משבר הקורונה פגע בענפי תעסוקה רבים, אך היו כאלה שנפגעו יותר כדוגמת ענפים תלויי תיירות, מסחר, מכירות, שירותים והוראה אשר פתיחתם והיקפה הייתה תלויה בסגרים ובחומרתם. כתוצאה, יישובים שכלכלתם מבוססת על מקצועות מענפים אלו נפגעו יותר ממשבר התעסוקה שפקד את ישראל נוכח מגפת הקורונה והתפשטותה. שלושה סוגי ערים נפגעו יותר במהלך השנה החולפת ושיעור דורשי העבודה בהן היה הגבוה ביותר ובאופן עקבי – ערי התיירות, הערים הערביות והערים החרדיות.

הבוקר (רביעי) מפרסם אגף המחקר והתכנון של שירות התעסוקה את נתוני התעסוקה לחודש מרץ בהתפלגות לפי יישובים, אשר לפיהם עולה כי פתיחתו הגוברת של המשק וצמצום מגבלות הקורונה הובילה לירידה במספר דורשי העבודה בכל היישובים אולם בקצב משתנה. נכון לסוף חודש מרץ, בראש הטבלה ניצבת נצרת עם שיעור דו”ע של 26.7%, אחריה אום אל פאחם עם 26.5% ואת החמישייה הראשונה סוגרות ביתר עילית (23.1%), רהט (21.5%) ועכו (21.5%).

לפי הנתונים עולה כי 13 מתוך 15 הערים בעלות שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר הן ערים ערביות (5), חרדיות (4), מעורבות (2) או בעלות שיעורים גבוהים של חרדים ו\או ערבים (2), ולמעשה כ 87% מהערים המובילות. נתונים אלו מאששים את הדאגה שביטאו באגף המחקר והתכנון של שירות התעסוקה לכל אורך המשבר מכך שבשוך המשבר מי שיתקשה יותר לשוב לעבודה יהיו השכבות החלשות מרוויחות השכר הנמוך. זאת, בין היתר, משום שכל זמן שהזכאות לדמי האבטלה הוארכה באופן גורף לכולם הרי שלמרוויחי השכר הנמוך, להם יחס גבוה בין דמי האבטלה לשכר שיובטח להם בשוק (Replacement Rate), דמי האבטלה מהווים כתמריץ שלילי וכחסם בפני חזרה לעבודה במקום לשמש רשת ביטחון המאפשרת ומעודדת חזרה לעבודה. ביטוי לדבר, כפי שנראה בהמשך, ניתן גם בנוכחות הנמוכה של ערים ערביות, מעורבות וחרדיות ברשימת הערים בהן חלה הירידה הגבוה ביותר בשיעור דורשי העבודה במהלך חודש מרץ.

לדברי מנכ”ל שירות התעסוקה רמי גראור, “שיעורי החזרה לעבודה הנמוכים בערים הערביות והחרדיות מאששות את טענתנו לאורך המשבר כי מי שייפגעו ממנו יותר מכל יהיו השכבות החלשות ומרוויחות השכר הנמוך”. עוד מוסיף גראור ואומר כי “בשנים האחרונות שקדמו למשבר, הגענו באמצעות תכנית מעגלי תעסוקה להישגים משמעותיים מאוד בהעלאת שיעורי התעסוקה בקרב מרוויחי השכר הנמוך. כעת, דווקא עם חזרת המשק לשגרה, הישגים אלו נתונים בסכנה וכדי להבטיח ולעודד את חזרת מרוויחי השכר הנמוך מחדש לעבודה, עלינו לקדם מדיניות של חיזוק ההון האנושי, עידוד תעסוקה והעמדת רשת ביטחון אפקטיבית שאינה מהווה חסם בפני חזרה לעבודה”.

