בעקבות ההתפטרות שתיכנס לתוקף באופן רשמי 48 שעות אחרי שיגיש את מכתב ההתפטרות ליו”ר הכנסת, צפוי להיות מושבע הבא בתור ברשימת הליכוד – עבד עפיף, נציג הדרוזים והמיעוטים בליכוד, שצפוי להיכנס במקום שר הביטחון לשעבר.

בפריימריז האחרון עפיף קיבל 5,515 קולות ונבחר במקום ה-43 ברשימה – ועתה יגשים חלום.

אלא שיש גם זוית מקומית בכל ההתרחשויות. מי שנמצא במקום ה-44, ולמעשה יעמוד עתב בהמשך הקדנציה על סיפה של הכנסת, הוא לא אחר מאשר שבתאי קטש, חבר מועצת העיר לוד, שבקרוב אמור לעזוב את התפקיד לטובת תפקיד אחד, בתשלום – יו”ר המועצה הדתית בלוד.

אם ח”כ אחד נוסף יחליט לסיים את כהונתו מסיבה זו או אחרת, מי שאמור לחבוש את ספסלי המשכן הוא קטש.

ואיך זה יכול לקרות כבר בקרוב? על פי פרסומים שונים, ייתכן וחברת הליכוד השרה מאי גולן תסכים להתפטר מהכנסת במסגרת החוק הנורווגי – ובכך לאפשר את כניסתו של קטש לכנסת, כבר בקרוב.

ימים יגידו.

The post בדרך לכנסת? אחרי התפטרות גלנט – שבתאי קטש הוא הבא בתור ברשימת הליכוד appeared first on מקומונט לוד.

השרה סילמן הדגישה את חשיבות הפעילות ואמרה: “זיהום אוויר ורעש הם לא רק מטרד – הם פוגעים באופן ממשי באיכות החיים ובבריאות הציבור. המבצע הזה הוא דוגמה לחזון שלנו להגברת המשילות וההרתעה, ולהבטחת סביבה נקייה ושקטה יותר לתושבי לוד.”

ראש העיר, עו”ד יאיר רביבו, ציין כי המבצע הגיע בעקבות פניות חוזרות ונשנות מתושבים, שהתלוננו על רעשי הרכבים המשופרים וזיהום האוויר שהם יוצרים. “המבצע הזה הוא מהלך הכרחי להחזרת הסדר והאיכות לחיי היומיום של התושבים שלנו,” אמר רביבו.

הבעיה שנותרה ללא מענה

ואולם, לצד הפעולות הברוכות של המשרד להגנת הסביבה והמשטרה, בולטת העובדה שהמבצע הנוכחי אינו מתייחס לבעיה שמטרידה לא פחות את תושבי לוד – רעש המסגדים. תושבים רבים מתלוננים במשך שנים על קריאות המואזין הרמות שמעירות אותם השכם בבוקר, ועל הכריזה שמתקיימת פעמים רבות במהלך היום. על אף הביקוש הציבורי לטיפול בבעיה, המשרד להגנת הסביבה והרשויות המקומיות נמנעים עד כה מלתת לה מענה מערכתי הולם.

לדברי תושבים בשכונות הסמוכות למסגדים, רעש הכריזה הפך לחלק בלתי נסבל מהחיים בעיר. “המפגעים הללו פוגעים בשגרת חיינו, אבל אף אחד לא באמת מעז לגעת בזה,” אמר אחד התושבים. “נכון שהרעש מהרכבים והאופנועים מפריע, אבל כל בוקר בשעה חמש כשכולנו מתעוררים מהכריזה – זה הפך לבעיה הכי גדולה כאן.”

גורמים עירוניים אישרו בעבר כי מדובר בנושא רגיש ומורכב, אך לא נעשו צעדים מעשיים לצמצום הפגיעה בתושבים. היעדר אכיפה בנושא זה יוצר תחושה של אפליה וחוסר טיפול בסוגיה המהותית באמת.

אכיפה סלקטיבית או פתרון אמיתי?

בעוד המשרד להגנת הסביבה פועל למיגור רעש הרכבים וזיהום האוויר, ישנם קולות רבים הקוראים להרחיב את הפעילות גם לטיפול במפגעי הרעש מהמסגדים. “זה הזמן להחיל פתרונות כוללים לכלל בעיות הרעש בעיר, ולא רק לרעש ממקור אחד,” טוענים תושבים. “הגיע הזמן שכל תושבי העיר יזכו לאיכות חיים ושקט אמיתי – בכל שעות היום והלילה.”

