קבינט הדיור אישר היום (ב’) את הצעת משרד הבינוי והשיכון להקמת מתחם מועדף לדיור בלוד. במסגרת כך, יקוצרו משמעותית לוחות הזמנים להוצאת תכניות הבניה לפועל במתחמים אלה.

המתחם בלוד יתוכנן ויוגש גם הוא על ידי משרד הבינוי והשיכון. במתחם ייבנו כ-4,000 יחידות דיור על 3,250 דונם. המתחם כולל גם שטחי תעסוקה ומסחר החיוניים לעיר, ומהווה עתודה אסטרטגית להמשך פיתוחה. בניית המתחם הינה חלק מיישום הסכם הגג שנחתם עם לוד לפני יותר משנה, במסגרתו תוכפל אוכלוסיית העיר ויתווספו כ-17,200 יחידות דיור חדשות.

כחלק מההתמודדות עם המשבר בשוק הדיור, הוקמה הוועדה למתחמים מועדפים לדיור, שמטרתה לדון ולאשר תכניות דיור בהיקף נרחב תוך קיצור לוחות הזמנים באופן משמעותי. במסגרת כך, הוסמך קבינט הדיור להכריז על מתחמים כמתחמים מועדפים לדיור.

שר הבינוי והשיכון, אלוף (מיל’) יואב גלנט: “עם חתימת הסכם הגג עם עיריית לוד לפני כשנה הצבנו את העיר על מסלול מהיר לפיתוחה. פיתוח העיר לוד יהווה פתרון איכותי למצוקת הדיור במרכז הארץ. בזכות התכנית ייבנו בעיר 4,000 יחידות דיור נוספות יחד עם שטחי מסחר ותעסוקה”.

The post קבינט הדיור אישר את יוזמת משרד הבינוי והשיכון לבניית מתחם מועדף לדיור בלוד appeared first on מקומונט לוד.

בריאיון ל”מגדילים” שאת עיקריו אנו מפרסמים כאן, מספרת מיכל מאיר, אדריכלית העיר, על מגמת ההתחדשות העירונית ההולכת וצוברת תאוצה בעיר, על הציפייה של התושבים למהלכים משני מציאות ועל הפוטנציאל של העיר שעדיין נמצאת מתחת לרדאר של  היזמים: “העיר פתחה מינהלת התחדשות עירונית יחד עם החברה הכלכלית מתקציב שהגיע מהרשות להתחדשות עירונית. המינהלת הוקמה לפני כשנה במטרה לתכלל פרויקטים של התחדשות עירונית גם עירוניים וגם יזומים. בשנה האחרונה מיקדנו את הפוקוס שלנו בפרויקטים משני מציאות בלוד סימנו אותם וקיבלנו מימון ממשרד הבינוי והשיכון, לאחר שעברנו את הליכי המיונים המאוד מורכבים שלהם”, אומרת מאיר.

אלו פרויקטים של התחדשות עירונית מקודמים כיום בעיר?

“בכיכר קומנדו, כיכר מרכזית מאוד בעיר, מקודם פרויקט של כ -500 יחידות דיור ואלפי מטרים של תעשייה ומסחר, במתחם הס – לאה גולדברג מקודם פרויקט של כ -250 יחידות דיור ואזור תעשייה ישן שהופך להיות שכונה של כ -3000 יחידות דיור מעורבת שימושים עם מגורים מסחר ותעשייה בשילוב של פארק ליניארי מאוד משמעותי. בנוסף, שכונת רמת אשכול הקרובה לעיר העתיקה ולתוכנית המתאר שלה מקודמת בהליך של תוכנית יזומה לותמ”ל במאות יחידות דיור, אלו תוכניות גדולות ומשמעותיות”.

מהי החשיבות של תוכניות אלו בעינייך כאשת מקצוע בתחום?

