שירותי הדואר בעיר לוד ידעו כבר עליות ומורדות, כשאחת הבעיות המרכזיות בהן נתקלים הדוורים ומחלקי הדואר והחבילות הוא בעיית זיהוי הבניינים והכניסות ושיוך כל חבילה ליעדה, כשברוב הבניינים הוותיקים אפילו לוחות תיבות הדואר בכניסה לבתים אינן תקינות ומבלבלות.

בימים אלו, נרתמה הקרן לפיתוח לוד בראשות ירום אריאב ובניהולה של לליב סנדנר ומנהלת הפרויקטים בארגון עו”ד רוני אורנשטיין לגיוס תרומה ייחודית מעסקים הפועלים בעיר לטובת שיפוץ הכניסות לבתים בשכונת רמת אשכול והתקנת תיבות דואר חדשות בשכונה יחד עם שיפוץ ארונות החשמל בשבעה בניינים שונים.

השיפוץ הוא חלק מפרויקט ה”מייק-אובר” שעוברת בשנתיים האחרונות שכונת רמת אשכול תחת פרויקט משותף של כפר הסטודנטים והגרעין התורני לוד.

את הפרויקט ברמת אשכול יזמה לפני מספר שנים הקרן לפיתוח לוד והובילה אותו פאתן זינאתי, חברת הועד המנהל של הקרן, כשהמטרה היא לקחת את הבניינים בשכונה, להקים ועד פעיל ומעורב, לחבר בין הדיירים ולרתום אותם לשיפור נראות הבניין.

התרומה הייחודית האחרונה, בסך 20,000 ש”ח, ניתנה ע”י קרן לוד על מנת לתמוך בפרויקט. הקרן לפיתוח לוד, היא קרן לגיוס כספים למען פרויקטים שונים בעיר לוד, כשהקרן עצמה מגייסת את עיקר משאביה משותפים עירוניים, דוגמת עיריית לוד והחברה הכלכלית לוד וכן משותפים עסקיים ופילנתרופיים אחרים, דוגמת בנק מזרחי טפחות, בנק לאומי, שטראוס, בזק, מפעל הפיס ג’וינט ישראל ועוד רבים וטובים.

The post כשעסקים, סטודנטים וגרעין תורני משלבים ידיים  appeared first on מקומונט לוד.

לראשונה, ותחת חסות עמותת התיירות ‘בשבילוד’ נערך כנס לוד הראשון לקהילות ומורשת.

מטרת הכנס היא להעלות לסדר היום סוגיות מרכזיות בתולדות העיר לוד ומרחב השפלה, שהיו לאבני דרך היסטוריות, לאומיות ותרבותיות. הכנס עסק בין היתר בהתיישבות יהודים לצד נכרים, בצל תמורות דתיות שלטוניות ופוליטיות. וכן במורשת הקרב ומוסר המלחמה בצל הקרב על שחרור העיר בתש”ח.

בכנס התקיימו מושבים המתחברים לעיר על פני תקופות שונות. כששיאו של הכנס היה פאנל ראשי הערים המעורבות, אשר כינס על במה אחת את ראש עיריית לוד עו”ד יאיר רביבו, ראש עיריית עכו, שמעון לנקרי, ראש עיריית רמלה, מיכאל וידל וחבר מועצת העיר לוד עבד אזברגה ונערך בהנחייתה של העיתונאית אמילי עמרוסי.

ראשי הערים הציגו נתונים מעניינים ואתגרים איתם הם מתמודדים ביומיום כקברניטי ערים מעורבות כגון: חוק המואזין ושיתופי פעולה בין מגזרים. את מרכז תשומת הלב תפס הנתון הלא רשמי הבא: בלוד, כמו בערים מעורבות אחרות, ידועים מדי שנה על עשרות זוגות מעורבים יהודים-ערבים. ייתכן ויש מי שמברך על כך.. אך בנושא זה, באופן חריג, גם על במת האירוע הובעה הסכמה מצד לצד לכך שזהו גבול שמנהיגי הציבור בערים המעורבות אינם מעוניינים לחצות.

בהקשר למטרדי הרעש מהמואזין ציין ראש עיריית לוד יאיר רביבו כי “מי שבוחר לגור בעיר מעורבת נדרש במידה מסוימת לוותר. השאלה היא רמת הוויתור של כל צד. וכאן נדרשת מידת הוויסות שלנו כמובילי העיר.”

בנוסף לפאנל סוער זה, נערכו במהלך הכנס עוד מספר מושבים מרתקים ובהם מושב היסטורי-ארכאולוגי-חברתי המספר על העיר בתקופת המשנה, בה שימשה לוד לעוגן לישוב היהודי בארץ ישראל שלאחר חורבן בית שני.

מושב אשר ציין 70 שנים למבצע דני ואשר במהלכו שוחררה העיר. בו עלו לדיון סוגיות בנושא מוסר הלחימה ומה באמת קרה באותו קרב לשחרור העיר?