בינתיים, המשרד להגנת הסביבה ומשטרת ישראל התחייבו להמשיך בפעילות האכיפה נגד רכבים מזהמים ומרעישים, אך נותר לראות האם ייענו גם לקריאתם של תושבי לוד לטיפול בנושא הרעש מהמסגדים – בעיה שמוסיפה להעסיק את העיר, אך נותרת מחוץ לגבולות האכיפה.

The post מבצע אכיפה בלוד נגד רעש וזיהום – ומה עם הרעש שמפריע לתושבים באמת? appeared first on מקומונט לוד.

תוכנית השינוי: מגורים, מסחר ותעסוקה

התוכנית, המשתרעת על שטח של כ-170 דונם, תחולל מהפך במתחם המוגבל בין שדרות דוד המלך, שכונת בן גוריון, רחוב ארלוזורוב ורחוב שלמה המלך. כיום, מתגוררים במתחם כ-727 משפחות ב-44 מבנים ישנים ו-14 בתים צמודי קרקע. המבנים הישנים יפונו לטובת הקמת כ-4,030 יחידות דיור חדשות בבניינים בני 7-8 קומות ובמגדלים בני 23-36 קומות. מתוך כלל יחידות הדיור, כ-610 יוקצו לדיור מכליל – דיור בר השגה, דירות לשכירות ודירות מיקרו – שייתנו מענה לצרכים מגוונים של אוכלוסיות שונות.

בנוסף ליחידות הדיור, התוכנית כוללת כ-10,400 מ”ר שטחי מסחר, כ-78,800 מ”ר שטחי תעסוקה, וכ-77,500 מ”ר מבני ציבור. שטחים אלה ישולבו במבנים מעורבי שימושים, במיוחד לאורך הרחובות המרכזיים, כמו שדרות דוד המלך ושדרות ירושלים, מתוך מטרה ליצור אזור תוסס, שוקק חיים ומזמין.

התוכנית נועדה לשלב בין המאפיינים המקומיים של לוד לבין גישות תכנון חדשניות. המתחם ייבנה סביב כיכרות עירוניות וגנים פנימיים שיחברו את כלל האזור. במרכז העיצוב עומדת יצירת מערכת רחובות ושבילים שתחבר בין מבני המגורים, שטחי המסחר והשטחים הציבוריים, ותהפוך את המתחם לנגיש ונוח עבור הולכי רגל.

מבצע אכיפה בלוד נגד רעש וזיהום – ומה עם הרעש שמפריע לתושבים באמת?

מוסדות ציבור וחינוך ישולבו בקומות הקרקע של מבני המגורים, ויחוברו לצירי תנועה מרכזיים, כולל תחנות מטרו ורכבת קלה שיספקו לתושבים גישה תחבורתית מתקדמת. בנוסף, הקניון הישן במתחם, המצוי כיום בחלקו המזרחי של האזור, יהרס לטובת הקמת מתחם מודרני המשלב תעסוקה, מסחר ומגורים, הצמוד לפארק לינארי חדש.

חזון להתחדשות עירונית בלוד

התוכנית שאושרה היא חלק מתהליך רחב של התחדשות עירונית בעיר לוד, הכולל תוכניות רבות שמטרתן לשפר את איכות החיים של תושבי העיר. לדברי עינב רינגלר, מנהלת אגף בכיר לתכנון ופרויקטים ברשות מקרקעי ישראל: “התוכנית מהווה צעד משמעותי ביצירת מרכז עירוני מתקדם בעיר לוד. מדובר לא רק בתוספת יחידות דיור, אלא גם במתן מענה לצרכים מגוונים של תושבים קיימים וחדשים, תוך שילוב של מגורים, מסחר ושטחים ציבוריים – הכול עם דגש על איכות, נגישות ותכנון מתקדם.”

יו”ר מטה התכנון הלאומי ויו”ר הותמ”ל, נתן אלנתן, שיבח את שיתוף הפעולה בין רשות מקרקעי ישראל לעיריית לוד, והדגיש כי התוכנית מהווה נדבך נוסף בפיתוחה המואץ של העיר. לדבריו, מדובר בבשורה חשובה לתושבי לוד, שתגדיל את היצע הדיור בעיר ותשפר את המרקם העירוני.

