למרות משבר הקורונה, תיאטרון ירושלים ממשיך במסורת ומקיים את פסטיבל הפסנתרים, השמיני במספרו כמחווה למלחין המפורסם. על הבמה יעלו שורה של תזמורות, פסנתרנים ופסנתרניות, אמנים ומנצחים, מהמובילים בארץ ובעולם ביניהם ניזאר אלכאטר, פסנתרן, מלחין ומנצח, המתגורר בלוד, ומשתתף בהכנות לקראת המופע הייחודי, שיועבר השנה כולו בשידור חי וללא תשלום.
אצל ניזאר אלכאטר, בן ה-35, יליד ותושב לוד, פסטיבל הפסנתרים של תיאטרון ירושלים זו מסורת, כאשר זו הפעם השישית שהוא משתתף בפסטיבל. פסטיבל הפסנתרים השמיני יתקיים בתיאטרון ירושלים בשידור חי בין התאריכים 11-14 בנובמבר ויוקדש לציון 250 שנים להולדתו של לודוויג ואן בטהובן, גאון המוסיקה של כל הזמנים.
לראשונה השנה, יופיע ניזאר אלכאטר יחד עם תזמורת הרחוב הירושלמית בקונצרט סונטה לאור ירח בשלושה עיבודים: “ניגנתי וכתבתי לחנים חדשים לתזמורות רבות, בניהם תזמורת ירושלים מזרח ומערב, הסימפונית ירושלים, וכן עם הרכבים, רסיטלים וזמרים שונים בארץ. נוצר רומן יפה כל שנה ובפעם הראשונה אנגן עם תזמורת הרחוב הירושלמית” סיפר ניזאר. “זה מאוד יפה בעיני שיש אפשרות להנגיש את המוזיקה מבלי להיות מרוחק מהקהל. המוזיקה הקלאסית יכולה להתנגן גם ברחוב ובכיכר.”
באופן מתפיע, ניזאר דווקא רואה גם את הצדדים החיוביים של קיום פסטיבל הפסנתרים בשידור, ולא מול קהל חי באולם הקונצרטים: “אחד הדברים שבעצם אנחנו רואים הוא שהעולם עובר תהפוכות, בכל תחום אנשים משתמשים בזום ופחות נמצאים בחוץ וזו דרך מאוד יפה להביא את המוזיקה אליהם לבית. הפסטיבל באופן מקוון מאפשר גם להריץ לאחור ולשמוע שוב ושוב את המופע. עם זאת אני מאוד אוהב להופיע מול קהל. קהל הוא גם חלק מהיצירה והוא משפיע עלי ועל הנגינה שלי. הקהל הוא בעצם בלתי נפרד מהמופע והאופן שבו הוא מועבר השנה מאוד משפיע על החוויה כי מדובר במופע שונה”.
“למרות זאת, המופע מועבר בשידור חי ובמימד פנימי יש הרגשה שצופים, רואים ומרגישים אותנו אז מתאפשר מימד אחר של התחברות. כמובן גם שאני מקווה שנחזור לנגן מול קהל ושהקורונה תעבור מן העולם. לפני הקורונה, הרגשתי שאני במצב של פעילות יתרה אז התקופה האחרונה עשתה לי טוב ונתנה לי הזדמנות לסיים עיבודים שלא הספקתי וגם להגיע לכל מיני דברים שלא חשבתי שאוכל להגיע אליהם במהלך היום יום והרגשתי מאוד טוב עם עצמי.
עכשיו אני גם מרגיש טוב, אבל יש הרגשה באוויר שכולם צמאים להרגיש את האנשים, לחוות את הביחד, לצאת, ולבלות לא רק במוזיקה אלא גם באופן כללי. אנשים מבינים שהתקהלויות ותקשורת פרונטלית חיוניים לכולם”.
לניזאר יש עוד נקודות ציון רבות בחייו. הוא עורך ומגיש תכנית ברדיו שנקראת “אלחאן” (לחנים) ברשת כאן תרבות, עובד הרבה עם תזמורות שונות, ניצח על התזמורת הפילהרמונית הישראלית, סימפונט רעננה, תזמורת מזרח ומערב והתזמורת הערבית יהודית, כותב ומעבד לחנים חדשים להם. בנוסף לכך הוא הקים את עמותת הרמוניקה, אשר פועלת להנגשת המוזיקה עבור קהילות בפריפריות ללימוד כלים שונים ובניית תזמורות ומקהלות ילדים. כמו כן גם מטפח ומפיק מופעים מוזיקליים עבור נגנים אשר סיימו מוסדות להשכלה גבוהה במוזיקה.
נוסף על כל אלה, ניזאר משמש גם כמרצה באקדמית קריית אונו, עושה דוקטורט בבר אילן ועוד דברים נוספים. “הפסנתר נולד עוד לפני שאני נולדתי” מספר ניזאר. “מאז שאני זוכר את עצמי אני מאלתר על הפסנתר. מגיל 6 התחלתי ללמוד באופן מקצועי. בשנה הראשונה היה לי מורה פרטי ואז עברתי ללמוד בקונסרבטוריון שטריקר בתל אביב. כבר מהתחלה לא יכולתי להתנתק מזה. בהרבה מקרים כאשר הולכים למופע אנחנו מגיעים עם מאגר ציפיות מה היצירה שאנחנו אוהבים לשמוע והייתה לי גם תקופה כזאת. היום אני לא מחפש את היצירות מופת אלא מחפש את האינטראקציה בין מה שהמלחין כתב ומה הרגיש לו כבן אדם. זה מחבר אותי ונראה לי גם הרבה אנשים כמוני לוקחים את זה למקום יותר אישי”.
“לבטהובן יש יצירות מופת רבות שהוא כתב ובפסטיבל אנחנו מציינים 250 שנים להולדתו. אנחנו מעבדים את היצירות הנפלאות שכתב לפסנתר עבור תזמורות וזה מאוד ייחודי. רוב הקהל שהיה צופה בפסטיבל הפסנתרים הוא קהל ירושלמי והשנה יש הזדמנות לכל עיר בארץ לצפות בו. אנשי תרבות רבים נערכים להמשך הפעילות בתקופה הזאת ומחפשים רעיונות יצירתיים להמשיך בשגרה. אני מקווה שזה לא ימשך זמן רב ואני מאחל לכמה שיותר אנשים בתקופה המשונה הזאת שיוכלו לקלוט גם את הדברים הטובים שיצאו בתקופה זו”.
הפסטיבל, בניהולו האמנותי של פרופ’ מיכאל וולפה, ימשך ארבעה ימים רצופים. על בימת תיאטרון ירושלים יעלו תזמורות מובילות, ביניהן התזמורת הסימפונית ירושלים, תזמורת ירושלים מזרח ומערב, תזמורת הקאמרטה הישראלית ותזמורת הרחוב הירושלמית, מקהלות, הרכבים, סולנים וזמרים/ות, וכמובן נבחרת מרשימה של פסנתרנים ופסנתרניות ישראלים/יות בני כל הדורות. במהלך כל ימי הפסטיבל יתקיים אולפן פתוח, בשידור חי, בו יתראיינו האמנים המשתתפים בפסטיבל, וכל מופע ילווה בהסברים ופרשנויות של פרופ’ וולפה ומומחים מוסיקליים נוספים.