אביעד ברטובהעיר לוד היושבת בטבורה של מדינת ישראל, מתפתחת לטובה בעשור האחרון בקצב מסחרר בכל הפרמטרים ומאכלסת בתוכה מגוון רחב של אוכלוסיות. תושבים יהודים וערבים, חילונים וחרדים, עולים מכל התפוצות בתבל לצד וותיקי העיר.
במשך השנים עלו ארצה משפחות רבות אשר חלקם בחרו להתיישב בעיר לוד. אחת מהן, היא משפחת ריזברג, שאב המשפחה דניאל, נולד בברית-המועצות ועלה לארץ-ישראל בגיל 7 ואילו האם חיה, נולדה בברוקלין בניו יורק ועלתה לארץ-ישראל בגיל 18.
למשפחת ריזברג יש ארבעה ילדים – רחל אמונה, גבריאל, אוריאל ואייל. דניאל האבא עובד לפרנסתו כמתכנת בבנק מזרחי, וחיה – כיום סטודנטית הלומדת לתואר לסיעוד.
לאחר שהתחתנו, גרו בני הזוג בירושלים ותקופה אף התגוררו ב’בית אל’. לפני ארבע שנים עברו לעיר לוד. “ההורים שלי גידלו אותי עם אהבה לארץ ישראל והרצון לבוא ולגור פה”, משתפת חיה. “לוד היא ממש עיר מדהימה, אני זכיתי לעבוד בקופת חולים ולהכיר את כל הסגנונות שיש כאן בעיר”, היא מוסיפה. “בלוד מצאנו חיי קהילה נפלאים ומחירי שכירויות של דירות בסכום סביר”.
הקורונה, שיבשה לא רק את חייהם של 9 מיליון איש במדינת ישראל, אלא של מיליארדי בני-אדם בכל קצוות הגלובוס. גם אצל משפחת ריזברג הרגישו השנה שונה בקיץ, בשל נגיף הקורונה.
“בקיץ הזה לא היה לנו אפשרות ליהנות כמדי שנה. בשנים קודמות אני זוכרת את הפעילויות שהעירייה הייתה עושה לילדים וכן למבוגרים. כיום, במצב הנוכחי תחת משבר הקורונה – יש יום קבוע בו נערכת פעילות במדשאות, יום אחר עם הצגות וכל זה ללא עלות. בנוסף, לאחרונה נפתח ג’ימבורי מאוד נחמד והילדים מאושרים”.
דניאל, חיה וילדיהם מתגוררים בשכונת ‘נווה זית’, ומהווים חלק מהגרעין התורני בשכונה, אשר לה ועדת קליטה העוזרת תמיד לכל המשפחות החדשות. חיה מספרת כי “לנו עוזרים עוד יותר, היות והם יודעים שלנו אין כאן משפחה, ובגלל זה אנחנו נשארים בביתנו לכל חודש החגים”.
היא ממשיכה ומשתפת זיכרונות על הימים בהן עברו להתגורר בלוד. “עברנו לעיר בחודש אוגוסט, חודש קשה לכולם, היות והילדים בחופש-בבית ואין מסגרות לימודים. הרבה מהתושבים נסעו לטייל. אט אט התחלנו להכיר את השכונה והמשפחות שבה. רק כאשר הילדים התחילו את שנת הלימודים במסגרות החינוך, התחלנו להכיר עוד ועוד משפחות עם ילדים בגילאים של הילדים שלנו – והתחברנו לקהילה”.
במשך 3 שנים עבדה חיה כדוגמת במעבדת בדיקות הדם בקופת חולים שם הכירה את כל סוגי האנשים והאוכלוסיות בלוד. בעלה דניאל עובד כיום בתל אביב ומגיע באוטובוס אחד למקום עבודתו. “עכשיו בתקופת הקורונה” הוא מספר, “אני עובד בלוד בקפסולה ויוצא שאני חוזר לביתי מוקדם מהרגיל ומקבל זמן איכות עם המשפחה”. פלוס נוסף בעיר לוד, מציינים בני הזוג, כי “כל המסגרות לימודים של הילדים שלנו, הם במרחק הליכה מהבית”, ומסיימים במסר, כי החלום שלהם – הוא להתגורר בלוד גם בעוד עשר שנים, אך בביתם האישי אותו יזכו לרכוש.