סוף השבוע שחלף היה כואב ועצוב לאוהדי הכדורגל בלוד. הפועל בני לוד, שמשחקת העונה בליגה א’ דרום, הפסידה להפועל בקעת הירדן והוציאה חמישה כדורים מהרשת – ונראית בדרך הבטוחה לירידת ליגה, ואילו הפועל לוד המשחקת בליגה ב’ דרום ב’ סיימה את העונה במקום הרביעי עם 16 נקודות ובעקבות הפרשי שערים פנימיים פחות טובים מול מכבי עירוני נתיבות ומכבי קריית מלאכי, המתמודדות איתה על מקומות 2-3 המקנים את הזכות להתמודד במשחקי המבחן – הקבוצה מצאה את עצמה מחוץ לתחרות ותישאר שנה נוספת בליגה הרביעית.
מאז נפטר אבו סובחי בשנת 2018 מדשדשת בני לוד ללא הצלחות וגם הניסיון של אופיר רגב שהקים לתחייה את הפועל לוד לפרוס את חסותו על הקבוצה הותיקה לא נחל הצלחה.
את האשם תולים גורמים בסביבת המועדון בסיבות רבות, בין היתר בתיקצוב המאוחר שהעניקה עיריית לוד מכספי הארנונה של התושבים לטובת חיזוק הקבוצות של רגב – חיזוק שלדבריהם הגיע מאוחר מדי ולא היה מספק.
בהתיחסות ראשונה אחרי ההפסדים שנתן אופיר רגב לכתב אתר הספורט ONE הוא אמר שהוא “מאוכזב, אבל זה הכדורגל. מי שלא יודע להפסיד בכבוד לא ינצח אף פעם. אני לוקח אחריות להכול נכשלתי עשיתי הכל ולא הצלחתי. אבל הפנים קדימה. בניתי מועדון עם מחלקת נוער גדולה ובוגרים. נתכונן לעונה הבאה, נעשה ונצליח. אני כרגע אוסף את עצמי, חושב, מסיק מסקנות ויש זמן לעונה הבאה. ננוח טוב, נבוא עם אנרגיות חדשות להמשך. נשאיר כמעט את כל הסגל גם לעונה הבאה ונתכונן. בסה”כ, בסוף זה ספורט והכישלון הוא שלי בלבד. השחקנים, המאמנים, כולם נתנו הכל ורצו מאוד, אבל זה לא קרה ולא הצליח”.
עכשיו נשאלת השאלה האם הכישלון בתוצאה הסופית של שני המועדונים עם ההיסטוריה המפוארת יגרום להם להתאחד יחד על מנת לבנות להם עתיד ורוד יותר או שהם ימשיכו לחיות זה לצד זה, ולקוות לתוצאה שונה.