כתב מקומונטרונית סלניקיו גפן, מי שכתבה במקומונים של האזור ואף ערכה במשך שנים אחד מהם, הוציאה לפני כחודש את ספרה – “קרידה”. רונית, בת העיר לוד, למדה בבתי הספר המעפילים ובתיכון רמלה-לוד והיא בת למשפחה מוכרת ופעילה בעיר.
אביה של רונית, סמי סלניקיו, שאף נקרא על שמו רחוב בשכונת גני אביב, ניהל במשך עשרות שנים את סניף בנק לאומי בעיר והתנדב בעמותות שונות כמו אנוש, בני ברית ורוטרי, אמה דייזי הייתה גננת ואח״כ ספרנית בביה״ס אורט. רונית שהוציאה את הספר לפני כחודש כבר שוקדת על רומן והפעם כולו מתרחש בעיר לוד.
על הספר – קרידה, הוצאת פרדס
“קרידה” הוא קובץ סיפורים ייחודי המציג מגוון מערכות יחסים, בעיקר בין נשים, קשרים לרגע או כאלה הנפרשים על פני חיים שלמים. שתי נשים שמתאבלות על גבר אחד; נשים שנפגשות לרגע בבנק הזרע בתור להפריה; חברות שיש בה גם מין או מין שאין בו חברות; אישה ש”משאילה” את הגבר שלה לחברתה; חיבורים מפתיעים הנרקמים בין אישה צעירה לשכנתה הקשישה ובין גנבת לבעלת הבית שאליו פרצה. והקשרים כולם, בין שהם לסביים בהגדרתם ובין שלא, מלווים בפס קול ארוטי.
קרידה (יקירה בספרדית) מורכב מפסיפס אנושי רוחש וחי. בשפה ייחודית, בטכניקה של זרם תודעה, פותחת המחברת חלון אל קרקעית הנפש. בדומה לתמונות בגליל הקלידוסקופ, שבתוכו משתכפלים המראות לשפע של צורות וצבעים, כך הדמויות בסיפוריה של רונית סלניקיו גפן מסתחררות בתודעת הקוראים והקוראות, מתלכדות לסיפור אחד, מתפצלות וחוזר חלילה. (דפנה שחורי)