“החשיבות של התוכניות האלו היא לוודא שיש מלאי תכנוני מספק לשנים הקרובות כדי שהתושבים שמלווים על ידי המינהלת יקבלו את המיטב. גם מתוך ראייה כלכלית מאוד הדוקה, כדי לוודא שאלו פרויקטים איכותיים וגם מתוך ראייה חברתית. התושבים מתוכללים בפרויקט כבר בהתחלה ולא מגיעים רק בסוף. אנחנו שואפים לייצר פרויקטים איכותיים ולוודא שהתוצר הוא תוצר ראוי.

לוד נמצאת דקה לפני שיזמים מידפקים לה על הדלת אנחנו רוצים לוודא שיש היצע תכנוני ותוכניות התחדשות עירונית לא בלית ברירה אלא מעצבות עיר במובן הטוב של העניין משפרות את העיר הקיימת. חלק מהתוכניות מוסיפות בתחומן היכלי תרבות ומתנ”סים. ללוד יש את הפריבילגיה כי היא בערכי הקרקע הגבוליים”.

היזמים עדיין לא גילו את העיר לוד?

“העיר נמצאת מתחת לרדאר של היזמים. נכון להיום היזמים נמצאים, אבל לא בהיקף הצפוי לשנים הקרובות ולכן, יש לנו פריבילגיה לעשות תכנון וכשערכי הקרקע יגיעו לנקודת הפתיחה הנכונה נהיה מוכנים ולא נהיה בבחינת העמסה על תשתיות קיימות, כי התוכניות מלכתחילה מייצרות שיפור מצב קיים, כרגע אנחנו יודעים שלוד לא תוכננה בעשרים השנים האחרונות כתוצאה מהתהליכים הפוליטיים שהתחוללו בה ומדינת ישראל השקיעה את מרצה והונה במודיעין ושוהם הסמוכות”.

עד כמה הסכם הגג שינה את התמונה?

“הסכם הגג הבטיח לעיר תשתיות של מיליארדים בישן מול חדש ובטיפוח העיר העתיקה. ההסכם מאפשר לנו ודאות שיגיע הכסף ברמה שאנחנו מצפים לה וקרקע משלימה בשכונות מאוד מורכבות”.

The post “העיר לוד נמצאת מתחת לרדאר של היזמים” appeared first on מקומונט לוד.

קרן הנדל”ן ריט 1 רכשה בשבוע שעבר שני בנייני משרדים באזור התעסוקה הצפוני בלוד תמורת 109 מיליון שקל. במסגרת העסקה רכשה החברה שני מבנים סמוכים, בשטח כולל של כ-16 אלף מ”ר.

>>רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לדף הפייסבוק של מקומונט לוד<<

הנכסים מושכרים כיום בתפוסה של כ-85%, לכ-30 שוכרים מתחום ההיי-טק, המגזר הציבורי ועסקים פרטיים, לתקופות של שנה עד שלוש שנים, עם אופציות להארכה. בנוסף למבנים, כוללת העסקה גם כ-300 מקומות חניה.

בריט 1 הסבירו כי הנכסים נהנים מגישה לצירי תחבורה מרכזיים, ובהם כביש 1, כביש 6 וכביש 40. “אנחנו מאמינים באזור התעסוקה הצפוני בלוד ובפוטנציאל הטמון בו. הקרבה לנמל התעופה, מיקומו במרכז המדינה לצד צירי התנועה המרכזיים בארץ, כמו גם לרכבת, מהווים מכפיל כוח וערובה להמשך התפתחות האזור”, הוסיף שמואל סייד, מנכ”ל ריט 1.

הרכישה מצטרפת לרכישה קודמת של ריט 1 בלוד, במסגרתה רכשה החברה ב-2016, עם חברת סלע נדל”ן, את גלובל פארק, פרויקט מבני משרדים בשטח של כ-21,400 מ”ר, הממוקם גם הוא באזור התעסוקה הצפוני של העיר.