מתכננת הותמ”ל, אדריכלית סיגי בארי, הוסיפה: “הקרבה לתחבורה ציבורית, בשילוב עם תכנון מרקם עירוני מחודש, מציבים את מתחם דוד המלך כדוגמה מובילה להתחדשות עירונית איכותית ומתקדמת.”

The post לאחר הדיון בהתנגדויות: אושרה תוכנית ענקית להתחדשות עירונית במרכז לוד appeared first on מקומונט לוד.

בהכרעת הדין צוין כי קדר ערך מעקבים חוזרים ונשנים אחרי פרי, ואף ביצע “חזרה גנרלית” ימים ספורים לפני המעשה. בית המשפט הצביע על כך שקדר עקב באופן מכוון אחר שגרת יומו של פרי, תוך שהוא מתמקד בשעות הגעתו לבית הכנסת, וכי ביום הרצח ירה בו מטווח קצר ונמלט מהמקום.

במסגרת הפרויקט המדובר, רכש קדר שתי דירות בסכום של כ-2.3 מיליון ש”ח, אך בשל קריסת קבוצת פרי נדרש לשלם סכום נוסף של כ-1.4 מיליון ש”ח. קדר טען כי חש נבגד ואבוד, וכי חווה הפסד כלכלי כבד בשל התנהלותו של פרי, אותה כינה במילים קשות. המניע לרצח, כך עולה, היה כעס אישי עז שנבנה עקב תחושת בגידה אישית.

משפחת פרי: “הצדק נעשה”

משפחתו של פרי הביעה סיפוק על הכרעת הדין וציינה כי “לאחר תקופה ארוכה של כאב – נעשה צדק”. מנגד, פרקליטיו של קדר הודיעו על כוונתם לערער על ההחלטה, בטענה כי מדובר בראיות נסיבתיות בלבד שלא הוכיחו מעל לכל ספק את אשמתו של קדר.

עד למתן גזר הדין הסופי עוד נשאר זמן רב, אך בלי שום ספק הרצח של אלדד פרי, שהכה בזמנו גלים בתחום הנדל”ן, ובעיר לוד בפרט – ייזכר עוד שנים ארוכות.

The post בית המשפט הכריע: דניאל קדר הורשע ברצח היזם אלדד פרי לפני שלוש שנים appeared first on מקומונט לוד.

בתוך כך, השוטרים והלוחמים בצעו חיפוש ממוקד במבנה נטוש וחשפו 8 ראשי נפץ מרגמות במקום.

כלל פריטי האמל”ח הועברו להמשך מיצוי ראיות במעבדות החבלה והזיהוי הפלילי של משטרת ישראל.

תפיסת אמצעי הלחימה, מצטרפת לשורה של הישגים מבצעיים משמעותיים למען שלום הציבור הנורמטיבי, בהתאם לאסטרטגיה ההתקפית של מחוז מרכז נגד מחוללי הפשיעה.

The post שיא חדש: 8 ראשי נפץ של מרגמה נמצאו בבית בלוד appeared first on מקומונט לוד.

בחצי השנה האחרונה מאז עזב עשהאל גדות את תפקיד המנכ”ל שימשה בוקרה-ג’רבי כמ”מ מנכ”ל החברה הכלכלית וקודם לכן שימשה כמנהלת אגף פרויקטים בעיריית לוד ועוזרת אישית לראש העיר יאיר רביבו.

“הגענו לקו הגמר” אמר ראש העיר בתחילת הישיבה, וציין כי וועדת האיתור קיימה תהליך מקצועי, מובנה וייסודי לאיתור המועמדים המתאימים לתפקיד, ולאחר שראיינה את המועמדים המתאימים, שקללה את ההתרשמות על בסיס קורות החיים ותעודות השכלה, ידע וניסיון במגזר הציבורי, כושר ארגוני ועמידה מול גורמים ממשלתיים וציבוריים, וניסיון בהובלת פרוייקטים עירוניים.

ארבעת המועמדים בעלי הציון המשוקלל המצטבר הגבוה ביותר, נשלחו למבחנים במכון הערכה פילת – מהמובילים בישראל, ולאחר קבלת תוצאות המבדקים, החליטה וועדת האיתור כאמור פה אחד להמליץ לדירקטוריון חכ”ל על מינוי שירן בוקרה-ג’רבי לתפקיד.

