בטקס מרשים שהתקיים בבנייני האומה בירושלים קיבלה העיר לוד שנה שלישית ברציפות בפרס שר הפנים לניהול תקין, מה שמציב אותה בשורה הראשונה יחד עם רשויות נוספות שעמדו בייעדי התקציב וניהלו את תקציבם בתבונה, באחריות ובסטנדרטים גבוהים, וזאת בתקופה בה רשויות מקומיות רבות בישראל נמצאות במצוקות תקציביות קשות.
ואם בהיסטוריה עסקינן, אז קצת היסטוריה: מזה שנים רבות – מסוף שנות ה-90 ועד תחילת שנת 2011 למעשה, נאנקה העיר לוד תחת קשיים כלכליים, חברתיים ותפקודיים, מבעיות יסוד בשלטון המוניציפאלי ומהיעדר יציבות שלטונית שפגעו קשות בהתפתחותה. לוד, עיר מפוארת בעברה, התדרדרה באותן שנים, ובניגוד לערים בסביבתה סבלה ממאזן הגירה שלילי. במקביל, חלה ירידה בתפוסת שטחי התעסוקה והתעשייה בעיר כתוצאה ממעבר עסקים לאזורי תעסוקה שכנים, נגישים ויוקרתיים, שבהם נהנו העסקים מתעריפי ארנונה של כשליש בלבד מהתעריף בלוד. השילוב בין מכלול הגורמים האמורים, הביא ליצירת פערים משמעותיים בינה לבין הערים סביבה.
בעיר פעלו שלוש ועדות ממונות בפרק זמן של עשר שנים שקדמו לבחירות האחרונות שבה נבחרה הנהגה נבחרת בראשותו של ראש העיר, עו”ד יאיר רביבו. בשנת 2003 הגיעה העיר לגירעון שיא – היקף הגירעון השוטף עמד על 85 מלש”ח מדי שנה – 36% מהכנסות הרשות בשנה זו – והיקף הגירעון המצטבר עמד על 216 מלש”ח – 91% מהכנסות הרשות בשנה זו. לאור התנהלות זו נערכו בעיר מאז שנות התשעים כמה וכמה תוכניות הבראה שלא הביאו לשינוי המיוחל, העיר הפכה דוגמה לניהול כספי גרוע ובלטה מאוד בתקשורת על רקע משברי השכר שאפיינו אותה, כאשר עובדי העירייה סבלו מפיגור של חודשים ארוכים בתשלום שכרם ומעיכוב בהעברת הפרשות לקופות וקרנות.
מאז 2011 בתקופתו של מאיר ניצן כיו”ר הועדה הממונה ולצידו עו”ד יאיר רביבו כמנכ”ל העירייה, חלה תפנית משמעותית. המושג ‘גרעון מצטבר’ בעיריית לוד שהיה מוכר בעבר לעובדי העירייה ולתושבי העיר לוד, הפך ל’עודף מצטבר’ בעיריית לוד אשר שומרת מאז על איזון תקציבי.
ואולם המפנה הגדול החל בשנים 2013-2014 כאשר עיריית לוד, בראשות ראש העיר עו”ד יאיר רביבו אשר נבחר באותה שנה, זכתה לראשונה בתולדותיה בפרס שר הפנים לניהול כספי תקין לשנים אלה. הפרס הוענק למספר מצומצם של רשויות מקומיות שנמצאו ראויות לו, בהתאם לנתונים כספיים ומנהליים שנקבעו על ידי משרד הפנים, המתייחסים לפרמטרים שעיקרם: עמידה בנהלים לגבי ניהול התקציב, גירעון הרשות ביחס להכנסותיה ואחוז גביית הארנונה בהתאם לתקציב. לצד הניהול הכספי נבדקו בקפדנות גם מדדי שירות ומדדים ארגוניים המבטאים את נתוני הביצוע השנתיים והמצטברים של העירייה.
וכך גם בשנה שלאחר מכן. עיריית לוד זכתה בפעם השנייה ברציפות: “לאחר בדיקה מדוקדקת ובחינה מעמיקה של הנתונים והביצועים של הרשויות המקומיות בשנים 2014-2015, נמצא כי עיריית לוד, עמדה בתנאים ובאמות המידה המזכים בפרס על ניהול כספי תקין”, כפי שנאמר בטקס. זכייתה של לוד בלטה במיוחד מבין הערים הגדולות והמבוססות שזכו בפרס. העיר לוד צוינה באופן בולט ומיוחד בשל ההישג המרשים, זו השנה השנייה ברציפות.
והשנה כאמור, רושמת עיריית לוד הישג חסר תקדים מבין הרשויות המקומיות בישראל, וזוכה זו השנה השלישית ברציפות, בפרס הניהול הכספי התקין לשנים ה’תשע”ו – ה’תשע”ז, 2016-2017. כך יוצא שמאז 2013 למעשה, זוכה עיריית לוד בפרס היוקרתי מדי שנה.
בהודעת הזכייה ששיגר שר הפנים לראש העיר מציין השר אריה דרעי: “אני שמח להודיע על זכייתכם בפרס שר הפנים לשנים 2016-2017. מאחל לכם הצלחה בשימור ההישגים בשנים הבאות וכן שיפור מתמיד בניהול המערכת הכספית, הקפדה כל כללי המנהל התקין וקידום רווחת התושבים, במסגרת התקציב הנתונה”.
ראש העיר, עו”ד יאיר רביבו, לא הסתיר את התרגשותו ושביעות רצונו: “בשורה אדירה לעיר לוד ולתושביה, לעובדי העירייה ולמנהליה, משמח שהגענו לרגע הזה. זכייתה של לוד המדורגת בחתך סוציו-אקונומי 4, בולטת במיוחד מבין הערים הגדולות והמבוססות שזכו בפרס, לאחר שרק לפני כארבע שנים נוהלה ע”י ועדות קרואות, בהחלט תעודת כבוד לעירייה שעשתה את המהפך הכמעט בלתי אפשרי מעירייה שהייתה על סף פשיטת רגל לעירייה המדורגת כיום במקום ה-6 בדירוג היציבות הפיננסית של הרשויות בישראל, ביטוי לעבודה משותפת ומאומצת של הנהלת העירייה ועובדיה, ואות כבוד המבטא הערכה והוקרה לעובדי העירייה השותפים לניהול מקצועי, תקין, יעיל ואחראי של הקופה הציבורית ועל מקצועיותה ויציבותה של המערכת הפיננסית בעירייה, חרף ההשקעות האדירות ובפיתוח העיר. תודתי לכל עובדי העירייה, ובפרט למנכ”ל, לגזבר ולחברי מועצת העיר על הניהול האחראי. נמשיך ב”ה להצעיד את לוד קדימה, לעשות ולפתח את העיר לרווחת התושבים. אני בהחלט מאמין כי המשך הניהול התקין והמקצועי לצד שמירה על תקציב מאוזן, יבטיחו שירות טוב יותר לתושבי העיר ואת המשך פיתוחה וקידומה של העיר”, אמר רביבו.