אביחי טבקסוף לסאגת עצי האקליפטוס בצמוד לגני אביב. פקיד היערות אישר את כריתת חלק מהעצים במסגרת העבודות להקמת כביש 200: “עצי האקליפטוס נטועים בשטח חקלאי. הם גודלו לצרכי מסחר בעץ, ומעולם לא היוו, באופן רשמי, שטח פתוח לציבור הרחב, עצי נוי או חורשה עירונית” ♦ עיריית לוד: “הישג ירוק אדיר לעיריית לוד. אלמלא התערבותנו בותמ”ל, החורשה החקלאית שאינה מוגנת, לא הייתה מסופחת ללוד והייתה נכרתת כולה”.
במסגרת העבודות שמבצעת חברת נתיבי איילון להקמת כביש 200, עלה הצורך לכרות חלק מעצי האקליפטוס שבתוואי הכביש. כזכור, עיריית לוד הצליחה בוותמ”ל להכניס את החורשה לשטח השיפוט של העיר, במסגרת “הסכם הגג” ובכך, לדבריה, להציל את מרבית העצים – למעלה מ-3,000 עצים, מסכנת כריתה.
כביש 200 המתוכנן, יהווה חיבור בין שכונת גני אביב לחלקי העיר השונים כמו גם לצירים מרכזיים ולשאר חלקי גוש דן, וצפוי להפוך את גני אביב והשכונות החדשות העתידות להיבנות בסמוך לה לשכונות נגישות ומחוברות עוד יותר לדופק הפועם של מטרופולין תל אביב.
הכביש החדש יתאים את תשתיות התחבורה לשכונה המתרחבת ולרובע הבינלאומי החדש המתוכנן, ישרת את האוכלוסייה ויהווה מנוף משמעותי לקידום שכונת גני אביב והשכונה החדשה. כביש 200 יביא כאמור לשיפור הנגישות לעיר ומחוצה לה – חיבור לכבישים הארציים: 431, 44 ו-1.
לצורך ביצוע העבודות, קיבל אגף יער ואילנות במשרד החקלאות לטיפולו ערר בגין מתן רישיון כריתה 1013 עצי אקליפטוס. בקשת הכריתה הוגשה לפקיד היערות האזורי במסגרת הליך הקמת כביש 200, העובר דרך יער משקי של עצי אקליפטוס הנטוע על שטח חקלאי. פקיד היערות האזורי בחן את בקשת הכריתה, אישר אותה, ובתאריך 13.09.20 הנפיק את רישיון כריתה מס’ 31-13082 שעתיד היה להיכנס לתוקף בתאריך 28.09.20 . במהלך תקופת הפרסום, ובטרם נכנס הרישיון לתוקף, הוגשו מס’ עררים ע”י תושבי שכונת גני אביב, בהם שי הרשקו, בין היתר בטענות כי יש לשנות את תוואי הדרך של כביש 200 כך שיפגע בפחות עצים, וכי מידע אודות הרישיון פורסם באיחור, ולא ניתנה לציבור תקופה של 14 ימים להגיש ערר.
בהחלטתו קובע פקיד היערות, כי “לאחר שבחנתי את בקשת הכריתה, הערר וכלל המסמכים המפורטים לעיל, אני דוחה את הערר, ומאשר את כריתת העצים, בין היתר בשל העובדה שכל חורשת האקליפטוסים המצויה בתחום זכות הדרך נמצאה בערכיות בינונית ונמוכה יחסית של מרבית העצים.
עוד קובע פקיד היערות כי “עצי האקליפטוס נטועים בשטח חקלאי. הם גודלו לצרכי מסחר בעץ, ומעולם לא היוו, באופן רשמי, שטח פתוח לציבור הרחב. ככל יער משקי, העצים גודלו ונכרתו אחת לכמה שנים על מנת לסחור בעץ, ומעולם לא היוו עצי נוי או חורשה עירונית. למעשה, לו רצה החקלאי, בעל השטח, לכרות העצים ולהחליפם בגידול חקלאי אחר, הרי שכלל לא היה נדרש לשם כך ברישיון כריתה”.
אשר לטענות העותרים קובע פקיד היערות: “שלב ההיתרים, בו אנו נמצאים כעת, הינו שלב שבו נערכת בחינת החלופות הנוגעות לתכנון המפורט, שנגזר מהתכנית שאושרה במוסדות התכנון בלבד. שלב זה אינו כולל בחינה של חלופות לתכנית שאושרה במוסד התכנון. בחינת החלופות הנוגעות לתכנון המפורט נועדה, בין היתר, לצמצם ככל הניתן את כריתת העצים במסגרת התכנון הקיים. מכל מקום, שלב ההתנגדויות ובחינת חלופות לתכנון הסתיים זה מכבר, וההליך תם נשלם עם פרסום התכנית ואישורה במוסד התכנון”.
“אני סבור כי החלטתו של פקיד היערות האזורי שקולה ומדודה. כל זאת לאור העובדה כי מדובר בהקמה של כביש עוקף בעל ארבעה נתיבים, שלושה מחלפים וגשר עצום מעל מסילת הרכבת. הרי שמדובר בעורק תחבורתי חשוב שנועד להזין את שכונותיה של לוד, לקצר ולנתב את עומסי התנועה הצפויים עם אכלוס כלל השכונות המתוכננות. לאור העובדה כי כלל הפוליגונים המיועדים לכריתה ממוקמים אך ורק בשטחי הדיקור של הכביש, הרי שלא ניתן לשמר עוד עצים בשטח התכנית.
“הטענה כאילו לא ניתנה לציבור ארכה של 14 ימים להגיש ערר נדחית על הסף. על אף שטענה זו לא נתמכה בכל סימוכין, מיד עם תום תקופת הפרסום וקבלת הערר הכולל טענה זו, ולפנים משורת הדין, ניתנה ארכה של יומיים נוספים להגשת עררים נוספים. הודעה על כך פורסמה באתר משרד החקלאות ופיתוח הכפר. על כן, גם לו טענה זו הייתה נכונה, הרי שדינה להידחות, מכיוון שניתנה ארכה של יומיים להגשת הערר. עוד יודגש כי בתקופה זו של יומיים נוספים, לא הוגשו כל עררים נוספים”.
“לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הערר ומאשר את כריתת העצים” כך מציין ד”ר ארז ברקאי, מנהל אגף יער ואילנות ופקיד היערות במשרד החקלאות ופיתוח הכפר.