ברקע למלחמת ‘חרבות ברזל’, בעמותות הרווחה הפועלות למען ילדים בסיכון בישראל מביעים דאגה בנוגע לעתיד לבוא. ניסיון העבר מלמד שמשברים לאומיים כמו מגפת הקורונה או מלחמה, מחמירים את מצבם של משפחות מוחלשות בחברה וכפועל יוצא, את שיעורם של הילדים בסיכון בעשרות אחוזים. סיפורה של נעמי (שם בדוי) בת ה-27, מזכיר לנו, שעם ליווי טיפול ותמיכה מגורמי מקצוע, הילדים האלה יכולים להתפתח ולהתבגר למציאות חיים אחרת, נורמטיבית , אם רק נותנים להם הזדמנות! לרוב זה מתחיל במציאת פתרונות לילדים שהוצאו למסגרות חוץ ביתיות, כמו משפחת אומנה דרך ארגון ‘אור שלום’.

נעמי (27) גדלה בבית עם הורים מתמודדי נפש, בת בכורה ל-2 אחים קטנים. בהיותה בת 12, המצב בבית היה מורכב נפשית וכלכלית ובשל כך פנתה לקבלת סיוע מיועצת בית הספר בו למדה. היועצת עירבה, כמתחייב, את שירותי הרווחה שהוציאו צו  להוצאת נעמי ואחיה מבית המשפחה. נעמי, חשה שגרמה עוול  לבני משפחתה על שהביאה לפירוק הבית, לכן החליטה להישאר עם הוריה למרות המצב בעוד אחיה נשלח לפנימייה ואחותה לאומנת קרובים בבית דודתם. “נוצר אצלי משבר עמוק עם עולם העובדים הסוציאליים והמטפלים הרגשיים” מספרת נעמי.

בהגיעה לגיל 16, ביקשה נעמי מדודתה לקחת גם אותה לאומנה כדי שתוכל לגדול  יחד עם אחותה. רגע לפני שסיימה בגיל 18 את האומנה, כמתחייב בחוק, הזמינו אותה להצטרף לתוכנית הבוגרים של “אור שלום” והכירו לה את שרון לוין, רכזת בתוכנית הבוגרים, שתהפוך בהמשך לגורם משמעותי מאוד בתהליך שיקומה ובעצם תהווה את נקודת השיא במסע חייה.

שרון היא רכזת ותיקה בתוכנית הבוגרים של “אור שלום”, תוכנית שמלווה כיום כ-400  מבוגרי הארגון במתן תמיכה וסיוע עם עזיבתם את המסגרות החוץ ביתיות (אומנה, מעונות משפחתיים ופנימיות) בגיל 18 ויציאתם לחיים עצמאיים. התוכנית הוקמה לפני כעשור לאחר שהבינו בארגון שקיים צורך ליצר עבורם רצף חשוב והכרחי של תמיכה ושירותים ולהשאירם במסגרת תומכת. הסיוע מקיף וכולל בין השאר ליווי והכנה לשירות הצבאי, מציאת פתרונות דיור, סיוע בקבלת הכשרה מקצועית, מציאת עבודה, השתלבות בלימודים אקדמיים ועוד.

נעמי ושרון הכירו כשנעמי הייתה בכיתה י’ב לקראת סיום האומנה באופן רשמי. בהתחלה הקשר לא התחיל “חלק” בלשון המעטה “לשרון היה מאוד ברור שאני לא רוצה שום קשר אליה, הייתי בטוחה שהיא עוד אחת שרוצה לפרק לי את הבית”. מספרת נעמי. אך עם התמיכה האישית והליווי הצמוד, הצליחה שרון לחדור לאט  וברגישות גדולה אל עולמה של נעמי, במסע שישנה את חייה של נעמי.

שרון היא עובדת סוציאלית בהכשרתה, העובדת כמנחת בוגרים בתוכנית. היא מתארת את נעמי במילות הערכה, כבוד ואהבה. הקשר שלהן נבנה על יסודות של אמון ותמיכה משותפת, ונמשך לאורך שנים בקשר הדדי קרוב מאוד. “היינו נפגשות כל שבועיים, בבית קפה לשיחות אישיות. עזרתי לנעמי בעיקר לעשות סדר בכל הנושא הרגשי ובמסע הזה שנקרא ‘החיים’ ואיך צולחים את האתגרים שהם מזמנים לנו, לכולנו. כל התהליך שנעמי  עשתה לאורך השנים הוא בעיני לא פחות ממדהים. היכולת שלה לבטא את עצמה, להיעזר, לפתוח את ליבה ולתת לי להיכנס לנבכי נשמתה, לאחר שאיבדה מידה מסוימת של אמון במערכת, הוא בעיני תהליך אישי משמעותי שמצביע על אישיות חזקה ועוצמתית. “המפגשים הקבועים והרציפים תרמו להתקדמות של נעמי ולחיזוק הקשר ביננו ללא כל ספק” מספרת שרון בעיניים בוהקות.