החלטת הועדה, הגיעה לאחר קבלת נקודות הדירוג לכל מתמודד, השכלתו, הצגת הנתונים, היכולות והידע וכן דרישות הסף והדרישות הנוספות המצוינות במכרז.

“שירן בוקרה-ג’רבי, בת העיר לוד, נמצאה כמועמדת המתאימה ביותר למשרת מנכ”ל החברה – בשים לב לכישוריה, ניסיונה הרלוונטי בניהול פרויקטים ומערכות מוניציפליות, עבודה מול גורמי ממשל שונים והכרותה הרבה עם החברה, העיר לוד והצרכים והאתגרים העומדים בפניה”, נרשם בהמלצת הועדה.

ראש העיר ציין כי “לצד עבודתה כממלאת-מקום מנכ”ל ‘כלכלית לוד’ בחצי שנה האחרונה, היא מגיעה עם ניסיון של כ-15 שנים בתחום המוניציפלי, יש לה את היתרון בהכרות וההבנה של המערכת המקומית אל מול שאר הגופים וביכולת לקיים סינרגיה עם העירייה ועם כל הגופים הרלוונטיים. כמו כן, שירן מכירה את החברה הכלכלית היטב, מלווה אותה כבר מספר שנים כדירקטורית, כמנהלת אגף פרויקטים וגם כמי שמרכזת את ועדת החסמים בעירייה – הוועדה שמסנכרנת את כל הפרויקטים הגדולים בעיר”.

ראש העיר שיבח את המועמדים האחרים שהיו בהחלט ראויים. “אבקש גם לציין כי מתוך ארבעת המועמדים המובילים יש שלושה שהינם בני העיר לוד, ואני רואה בכך תעודת כבוד לעיר שישבה תושבים כה איכותיים ואכפתיים שמתאימים לתפקידי ניהול בכירים”.

אינג’ אבי היקלי – מנכ”ל קרן דימונה: ” כמי שנמצא במערכת המוניציפלית –מנכ”ל חברה כלכלית צריך לדעת להתמודד כל הגורמים החיצוניים ובראשם העירייה ומשהב”ש. זו סוגיה קריטית להצלחה בתפקיד. היתרון של שירן הוא שהיא מכירה היטב את המערכת המקומית וכבר נמצאת בתוך הרכבת הזאת שכל הזמן דוהרת קדימה. היא צמחה מתוך המערכת ומכירה היטב את העירייה וכיצד היא פועלת”.

לאחר ההצבעה פה אחד בעד מינויה של שירן בוקרה-ג’רבי וסבב ברכות מכל הנוכחים, הוזמנה שירן כדי לבשר לה רשמית על בחירתה.

ראש העיר, עו”ד יאיר רביבו: “אני מברך את שירן על בחירתה לתפקיד החשוב, שהינו בעל משמעות רבה בהמשך פיתוחה של לוד בעשורים הקרובים ועמידה באתגרים הגדולים שעומדים בפנינו. כלכלית לוד בשיתוף העירייה עמלים במסגרת הסכם הגג על מהפכה ברחבי העיר – הן בבניית השכונות החדשות והן בשכונות הוותיקות במסגרת ההתחדשות העירונית. החברה בתנופה וכולנו מאמינים בשירן שתמשיך להוביל את החברה לאורך שנים ארוכות ותביא ליציבות ניהולית חשובה. אני בטוח כי ניסיונה בתפקידיה בעיריית לוד והכרותה עם המערכות המוניציפליות יסייעו לה בתפקיד ואני מאחל לה ולעיר לוד הצלחה בע”ה”.

שירן בוקרה ג’רבי מסרה את תודתה לחברי הדירקטוריון ובראשם לראש העיר יאיר רביבו: “תודה על האמון. כלכלית לוד היא המנוע המרכזי לביצוע כל החלומות של העיר לוד ולממש את הפרויקטים האדירים החשובים לקידומה של העיר בצורה הטובה ביותר. בע”ה נעשה ונצליח”.

The post פה אחד: שירן בוקרה-ג’רבי נבחרה לתפקיד מנכ”לית כלכלית לוד appeared first on מקומונט לוד.

עיריית לוד בראשות עו”ד יאיר רביבו וסגנו מחזיק תיק החינוך – בני סיתאלכיל, נערכה מבעוד מועד וערכה שיפוצים, בניה והנגשות בעלות של עשרות מיליוני שקלים והכל בכדי שלכל תלמידה ותלמיד יהיה היכן ללמוד, כיתה ממוזגת ונאה, נעימה ועוטפת – מתוך סביבה חברתית ותומכת.