בעיריית לוד ברכו על המשך התרחבותה של חברת ריט 1 בלוד: “אזור התעסוקה הצפוני בלוד נחשב לאחד ממרכזי התעסוקה החשובים והמבוקשים ביותר בכל איזור המרכז, זאת בשל קרבתו לנמל התעופה בן גוריון. הסכם הגג שנחתם עם ממשלת ישראל יביא להרחבתו של אזור התעסוקה ולהקמת אזור תעסוקה נוסף על אדמות מינהל סמוכות בהיקף של כ-1,300,000 מ”ר, במגמה לפתח תעסוקה שתאפשר מענה לאלפים מתושבי העיר. עם התרחבותו והתבססותו של פארק התעסוקה הצפוני בלוד, יהפוך אחד המרכזים במדינה, הן מבחינת נפח הפעילות והן מבחינת חשיבותו לכלכלת המדינה כשער כניסה לייבוא וכשער יציאה לייצוא. כל אלה יוסיפו לעיר אלפי מקומות עבודה ויהוו עוגן כלכלי מרכזי גם לתושבי העיר וגם לתושבי ישובים הסמוכים והרחוקים מלוד”.

>>רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לדף הפייסבוק של מקומונט לוד<<

The post אזור התעסוקה הצפוני בלוד ממשיך להתבסס כאחד המבוקשים באזור המרכז appeared first on מקומונט לוד.

עפ”י האמור בתחקיר, בישיבה פנימית שנערכה בחודש מרץ האחרון ביקש ראש העיר רביבו להקפיא מכירת 500 נכסי עמידר בעיר, כשציין עוד שמתוך סך כל היחידות שבבעלות רשות הפיתוח – 56 יחידות דיור עומדות פנויות מדיירים, אך ביתר היחידות ישנם דיירים אשר רובם מתגוררים בהן בדמי מפתח ומבקשים לרכוש את זכויותיהם בנכס – אל ההקפאה אותה מבקש ראש העיר רביבו מונעת זאת מהם.

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לדף הפייסבוק של מקומונט לוד

ראוי לציין, שעפ”י עיריית לוד, הסיבה להקפאת מכירת הנכסים היא כיוון שהבתים ממוקמים באזורים בהם לעירייה תוכניות פיתוח שונות, ובהן למטרות תיירות ועל כן בכוונת העירייה לפעול להעברת הנכסים לידיה.

תנופת פיתוח

לפני שנה בדיוק, בחודש מאי 2017 חתמה עיריית לוד על הסכם גג ענק בינה לבין משרד האוצר, הסכם הגג הגדול ביותר עליו חתם משרד האוצר כשהיקף ההתחייבויות, כפי שהעריכו אותו באוצר הינו 6.9 מיליארד ש”ח. היעד אותו הציב ההסכם הינו בנייתן של 17,237 יחידות דיור חדשות בעיר, ושדרוג תשתיות תחבורה מרכזיות בכל רחבי העיר – סלילתו של כביש 200, הקמת תחנת רכבת שלישית בעיר, באזור התעשייה הצפוני, הקמת שני מרכזי תעסוקה חדשים בעיר ועוד.

חלק נוסף ומרכזי בהסכם נותן מענה לחידוש תשתיות מרכז העיר, בדגש על איזור “העיר העתיקה”, והשכונות הערביות והפיכתו למרכז תיירותי גדול.

תושבי העיר כבר נחשפים יום יום לעבודות הנרחבות ברחובות השונים ולבנייה והשיקום של איזור השוק העתיק, בניין העירייה החדש העתיד להיבנות בסמוך לוד, איזור התחנה המרכזית והרחובות הסמוכים ועוד.

נראה שגם עתה, מטרת העירייה בהעברת הנכסים המדוברים לבעלותה הינם המשך פיתוח העיר והתאמתה לחזון הרחב של לוד העתידית – כזו המשלבת ישן עם חדש ומהווה מוקד לתיירות מכל העולם ולתושבים חדשים שימלאו את שורותיה ויחזקו את אוכלוסייתה.