הכנס הופק ע”י מרכז סיור ולימוד ‘בשבילוד’ בשיתוף עיריית לוד והגרעין התורני בעיר, כחלק מאירועי 70 שנים לשחרור העיר. רועי תנעמי, מנהל מרכז סיור ‘בשבילוד‘ בירך את משתתפי הכנס הרבים והזמין אותם להצטרף לתכניות וסיורים נוספים החוקרים ומעמיקים בסיפורה של הארץ.

The post רביבו בכנס לוד: “ישנם אתגרים גדולים במגורים מעורבים” appeared first on מקומונט לוד.

את הגרעין התורני בלוד כולם כבר מכירים, היישוב בתוך העיר שצמח והתפתח עם השנים. הפעם, אנו מביאים בפניכם סיפור אחר, על קהילות פחות מוכרות, הקהילות שהתיישבו בשכונות הוותיקות של העיר.

>>רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לדף הפייסבוק של מקומונט לוד

לפני שבע שנים הגיעו שתי משפחות ציוניות דתיות לרמת אשכול, שכונה שננטשה על ידי התושבים הוותיקים.

“הסיפור של לוד זה סיפור של קהילות”, אומר לערוץ 7 ברוך גולדרייך, מנהל “קהילוד” ומספר ששכונת רמת אשכול בעיר ננטשה על ידי מרבית תושביה היהודים אך היום, “כנגד כל הסיכויים קמה וצמחה”.

צור רענן, תושב השכונה, מספר כי באותן שנים הקהילה היהודית במקום הצטמצמה והתושבים חוו השפלות ואף התעלולויות. אבל כל זה היסטוריה. בקהילה כיום למעלה מ-50 משפחות, כפר סטודנטים, גני ילדים, תלמוד תורה, מעונות יום, מכינה קדם צבאית ועוד.

צור מספר על הבחירה לגור דווקא בשכונה הזאת, “חיפשנו מקום שנרגיש משמעותיים שנרגיש שאנחנו תורמים מעצם היותנו”.

הסיפור אף הצליח לסחוף את העירייה שהחלה בקידום תכניות בניה והתחדשות בשכונה, כפי שמספר ראש העיר, יאיר רביבו, “הפעילות הזאת מדהימה. היא מחברת את הקהילות הוותיקות יחד עם החבר’ה החדשים”.

רביבו המתגורר בעיר שנים רבות מספר על השינוי בעיר ועל החיבורים המיוחדים בין הקהילות, “גרתי פה לפני 30 ו-40 שנה ולא חשבתי שהתושבים יחזרו. זו ציונות לשמה ואני מפרגן להם ואנחנו כעירייה נעשה הכל כדי שיגיעו לכאן חבר’ה חדשים כי אני רואה את ההניצוץ בעיניים אצל הוותיקים”.

“קהילוד” לא מסתפקת במה שכבר נעשה, ובקיץ האחרון, מתוך זיהוי המגמות בעיר החלה קליטה ל משפחות צעירות לשכונה נוספת – שכונת רמט. היום גרות בשכונה עשר משפחות שפועלות ומשנות את המציאות באזור.

נעם גרוס, תושבת השכונה, מספרת כיצד הגיעה למקום ומדוע בחרו היא ובעלה דווקא ברמט, “חיפשנו מקום קרוב ללימודים שלי ואמרנו שאם כבר הולכים למרכז אז שנעשה על הדרך משהו טוב”.

עדן בנבנישתי, שכנתה של גרוס, מוסיפה “אנחנו לא באים ממקום שמחפשים לשנות את השכונה, אנחנו פשוט גרים פה”.

החברים מ”קהילוד” לא נחים לרגע וכבר מתכננים את היעד הבא, השכונה הבאה כפי שמספר נועם דרייפוס, מנכ”ל המרכז לחינוך וחברה בלוד ומיוזמי “קהילוד”, “אנחנו את הדבר הזה רוצים להעצים, להגדיל ולחזק. המשימה פה לא נגמרה. אנחנו רוצים להעתיק את המודל הזה לשכונות נוספות. בחרנו את שכונת ‘גבעת הזיתים’ שבה אנחנו רוצים להתחיל, כדי לייצר מצב שבכל שכונה בעיר יש קהילה חזקה שנוכל לפעול בה ושמציירת את הפעילות לשאר תושבי השכונה”.

>>רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לדף הפייסבוק של מקומונט לוד

הקליטה נמשכת וברוך גולדרייך מציין כי יש גם תמיכה, “אנחנו עוזרים בליווי עד למציאת הקהילה. יש לנו מלגות ופרוייקטים שאנחנו עושים בשכונה”.

ב”קהילוד” מסבירים לנו שהקהילות המשימתיות הן עוד נדבך חשוב ומשמעותי בסיפור ההצלחה של הציונות הדתית בלוד. ומה סוד ההצלחה? מה הקסם? ואיך משלבים בין שליחות לחיי יום יום קהילתיים? אנחנו נתנו טעימה, עכשיו תורכם לבוא, לראות מקרוב, ואולי גם להצטרף.

בתמונה: קהילוד לא מפסיקה להתרחב

The post קהילוד: הקהילות שבתוך השכונות הוותיקות appeared first on מקומונט לוד.