עפ”י נתוני אגף החינוך, בגני הילדים החלו שנת הלימודים 4,756 תלמידים ב-173 גני ילדים, בבתי הספר היסודיים החלו כ-12,000 את הלימודים ב-35 מוסדות חינוך וכן 6,798 בתיכונים ובבתי הספר העל-יסודיים. אל כיתות א’ ברחבי העיר צעדו 1,650 תלמידים נרגשים ומאושרים.

מעיריית לוד נמסר, כי “לאחר שנה מאתגרת, שנת תשפ”ד – שנה של מלחמה, קושי ואובדן, שנה שבה מאז שמחת תורה נמצא עם ישראל בתוך התמודדות ולחימה, אנו תפילה ותקווה כי שנת תשפ”ה תהיה מוצלחת יותר, טובה יותר ושמחה יותר. העירייה השקיעה ומשקיעה הכל בכדי שכל תלמיד יקבל את המענה החינוכי המיטבי – ויחד עם צוותי החינוך ידאגו להצלחתם במסלול הלימודים”.

The post למעלה מ-23,500 תלמידים בלוד פתחו את שנת הלימודים appeared first on מקומונט לוד.

פרויקט ‘ניצני פארק הנחל’ כולל מתחם בעירוב שימושים עם מגדל מגורים המתנשא לגובה של 22 קומות עם 103 יח”ד, לצד בניין נוסף בן 9 קומות עם 41 יח”ד וכ-1,200 מ”ר מסחר. 86 דירות נמכרו במסגרת תוכנית דירה בהנחה ו-58 יחידות דיור נמכרות בשוק החופשי. בסך הכללי הפרויקט יכלול 144 דירות. תמהיל הדירות מגוון וכולל דירות 3-6 חדרים, דירות מיוחדות, פנטהאוזים ודירות גן. לכל דירה מוצמדת חנייה תת קרקעית. משרד לארי שטרנשיין אחראי על התכנון האדריכלי.

שכונת נופי בן שמן המשתרעת על פני שטח של כ-850 דונם, תוכננה כשכונת מגורים מודרנית על פי סטנדרטים בינלאומיים הכוללים עירוב שימושים, מבני ציבור, קריית חינוך לכל הגילאים, מרכזים קהילתיים, פארקים ירוקים רחבי ידיים, נחל גזר הפסטורלי, מרכזי מסחר ובילוי לצד כ-4,500 יחידות דיור. בתכנון השכונה ניתן גם דגש רב על הנגישות התחבורתית והקירבה לצירי תחבורה מרכזים – כביש 1, כביש 40, כביש 433 וכביש 6.

לדברי אחמד עמלה, מנכ”ל ובעלים של החברה היזמית והמבצעת ניצני מבשרת, “ניכר כי משפחות רבות, זוגות צעירים ועוד מתחילים להבין ולהפנים את הייחודיות של שכונת נופי בן שמן והפוטנציאל הגלום בה. בעקבות הירידה בהתחלות הבניה, אני צופה כי הפער בין הביקוש להיצע ילך ויחריף ולכן גם לצערי מחירי הדירות יעלו בקצב מהיר למדי. כיום, כשהיזמים מעניקים הטבות מרחיקות לכת זהו הזמן הנכון ביותר לרכישת דירה. כבר היום, מי שקנה דירות בשכונה בתחילת השיווק מבין שהדירה השביחה את עצמה בעשרות אחוזים בפרק זמן קצר מאוד ולדעתי המגמה הזאת תימשך”.

The post עולים לגובה: נתוני מכירות הפרה־סייל של נופי בן שמן חושפים מחיר ממוצע שכמוהו עוד לא היה בלוד appeared first on מקומונט לוד.

השנה לקחו חלק בפרויקט (לפי סדר הא’-ב’): אודיה אזולאי, אופירה אסייג, אוראל צברי, אור שפיץ, אלמוג בוקר, אנה ארונוב, אניה בוקשטיין, בר מיניאלי, גאיה שליטא כץ, גיא פינס, דילן דרור ואמילי מדואל, דנה פרידר, דנית גרינברג, מאור בוזגלו ומירן בוזגלו, מיכל פעילן, מייקל רפפורט, N12 גוף התקשורת, נבו עמרני, משי קליינשטיין ושחר חיון.

