אביעד ברטובעיריית לוד הגישה בג”ץ ויוצאת לקרב משפטי: “מחדלם של ממשלת ישראל והמשרד לביטחון לאומי בפרט, מביא לפגיעה ישירה ובוטה בביטחונם האישי של תושבי העיר לוד. כתוצאה מהפקרות שלטונית והיעדר משילות בלוד, מציאות חייהם של תושבי העיר היא בלתי נסבלת” נכתב בעתירה.
ראש העיר, עו”ד יאיר רביבו שמוביל את רפורמת המשילות, זועם: “ההפקרות הזו של המשרד לביטחון לאומי פוגעת בתושבי העיר. אמשיך לעשות כל מאמץ לחיזוק המשילות בלוד אשר תוביל מיידית לצמצום ניכר בפשיעה ולהגברת תחושת הביטחון בעיר”
בשבוע שעבר הגישה עיריית לוד עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק כנגד משטרת ישראל והמשרד לביטחון לאומי (בג”ץ 48650-01-25), אשר עוסקת באי הקצאת המשאבים הנדרשים להתמודדות מול תופעות הפשיעה בעיר, אי איוש התקנים החסרים בתחנת המשטרה בעיר, אי מילוי החלטות קודמות של ממשלת ישראל ביחס לעיר לוד, ואי הקצאת משאבים מספקים לכוחות השיטור הפועלים בעיר לוד, מחדלים אשר משליכים באופן ישיר על מצב הפשיעה והאלימות בעיר לוד ועל מצב הבטחון האישי של התושבים וכפועל יוצא, על הפגיעה בהם.
עניינה של העתירה, באי הקצאת המשאבים הנדרשים ובהימנעות מאכיפת הוראות דין רבות בעיר לוד, אל מול פעילות עבריינית גלויה, ירי בלתי חוקי, אירועי אלימות בחברה הערבית ומעשי רצח, פיצוצי מכוניות, עבירות פליליות, נהיגה פרועה ופשיעת רחוב הולכת וגואה בלוד. “מחדלם של ממשלת ישראל והמשרד לביטחון לאומי בפרט, מביא לפגיעה ישירה ובוטה בביטחונם האישי של תושבי העיר לוד” נכתב בעתירה.
זאת ועוד, “המחסור הגדול בשוטרים בעיר, מביא לידי שחיקה קשה של כוח האדם המצוי, אשר תוצאתו הינה עזיבה של חלק מכוח האדם האיכותי המשרת במשטרת לוד”. עם זאת מודגשת בעתירה העובדה כי משטרת לוד, על כלל מפקדיה ושוטריה, עושים את עבודתם נאמנה ובאופן מקצועי וכי הטענות בעתירה אינן נוגעות אליהם, אלא כנגד המשרד לביטחון לאומי שהוא הגורם המפעיל, מתקצב ומתעדף את עבודת המשטרה.
עוד נטען בעתירה כי שליש מכוח האדם בתחנת המשטרה בלוד לא מאויש. “הערכות הן כי חסרים במשטרת לוד כ-80 שוטרים, אשר תקניהם כבר קיימים. המשמעות היא שכ-24 מיליון ₪, המיועדים לשיטור וביטחון התושבים בעיר לוד נמנעים ממנה, בשל אי איוש התקנים החסרים. לכל הפחות היה מצופה מממשלת ישראל והמשרד לביטחון פנים, שישקיעו תקציבים דומים לצורך גיוס שוטרים במיל’, השכרת חב’ אבטחה פרטית, התקנת מצלמות ואמצעי זיהוי ואכיפה ואמצעים רבים ונוספים בהן ניתן היה להשקיע לשיפור הביטחון האישי של תושבי העיר”.
בין היתר דורשת העירייה בעתירתה לבג”צ, לקבוע כי תוצאות המחדל מצד ממשלת ישראל והמשרד לביטחון פנים, באי הקצאת משאבים מספקים ובהימנעות מאכיפת הוראות דין רבות בעיר לוד, מהווה אפליה אסורה של תושבי לוד באופן שמקפח את זכויותיהם לעומת תושבי ערים אחרות במדינה ומהווה פגיעה בביטחונם האישי. כן דורשת העירייה להעניק תמריץ כספי וניקוד לקידום דרגה לשוטרים המשרתים בערים מעורבות, ואף לבצע גיוס מילואים לאורך כל השנה, במספר השוטרים החסרים במשטרת לוד, מתוך התקציב הקיים וכן לתקן ולהחיל את חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, על מפקחי השיטור העירוני ומאבטחים שפועלים מטעם העירייה.
כזכור לוד חוותה את אירועי שומר החומות בשנת 2021 ומאז אמנם ההיבט הלאומני נמצא בירידה, אך הפשיעה בתוך החברה הערבית במגמת עלייה בכל הארץ ובפרט בערים המעורבות. בלוד ורמלה למשל ב-3 השנים האחרונות ישנם 80 נרצחים מתוך החברה הערבית. 15% מכלל הנרצחים הערבים במדינה.
בדיון שנערך אז בכנסת אמר ראש העיר יאיר רביבו, כי “בלוד, כמו במודיעין, יש כ-100 שוטרים, אבל מספר האירועים בלוד ביחס למודיעין הוא 100 ל-1. על כל אירוע אחד במודיעין יש 100 אירועים בלוד ולא יכול להיות שמספר השוטרים בשני הערים זהה. בערים מעורבות שרמת החיכוך גבוהה יותר צריך יותר שוטרים”.
ראש העיר לוד – עו”ד יאיר רביבו, שיזם את הפנייה לבג”צ, ציין כי “תושבי לוד לא אמורים לסבול בגלל אוזלת ידה של המדינה. כמו בחינוך – מדינת ישראל חייבת להשיג מורים ואנשי הוראה, כך גם בביטחון, שישיגו לנו שוטרים”. עוד הוסיף רביבו, כי “לא הגיוני שעל 100,000 תושבים בלוד תשמור בלילה ניידת אחת. העיר לוד לא צריכה להיות מופקרת נוכח אוזלת ידן הקיצונית והבלתי סבירה של ממשלת ישראל והמשרד לביטחון לאומי”.
“הסעדים המבוקשים בעתירה יצמצמו את היקפי הפשיעה בלוד, ייצרו הרתעה, יבססו משילות וימנעו פעילות חופשית וענפה של מחוללי הפשיעה בעיר, באופן שישקם את ביטחונם האישי של התושבים וישמור על שלום הציבור”.
“העיר לוד נמצאת כיום בצמיחה ובתנופת פיתוח אדירה, בניית שכונות חדשות וקידום מיזמי התחדשות עירונית אשר אמורים להביא לעיר אוכלוסיות חדשות ומבוססות, ואסור לאפשר לתופעות פשיעה לחבל במאמצים אלו” אמר רביבו.