לפי נתוני שירות התעסוקה, במהלך שנת הקורונה העיר שהובילה את רשימת הערים בעלות שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר הייתה אילת, אשר כלכלתה בחלקה הגדול מבוססת על תיירות, בין במישרין (מקומות אירוח) ובין בעקיפין (מסחר, בילוי ופנאי). נתוני אגף המחקר והתכנון של שירות התעסוקה מגלים כי מספר דורשי העבודה באילת מתחילת מרץ ועד סופו ירד בלא פחות מ 26%, שיעור הירידה הגבוה ביותר שנרשם במהלך חודש ובאופן משמעותי בהשוואה ליישובים אחרים. “למעשה”, מסבירים באגף המחקר והתכנון של שירות התעסוקה, “פתיחת בתי המלון, ענפי המסחר, הבילוי והפנאי הובילו להתאוששותה הגוברת של כלכלת אילת, הבאה לידי ביטוי בכך שלאחר חודשים ארוכים בהם הובילה את טבלת היישובים בעלי שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר בסוף מרץ אילת מדורגת במקום השישי עם שיעור דורשי עבודה של 21.3%”. בדומה לאילת, אם כי בצורה משמעותית פחות, מספר דורשי העבודה בטבריה ירד במהלך חודש מרץ ב 8%, וכעת מדורגת העיר במקום השביעי עם שיעור דורשי עבודה של 21%. “ירידה זאת, הנמוכה בהשוואה לאילת”, מסבירים באגף, “מבטאת את העובדה שכלכלת טבריה נסמכת גם על תיירות, אך לא רק ובוודאי שפחות בהשוואה לאילת”.

ב 42 ערים בישראל חלה ירידה של 5% ומעלה במספר דורשי העבודה במהלך חודש מרץ ובראשן, כאמור, אילת עם ירידה של 26%. הרחק מאחוריה, מודיעין עם 10%, עוד 5 ערים עם ירידה של 9%, 13 ערים עם 8% וביתר נרשמה ירידה שנעה בין 5%-7%. ראוי להדגיש, כי 20 מבין 42 הערים הן ערים ממרכז הארץ ובהן תל אביב, גבעתיים, רמת גן, הוד השרון, רמת השרון, רעננה וראשון לציון ורק 14 מהן הן ערים מהצפון או מהדרום (10 מהצפון ו 4 מהדרום). מגזרית, ישנן רק ארבע ערים חרדיות, שלוש ערים מעורבות ועיר ערבית אחת בלבד, שפרעם, בה חלה ירידה של 5%.

The post שירות התעסוקה: שיעור דורשי העבודה בלוד מגיע ל-17.1% appeared first on מקומונט לוד.

התפרצות נגיף הקורונה בישראל גרמה לשינויים מרחיקי לכת בכל תחומי החיים. המשבר הבריאותי לווה ועדיין מלווה במשבר כלכלי חמור וחסר תקדים אשר פגע בעצמאים ובעובדים שכירים כאחד. בעלי עסקים רבים הפסיקו את פעילותם באופן מוחלט ואילו אחרים צמצמו את הפעילות בהתאם להנחיות הממשלה. במקביל, עובדים רבים הוצאו לחופשה ללא תשלום כאשר חלקם עדיין לא חזרו לעבוד וחלקם אף פוטרו מעבודתם.

יש לכם שאלה בנושא זכויות עובדים? לחץ/י כאן

הוצאת עובד לחופשה ללא תשלום על רקע המשבר הכלכלי

בעקבות הנחיות הממשלה כאמור, עובדים רבים מצאו את עצמם בחופשה ללא תשלום, בעוד עובדים אחרים נאלצו להתמודד עם שינויים בתנאי ההעסקה, צמצום היקף משרתם והפחתות שכר. חשוב לציין כי במהלך תקופת החל”ת יחסי העבודה בין העובד ובין המעסיק ממשיכים להתקיים אך הם למעשה מושהים. חשוב לציין כי במהלך תקופת החל”ת המעסיק פטור מתשלום שכר וזכויות סוציאליות אחרות לעובד.

לפי הנחיות המוסד לביטוח הלאומי, עובד אשר הוצא לחל”ת עקב משבר הקורונה לתקופה של 30 יום לכל הפחות, יהיה זכאי לקבל דמי אבטלה וזאת מבלי לנצל את ימי החופשה שלו לפני היציאה לחל”ת. בעוד במצב רגיל הוצאת עובד לחל”ת מחייבת את הסכמתו למהלך ולרוב נעשית ביוזמתו, לנוכח הנסיבות הקיימות בצל משבר הקורונה המעסיק יכול להודיע חד צדדית לעובד על הוצאתו לחל”ת. עובד שמסרב לצאת לחל”ת צריך לקחת בחשבון כי הוא ככל הנראה יעמוד בפני הליך של פיטורים.