בכל שנה, מתגייסים לפרויקט כ-20 ידוענים ויוצרי תוכן בולטים. כל אחד ואחת מהם נפגש לשיחה אינטימית עם ניצול או ניצולת שואה, ותיעד את הסיפור האישי שלו. לאחר מכן, סרטונים אלו עולים כ-Reels באינסטגרם בערב יום השואה לחשבונות שלהם, וכך הדור הצעיר מקבל הזדמנות בלתי-אמצעית לשמוע את סיפורי הניצולים והניצולות בקולם ומפיהם. בפרויקט “מעלים זיכרון” השתתפו השנה ניצולי שואה מרחבי הארץ, חלקם נתמכי “סיוע לחיים” – תוכנית ייעודית של ארגון לתת אשר נועדה להעניק מעטפת תמיכה הוליסטית ולספק את הצרכים החיוניים הדרושים לקיום בכבוד של ניצולי שואה נזקקים. בנוסף, השנה מפנה הפרויקט זרקור גם אל סיפוריהם של ניצולי שואה ששרדו את זוועות ה-7 באוקטובר בעוטף עזה, ושבני משפחותיהם וקרוביהם נרצחו, נחטפו או נפלו בקרב.

השנה משתתפת בפרויקט חנה ליבמן מלוד שפגשה את הקונדיטורית ויוצרת התוכן אור שפיץ. חנה (91) נולדה בפולין והייתה בת 6 כשפרצה המלחמה. עם פלישת הגרמנים לפולין וההפצצות הכבדות, הבית שלה נשרף כליל, כמו גם כל אזור מגוריה. משפחתה של חנה שרדה את השואה והם עלו לארץ מגרמניה בשנת 1948.

עדי סופר תאני, מנכ”לית Meta בישראל, סיפרה על הפרויקט: ״כבר ארבע שנים שאנחנו פוגשים ניצולות וניצולי שואה שפותחים את הלב ומשתפים ברגעים הכי אפלים וקשים שהם עברו כדי שאנחנו לא נשכח לעולם. אבל השנה הזו הייתה כואבת במיוחד – אף אחד מניצולי השואה שפגשנו אפילו לא דמיין שהזיכרונות האיומים מתקופת השואה יצופו שוב, והפעם כאן בישראל – בבית שלהם. במקביל, השנה גם כולנו נוכחנו לגלות שהשנאה והאנטישמיות אינן רק חלק מההיסטוריה והעבר שלנו, אלא חלק בלתי נפרד מההווה וכנראה גם מהעתיד שלנו. המציאות החדשה הזו מעמתת אותנו עם החשיבות של ׳להעביר מדור לדור׳ יותר מאי פעם״.

ערן וינטרוב, מנכ”ל ארגון לתת, הוסיף: “בלתי נתפס שבתוכנו חיים ניצולים וניצולות ששרדו את התופת של השואה ונאלצו להתמודד ולנסות לשרוד גם את הזוועות של השביעי באוקטובר, בשעה שבני משפחתם נחטפים למנהרות בעזה ולעתים נכדיהם, דור שלישי לשואה, מסתתרים עמם בממ”ד מאימת הטרור ואכזריות החמאס. בלתי נתפס גם שהפכנו אולי קצת קהי חושים, נוכח עדויות של ניצולי שואה שמספרים על חיים במצוקה ומחסור בישראל של היום, 80 שנה אחרי שמשפחתם חוותה רעב בגטו. בימים בהם האנטישמיות מרימה ראש בכל העולם, והביטחון האישי והלאומי, הבטחוני והכלכלי מאוימים במדינת היהודים, אנחנו חייבים לשמר את הרצף ההיסטורי ולהנגיש לדור הצעיר את זכרון השואה מחד, ואת הדחיפות לסייע לניצולים ולקשישים גם היום, כדי שיוכלו לדאוג לצרכיהם הבסיסיים ולהתקיים באופן ראוי בשנותיהם האחרונות”.

The post מיוחד ליום השואה | כשניצולת השואה מלוד פגשה את הקונידטורית אור שפיץ appeared first on מקומונט לוד.

רגב, יו”ר הפועל לוד הגדולה של שנות ה-80 ואביהם של יו”ר הפועל לוד היום – אופיר, ניר ואריק רגב, אשר מובילים את עמותות הכדורגל בלוד בשנים האחרונות כמעט לבדם, התיישב לראשונה על כסא ראש העיר בשנת 1996, לאחר שהחליף את מקסים לוי שעזב את התפקיד לטובת הכנסת.

