בעמדה נאמר, כי “בשורה התחתונה”, ככל שלא יינתן מענה לסימני השאלה העובדתיים שנפרשו במסגרת עמדה זו – ביחס למתח הדרגות של מר עידן בתפקידו הנוכחי, ולמהות הורדתו בדרגה והדירות צעד זה – דומה כי קיים קושי באישור מועמדותו בשים לב להוראות סעיף 56(א1) לחוק.

כידוע, חוק יסוד הכנסת וחוק הבחירות לכנסת מטילים על עובדי מדינה, לרבות עובדי תאגידים ציבוריים, מגבלות לעניין מועמדותם לכנסת במסגרת רשימות מועמדים. לפי החוק, ככל שעסקינן בעובד מדינה זוטר, או עובד זוטר בתאגיד ציבורי, לא חלה עליו חובה להתפטר עד המועד הקובע, אלא “שירותו מופסק מיום הגשת המועמדים ועד יום הבחירות, ואם נהיה לחבר כנסת – כל זמן היותו חבר הכנסת”. אולם ככל שמדובר בעובד באחת מארבע הדרגות העליונות בכל סולם דרגות, עליו להתפטר משירות המדינה/התאגיד הציבורי במקרה של בחירות מוקדמות עד ליום 6.1.19.

בעמדת היועץ המשפטי לממשלה נאמר, כי הדין נגזר מן העובדות. התמונה המלאה אינה בידיעת היועץ המשפטי לממשלה, גם לאחר הגשת כתבי הטענות מטעם הצדדים ובירוריםרבים שנערכו לצורך גיבוש העמדה. ייתכן שהשלמת הנתונים שהתבקשה ע”י יו”ר ועדת הבחירות תסייע בהבהרת התמונה. לפי הבנתנו, השאלות הרלוונטיות הן מהי משרתו העדכנית של המשיב, מהו מתח הדרגות לצד משרה זו, ומה מהות הורדתו בדרגה ביום 6.1.19 (האם שינוי דרגה בלבד, האם שינוי תפקיד והאם מדובר בפעולה הפיכה ככל שהעובד יבקש זאת בהמשך).

אין חולק, מציין היועץ המשפטי לממשלה, כי מניעת המשיב מלהתמודד לכנסת ה-21 תהווה פגיעה בזכותו החוקתית להיבחר, וכן פגיעה במפלגה ובתומכיה אשר בחרו בו להיכלל ברשימתה לכנסת. ואולם, ככל שלא עמד בהוראות סעיף 56(א1) לחוק – ומדובר בשאלה הנגזרת מן העובדות הצריכות לעניין – הרי שמדובר בפגיעה אשר נגזרת במישרין מהוראות חקיקת היסוד והחקיקה הראשית המיישמת אותה, ואשר אושרה בפסיקות בית המשפט העליון והחלטות יושב ראש ועדת הבחירות בעבר. כל אלו מאזנים בין הזכות להיבחר לבין האינטרס הציבורי החשוב בשמירה על ניטראליות השירות הציבורי, בקובעם את “דוקטרינת הברירה” – המאפשרת לעובד הבכיר להחליט במועד הקובע אם לחדול מתפקידו ולהתמודד, אם לאו.

העמדה הוגשה באמצעות עוה”ד יונתן ברמן וקובע עבדי ממחלקת הבג”צים בפרקליטות המדינה.

The post היועמ”ש הגיש את עמדתו: האם פנחס עידן יפסל מלהתמודד לכנסת? appeared first on מקומונט לוד.