ככל שעברו השנים, ההבנה של נעמי וההכרה בחשיבות התהליך שעברה, חידדו אצלה את הרצון לעסוק במקצוע טיפולי “מגיל צעיר היה לי ברור מה אני רוצה לעשות בחיים – להיות אשת טיפול עם התמקדות בילדים בגיל הרך. הדרך לתואר הייתה מלאה בתלאות וקשיים. בתחילה הייתה חוסר מסוגלות כלכלית בהמשך היה גם צורך בתמיכה נפשית שלא תמיד קיבלתי ברגעים מורכבים בחיים, ולמרות זאת היה לי ברור שאתקבל ללימודים. בסוף, לאחר מיונים מפרכים ו-3 מבחנים פסיכומטריים, הצלחתי להתקבל וגם לסיים את הלימודים בהצלחה, בתמיכתה ועידודה של שרון שהייתה לצידי כל הדרך. היא זו שגרמה לי תמיד להרגיש שאני מסוגלת ושלא משנה מתי היא תמיד פה בשבילי” מספרת נעמי.

שרון מספרת שבשנה האחרונה נעמי “פיטרה אותה” בטענה שהיא לא צריכה יותר עובדת סוציאלית “היא אמרה שהיא סיימה את התהליך והיא רוצה אותי בחיים שלה כעובדת סוציאלית אלא פשוט כשרון החברה”.

לפני מספר חודשים נעמי התחתנה ושרון יחד עם צוות נוסף מתוכנית הבוגרים, ליוו אותה בחתונה והתרגשו יחד איתה מהיום המיוחד בחייה. נעמי נשואה טרייה ומאושרת, נמצאת כיום בקשר רציף עם הוריה ואחיה. כשאנו שואלים אותה מה החלום שלה היא אומרת דבר מאוד פשוט: “אני רוצה להקים משפחה ולתת לילדים שלי כל מה שלא היה לי, נפשית, כלכלית, פיזית.”

ארגון “אור שלום” הוא ארגון ללא מטרות רווח המטפל בילדים ונוער בסיכון שהוצאו מחזקת הוריהם על ידי רשויות הרווחה בשל נסיבות של חוסר מוגנות קיצונית וקשיים בתפקוד ההורי. מעל 42 שנים, “אור שלום” שם לו למטרה להעניק לילדים אלו את כל מה שנמנע מהם – הגנה מידית, בית חם, יד מחבקת, משפחה עוטפת וכל מה שילד זקוק לו לצורך התפתחות תקינה וסיכוי אמיתי להווה ולעתיד טובים יותר.

הארגון נערך היום להגדיל את מספר משפחות האומנה כדי לקלוט ילדים ונוער בסיכון נוספים.

משפחות המעוניינות לשמש משפחות אומנה מוזמנות להיכנס לאתר של “אור שלום” למלא שלאון ראשוני ולקבל פרטים נוספים. ניתן גם להתקשר לטלפון 8936* או לווטסאפ: 051-240-0312

The post סיפור החברות מהאגדות – “היא גרמה לי להרגיש שלא משנה מתי היא תמיד פה בשבילי” appeared first on מקומונט לוד.

על אף האזהרות וההנחיות החוזרות ונשנות להקפיד על הנחיות משרד הבריאות, לשמור מרחק, לעטת מסיכות ולהקפיד על היגיינה וחיטוי הידיים, לפני שעה קלה נודע למקומונט לוד כי עובדת במחלקת הרווחה בעיריית לוד – נמצאה חיובית לקורונה.

בשלב זה אמנם לא ניתן לדעת בוודאות כיצד העובדת נדבקה, אף ממידע שהגיע אלינו עולה כי העובדת הינה בתפקיד שאינו מצריך פגישות פרונטליות עם תושבים ועל כן החשש כי תושבים שהגיעו לקבל שירות במחלקה נדבקו אף הם – קלוש.

יחד עם זאת, עובדים בעירייה איתם שוחחנו טוענים כי “לא משנה אם העובדת נדבקה בעבודה או בבית, מדובר פה בתמרור אזהרה בולט ומהבהב. אף אחד לא חסין וההקפדה על הוראות הבטיחות וההנחיות משרד הבריאות היא קריטית ויכולה להיות ההבדל בין עובדת חולה וכמה נוספים בבידוד – לבין התפרצות בלתי נשלטת שתשפיע על כל עבודת העירייה”

כאמור, ככל הידוע, בשלב זה אין נדבקים נוספים בקרב עובדי העירייה, אך חבריה לצוות של העובדת החולה, שבעה במספר, נשלחו לבדיקות קורונה ולבידוד וכעת הם ממתינים בביתם לתוצאות. בכל מקרה, מעדכנים בעיריית לוד כי פעילות האגף תימשך כסדרה והשרות לתושב לא ייפגע גם בימים בהם ישהו העובדים בבידוד.

The post פרסום ראשון: עובדת עירייה חולה בקורונה – המחלקה תשלח לבידוד appeared first on מקומונט לוד.