לאחר שנתיים התמודד שוב רגב לתפקיד והפסיד לפנחס עידן, אך לאחר שזה האחרון הודח מונתה תחתיו ועדה קרואה ובחלוף שנתיים לכהונתה נערכו בחירות חוזרות שבהן התמודד רגב – ושוב הפסיד ללוי. אלא שבאוקטובר 2002 נפטר לוי בפתאומיות ובני רגב היה זה שנבחר ברוב קולות חברי המועצה לכהונת ראש העיר בפעם השניה.

תקופתו כראש העירייה התאפיינה במנהל לא תקין ובצבירת גירעונות. במרץ 2004 קיים מנכ”ל משרד הפנים שימוע לרגב, כצעד מקדים להקמתה של ועדת חקירה לבדיקת תפקודה הכספי של עיריית לוד. ועדת החקירה שהקים משרד הפנים המליצה להדיח את רגב ולמנות במקומו ועדה קרואה, אולם ההמלצה לא מומשה ובמקום זאת אישר משרד הפנים לרגב לבצע תוכנית הבראה. שתי עמותות, “תושבים למען מנהל תקין בלוד” ותנועת אומ”ץ, עתרו לבג”ץ במרץ 2006 נגד שר הפנים, בבקשה להורות לו להעביר מתפקידו את רגב ולמנות ועדה קרואה לעיר. בפברואר 2007 הדיח שר הפנים רוני בר-און את רגב והחליט להקים ועדה קרואה. רגב עתר לבג”ץ נגד ההחלטה אך עתירתו נדחתה.

בספטמבר 2003 הגישה פרקליטות המדינה כתב אישום נגד איש העסקים דוד אפל וחברת “מגדלי הזוהר” שהייתה בבעלותו בעקבות ארבע פרשות שונות של שוחד ומרמה, כשעל פי כתב האישום, פעל אפל כיזם מקרקעין, בין היתר בלוד עצמה, להשגת תמיכתם של עובדי ציבור בענייניו העסקיים באמצעות טובות הנאה כספיות שהעניק להם. בתמורה, על-פי כתב האישום, הבטיח את המשך בחירתם כעובדי ציבור.בנוסף, ע”פ כתב האישום, מימן אפל וחברת “מגדל הזוהר” שבבעלותו את מערכת הבחירות של רגב לראשות העיר בשנת 1998 בסכום של כ-1.4 מיליון שקלים והוא גם קיבל סיוע לוגיסטי מעובדי החברה, ובתמורה קידם רגב כסגן ראש העירייה את ענייניה של שכונת גני אביב שאותה בנה אפל בעיר באותן השנים. רגב פעל גם לסיפוח אדמות מושב גנתון, אותם רכש אפל, ללוד ופעל לשינוי ייעוד הקרקע לצורכי בנייה למגורים.

בשנת 2010, הורשע ונידון ל-18 חודשי מאסר בפועל ושנת מאסר על תנאי, ונקבע כי היה קלון במעשיו. לאחר שנה בכלא, בשל מצב בריאותו הקשה ובגין התנהגות טובה, עונשו קוצר בשליש והוא השתחרר בשנת 2013.

כאמור, לאור החלטת ועדת השמות העירונית של עיריית לוד הוחלט להכיר תודה והערכה לראש העיר לשעבר ולקרא לאיצטדיון העירוני לכדורגל על שמו.

בטקס החגיגי שייערך בשבוע הבא במעמד שר התרבות והספורט, מיקי זוהר, ראש עיריית לוד, יאיר רביבו, הרב הראשי ללוד, שמעון מאיר ביטון, ראשי ההתאחדות לכדורגל ומכובדים מעולם הספורט הישראלי וכן חברי מועצת העיר, אנשי ציבור ובכירי העירייה יוקירו המשתתפים את פועלו ותרומתו לספורט בלוד, בצירוף איחולים לאריכות ימים ושנים בבריאות טובה.

בסיום הטקס ייערך משחק ראווה בין ותיקי הפועל לוד לבין ותיקי מכבי תל אביב ונבחרת ישראל.

The post “מחווה”: איצטדיון לוד ייקרא ע”ש ראש עיריית לוד לשעבר שהורשע בשוחד appeared first on מקומונט לוד.