אביחי טבקתופים, זמבורות ועשרות ילדים וצעירים בקהל. לא, לא מדובר בליגת העל וגם לא בליגה השניה – זוהי ליגת הקהילות של לוד שפתחה אמש את עונתה השביעית (!) בפסטיבל צבעוני של תחרותיות וספורטיביות, אבל גם הרבה פרגון ואחווה בין שכנים וחברים.
ליגת הקהילות של לוד פתחה אמש את עונתה השביעית עם שדרוג נוסף ברמה, כשהפעם קבוצות רבות נעזרות בשירותיהם של שחקני חיזוק ומאמנים חובבים אך מנוסים בתקווה להיאבק בעוד 4 חודשים בערך על תואר אלופת לוד בכדורסל.
את הליגה הצטרפו העונה 3 קבוצות חדשות והם מצטרפות לשמונת הקבוצות ששיחקו גם בשנה שעברה, ויחד עם 131 השחקנים הרשומים בליגה הן יאבקו כולן על ההזדמנות להגיע לפלייאוף, לפיינל-פור ולמשחק הגמר והגביע.
את הליגה מרכז תושב העיר ומנהל מחלקת הכדורסל בעירייה, פיני חן אשר בשיתוף פעולה עם הגורמים הרלוונטיים אחראי על ניהול הליגה ותפעולה השוטף, בעזרתה האדיבה של עיריית לוד המסייעת בקיום המשחקים באולמות הספורט השונים בעיר.
כאמור, השנה נרשמו לליגה 11 קבוצות, שיתמודדו בשיטת ליגה בת סיבוב אחד. בסיום הליגה יערך פלייאוף בין 8 הקבוצות הראשונות ( 1-8 , 2-7 , 3-6 , 4-5 ), בשיטת הטוב משני משחקים (במקרה של ניצחון לכל קבוצה – תיקבע העולה לפי הפרש הסלים), וארבע המנצחות יעפילו לפיינל פור, בסיומו תיקבע האלופה.
לערב הפתיחה שנערך אמש במקביל באולם מדעים ובאולם ביאליק הגיעו הקבוצות מלוות במספר לא מועט של אוהדים צעירים, רובם, כפי שהתברר לי אחרי זמן קצר, הגיעו בעיקר בשל קושי להתארגן על בייביסיטר ובכך ניצלו האבות המשחקים בקבוצה את הקהל הידידותי על מנת שאלו ישמרו על ילדיהם בזמן שהם מקנים להם, מהמגרש, ערכים של תחרותיות, ספורטיביות וגאוות יחידה.
המשחק בו התארחנו היה זה של אחת הקבוצות חזקות מהשנה שעברה, קבוצת קהילת “דוסא” מולה התמודדה קבוצת קהילת רעות, שבשנה שעברה לא התבלטה, אך לקראת פתיחת העונה החדשה התחזקה בסגל שחקנים מרשים, כולם בני הקהילה, אשר בליווי המאמן החובב, צביקה ויידהורן כבר החלו בסדרת אימונים משמעותיים והם תולים תקוות להתברג בסוף העונה “לפחות בפיינל-פור”.
אחרי דקות ראשונות של משחק מנומנם, התעוררו שחקני שתי הקבוצות והבינו שהם כבר עמוק בתוך העונה לה ציפו במשך חודשים רבים, אז גם החלו השחקנים להילחם על כל כדור מצד לצד של המגרש וגם אחוזי הקליעה השתפרו דרמטית.
שחקני רעות נטלו את ההובלה למן הרגע הראשון, אך לקראת המחצית חזרו שחקני דוסא לתקוף ואף לקלוע וכמעט והשוו את התוצאה.
משעשעת יותר היתה ההתחממות ביציעי האוהדים. במקביל להתעוררות במגרש החלו גם ה”אוהדים”, בעיקר זאטוטים וזאטוטות בני פחות מעשר לקרא אל עבר אוהדי היריבה קריאות כמו “אבא שלי הכי חזק פה”, “אנחנו יותר גבוהים” ואפילו “אבא שלי יכול לקלוע מכל מקום בעולם”. אכן כן.
בחזרה למשחק. עם פתיחת המחצית השניה המשיכו שחקני דוסא בקאמבק והגיעו עד מרחק נקודה בלבד כשתי דקות לסיום. כמה מהלכים עם הרבה אומץ ועוד יותר מזה נחישות, של שחקני רעות החזירה אותם למשחק ולניצחון בסופו – 30:27. איזו דרמה.
וזו לא הייתה הדרמה היחידה. במשחק של קבוצת ‘הסטודנטים’ מול ‘הפנס‘ ניצחו האחרונים לאחר מותחן רציני בדקות הסיום, כשלמרות שהחטיאו 4 זריקות עונשין רצופות – שני כדורים חוזרים בהתקפה העניקו להם את הניצחון הצמוד – 35:33.
בכלל, הייתה זו פתיחה מותחת וצמודה במיוחד בכל המגרשים כשהמשחקים כולם הסתיימו עם הפרש ממוצע של 4.6 נקודות למשחק, ולמעשה אף קבוצה לא ניצחה בפער של יותר מ-7 נקודות. קיבלנו 5 משחקים צמודים ומותחים עד לדקות ההכרעה.
נותר רק לקוות שהעונה תמשיך ככה, וכל מילה נוספת מיותרת.
משחקים נוספים:
תוצרת הארץ – נווה נוף: 43-38
היכל יעקב – נווה זית: 29-23
רמת אשכול – המרכזי: 34-27
המחזור הבא (7/12):
אולם מדעים
הסטודנטים – איחוד אלישיב – 20:15
המרכזי-דוסא – 21:15
אולם נועם נריה
רעות – נווה נוף – 19:15
הפנס – תוצאת הארץ – 20:15
רמת אשכול – נווה זית – 21:15