת יחסים חדשה נבנית בין הצדדים. התושבים כבר חוזרים לראות במשטרה כתובת, ושיתופי פעולה הולכים ונרקמים מחדש. יהודי לוד גם עוקבים יותר אחרי צעדי המשטרה: הם נותנים את אמונם ומקווים לקבל בחזרה.
שכונת רמת־אשכול המעורבת הייתה מוקד מרכזי בפרעות שומר החומות. “הצבתי את רמת־אשכול כיעד של התחנה”, אומר שלמה. “אנחנו בקשר עם התושבים כל הזמן, השוטרים מקבלים עדכונים שוטפים על מה שקורה בשכונה, והתושבים מדווחים למוקד 100 ולתחנה יותר מבעבר. זה דבר מבורך”. יעד נוסף שמציב לעצמו שלמה הוא “לשפר את זמן ההגעה של ניידות המשטרה לאירוע, את המענה ששולח מוקד 100. קיבלנו תקנים ל־17 שוטרים נוספים, והם כבר אוישו. אנחנו מצפים לעשרים תקנים נוספים לאופנוענים שיהיו בתחנה ויוכלו להגיע ראשונים ולתת מענה מיידי”.
תשומת הלב של המשטרה אינה מוקדשת רק לרמת־אשכול, אומר שלמה: לדבריו הוא מקיים קשר רציף עם כלל הקהילות והשכונות בעיר, במטרה לחזק לא רק את האכיפה אלא גם את ההידברות, כדי להשקיט מתחים.
בשכונות שהיו במוקד הפרעות אכן אפשר לראות בחודשים האחרונים יותר נוכחות משטרתית – ניידות מג”ב יוצאות ונכנסות, ושוטרים ניצבים ברחובות. לפני כחודש נחנכה נקודת משטרה נוספת מלבד התחנה העירונית המרכזית – בשכונת נווה־שלום, שכמה גורמי פשיעה התמקמו בה. הדבר יאפשר לשוטרים להגיב במהירות לאירועי ירי ואלימות, וגם להעמיק את הקשר עם כלל התושבים. “אנחנו נותנים יותר מענה למה שקורה פה”, אומר שלמה. “אנחנו רוצים שתהיה משילות, וככה עושים את זה – כשהמשטרה יושבת במקום”.
תירוצי המשטרה לגבי אוזלת ידה במהלך פרעות שומר החומות כללו טענות בדבר היעדר משאבים וכוח אדם, אבל גם בתי המשפט חטפו אז: נאמר שהם אינם מאפשרים למשטרה לאכוף את החוק, משום שהם משחררים את הפושעים לרחובות. דוגמה טובה לכך הציג ראש עיריית לוד יאיר רביבו לאחרונה, כשתקף בטוויטר במילים חריפות ובאופן אישי את שופט בית משפט השלום בראשון־לציון טל ענר: לטענת רביבו, ענר משחרר באופן סדרתי עצורים מלוד שנחשדו בירי, בהחזקת נשק לא חוקי ובעבירות רכוש. רביבו הציג פרוטוקול דיון באולמו של ענר, שעולה ממנו כי אדם שנתפס שלוש פעמים בתוך חודש אחד על מעשי פריצה וגנבה שוחרר ממעצר שוב ושוב. “כבוד השופט טל ענר, עשה טובה לעם ישראל ותפרוש”, כתב רביבו. “אתה לא במקצוע הנכון. כל אדם שהמשטרה טורחת לעצור בגין ירי או פשע אתה משחרר”. ימים ספורים לאחר הציוץ המדובר נעצר שוב אותו אדם, בפעם הרביעית, בגין מעשה גנבה, ומעצרו הוארך בשישה ימים. יש מי שהצביעו על קשר ישיר בין המחאה להחלטה.
שלמה בורר את מילותיו בעניין בקפידה, אך בין השורות ניכר שהוא לא ממש חולק על הביקורת של ראש העיר. “בכל אירוע פשיעה שנקראנו אליו אנחנו מטפלים בחומרה”, הוא אומר. “אנחנו מגיעים לזירה, אוספים ראיות, פותחים חקירה, עוצרים את החשוד ובאים כמה שיותר מוכנים כדי שנוכל להגיש כתב אישום. בסופו של דבר לבית המשפט יש שיקולים משלו. היינו רוצים ענישה יותר מחמירה בכל המובנים, ושהיד לא תהיה קלה יותר בשחרור”.
“כשאני מקבל מידע שבבית מסוים יש נשק, מיד נערך חיפוש. יותר מזה, אנחנו עורכים נגד המשפחה פעולות אכיפה כלכלית כדי להעביר מסר חריף: החזקת נשק ובוודאי שימוש בו עלולים לפגוע בעסקים שלכם, בפרנסה, בבניית בית ועוד. אנחנו מאגדים כוחות עם רשויות אחרות כמו רשות המיסים, במטרה לנתק את צינור החמצן הכלכלי של ארגוני הפשע”.
לפני כחודש הכריז מפכ”ל המשטרה, רב־ניצב קובי שבתאי, על הכשרת שוטרי לוד ללחימה בטרור, במטרה שיוכלו להגיב טוב יותר למצבי קיצון של הפרות סדר או ניסיונות פיגוע. אבל שלמה לא חושב שהוא מפקד על תחנת משטרה בשטח אויב שעלול להתלקח בכל רגע. “98 אחוזים מהתושבים, כולל ערבים, הם אזרחים נורמטיביים לגמרי. הם מבקשים שירותי משטרה, מתלוננים ומדווחים. אנחנו רואים עלייה בפניות למוקד 100 גם מהמגזר הערבי. אנחנו יוזמים מהלכים קהילתיים משותפים עם המגזר הערבי – יהודים, ערבים, חרדים, חילונים. חברי מועצה ערבים נמצאים איתי בקשר יומיומי, ויחד איתם אנחנו מקדמים פעילות משותפת.
“אני יכול להגיד שחלק גדול מהאוכלוסייה אוהד, מסייע, רואה במשטרה גוף חזק. בכל יום שישי מגיעים תושבים ומחלקים זרי פרחים לשוטרים. במשך השבוע נכנסים אזרחים לתחנה ומביאים שי של ממתקים. זה מחמם את הלב. אנחנו רואים את התמיכה ואת ההבנה. האוכלוסייה גם מקבלת קשב ויחס אישי מהשוטרים הקהילתיים. כל אירוע שמגיע לפתחנו מטופל באופן אישי, והמטרה בסוף היא לסייע ולגשר באווירה טובה. אנחנו קמים בבוקר בתחושת שליחות, ואנחנו פה בשביל התושבים”.
* את הכתבה המלאה ניתן לקרוא באתר “מקור ראשון”.