חשוב לציין כי בתקופת החל”ת, המעסיק מחויב לשלם למוסד לביטוח לאומי אך ורק עבור חודשיים כאשר לאחר מכן התשלום חל על העובד. בתקופת החל”ת יחסי העבודה בין המעסיק ובין העובד אינם ניתקים אך הם מושהים. לפיכך במהלך תקופה זו העובד אינו זכאי להמשך הפרשות המעסיק לפנסיה, לימי מחלה, ימי חופשה ונסיעות. על כן, לפני יציאת העובד לחל”ת חשוב לשוחח עם המעסיק ולהגיע עימו להסכמות ביחס לזכויות אלו.

שינוי תפקיד, צמצום משרה והפחתת שכר

בעקבות המשבר הכלכלי שנכפה עליהם, חלק מהמעסיקים החליטו לבצע שינויים בהיקף המשרות של עובדיהם ובמקרים מסוימים אף להפחית את שכרם ולשנות את תפקידם. כל שינוי בתנאי העסקתו של העובד או בתפקידו צריך להיעשות בכפוף לקבלת הסכמתו של העובד. העובד אמנם אינו מחויב להסכים לשינוי אך עליו לקחת בחשבון כי ישנה סבירות גבוהה שסירובו לשינוי בתנאי ההעסקה יגרום לפיטוריו. לפיכך, עליו לשקול האם הוא מעוניין לשמור על מקום עבודתו תוך שינוי הגדרת התפקיד והמשרה או לחילופין לסיים את עבודתו אצל המעסיק.

במקרה שבו העובד אינו מסכים לשינוי בתנאי ההעסקה שלו והמעסיק מצידו מחליט שלא לפטרו מהעבודה, מדובר בהרעת תנאים מוחשית בתנאי העבודה. במקרה של הרעת תנאים מוחשית בתנאי העבודה העובד זכאי להתפטר בדין מפוטר. במצב כזה העובד יהיה זכאי לשימוע לפני פיטורין, למכתב פיטורים שיפרט את תקופת ההעסקה, לתקופת הודעה מוקדמת, לפיצויי פיטורים ולתשלום כל יתר זכויותיו על פי חוק.

זכויות של עובד בפיטורים

בעקבות המשבר הכלכלי שנלווה להתפרצות מגפת הקורונה בישראל, מעסיקים רבים נאלצו להשבית את פעילותם באופן מוחלט או לשוב לפעול בהיקף חלקי ומצומצם. כפועל יוצא ממצב דברים זה ולנוכח הירידה החדה בהכנסותיהם, חלק מהמעסיקים נאלצו לפטר עובדים כדי לצמצם את הוצאותיהם ככל האפשר. עובד שעומד לפני פיטורים זכאי לשלל זכויות כגון החלק היחסי של דמי ההבראה, דמי חופשה שנתית שלא נוצלו, פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת אם העובד לא נדרש לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת, מכתב שחרור זכויות לקרן הפנסיה ושימוע.

עובד שסבור כי מעסיקו קיפח אותו ופגע בזכויותיו בעת הליך הפיטורים רשאי להגיש תביעה נגד המעסיק לבית הדין האזורי לעבודה. בכל מקרה של פגיעה בזכויות עובדים רצוי מאוד לפנות לעורך דין מקצועי ומנוסה שעוסק בתחום דיני העבודה וזכויות העובדים. עורך הדין ייבחן את כל המסמכים הרלבנטיים, יתשאל את העובד אודות תנאי העסקתו ובמידת הצורך ילווה אותו בתביעה נגד המעסיק לצורך מימוש זכויותיו.

באדיבות אתר עורכי הדין לזכויות עובדים בישראל LawGuide.

* לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

The post זכויות עובדים בתקופת הקורונה: מידע שכל עובד צריך להכיר appeared first on מקומונט לוד.