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לדף הפייסבוק של מקומונט לוד

תגובת עיריית לוד, כפי שנמסרה ל”גלובס”: “בנכסי רשות הפיתוח בלוד גרים תושבים מדתות ומעדות שונות, ונתוני עמידר מוכיחים זאת, כך שאין כל מקום לטעון על אפליה על רקע כזה או אחר. פניית העירייה לעמידר אינה נוגעת לדיירים המתגוררים בנכסים אלה, אלא לנכסים פנויים רבים בניהול עמידר שהמציאות הוכיחה שבשל מצבם, שיווקם אינו משרת את העיר ואת האזור בו הם נמצאים – המיועד לפיתוח, בין היתר לצרכי תיירות.

“העירייה, אשר נמצאת במגעים מתקדמים עם רמ”י ועמידר, עומדת על כך שנכסים אלה יועברו לשימושה כדי שיפותחו וישמשו את הציבור בעיר, בהתאם לתוכניות הפיתוח. זאת ועוד, חלק מהנכסים כוללים עבירות בנייה ועיריית לוד עומדת על כך שקודם יוסדרו עבירות הבנייה”.

The post “גלובס”: עיריית לוד מונעת מערבים לרכוש את דירות המגורים שלהם appeared first on מקומונט לוד.

מדובר באחת התוכניות הגדולות המקודמות על ידי עיריית לוד במסגרת הסכם הפיתוח האסטרטגי עליו חתמה לוד עם ממשלת ישראל.

תוכנית “ניר צבי” הממוקמת בהמשך לשכונת גני אביב, משתרעת על פני שטח של כ-1,600 דונם משני עבריו של כביש 200 המתוכנן, וכוללת תמהיל מגורים מגוון הכולל כ-11,500 יחידות דיור חדשות, וכן מבני ציבור לאוכלוסיית האזור, לצד מבנים העונים על צרכים משלימים של העיר, כיכרות עירוניות ובהן שטחי מסחר תעסוקה ומגורים, שטחים פתוחים והרחבת תחנת הרכבת הקיימת.

מיקום הרובע בסמוך לכביש 200 הבין-עירוני ובצמוד לתחנת רכבת גני אביב (המשודרגת כחלק מתוכנית זו). על-מנת ליצור רציפות עירונית בין העיר הקיימת לבין השכונה החדשה, מחדדת התוכנית את אופיו של כביש מספר 200 המתוכנן, כך שיתפקד כדרך העוברת בתוך העיר, שתסייע לקשר בין הרובע החדש לעיר הקיימת, וכדרך המחברת בין כביש מספר 200 לכביש 44 ולעורקי התחבורה של כביש מספר 1 וכביש מספר 40.

התכנון שם דגש על שיפור התחבורה באזור, תוך התייחסות נרחבת לגישה לדרכי התחבורה הציבורית, ביניהם לתחנת הרכבת גני אביב בלוד. כמו כן, התכנון מייעד את אזור התחנה לבנייה רוויה למגורים ולתעסוקה.

מנכ”ל החברה הממשלתית דירה להשכיר, עוזי לוי, מסר כי הקרבה לתחנה והזמינות של תחבורה ציבורית בכביש 200 תועיל לאוכלוסייה המקומית כפוטנציאל חיבור נוח למטרופולין שאינו נסמך על שימוש ברכב פרטי. “בתוכנית ניר צבי הקפדנו על עירוב שימושים, תמהיל עירוני מגוון וחיבור למוקדי התחבורה. על-מנת לחזק את הקהילתיות, נתנו פתרונות באמצעות כלים תכנוניים שונים, בהם תכנון רחובות ומתן דגש על איכות המרחב הציבורי”.

מתכננת הוותמ”ל, דקלה פרסיקו, מסרה: “תוכנית רובע מערב לוד, יחד עם תוכניות אחרות המקודמות בותמ”ל, מאפשרת את פיתוחה של לוד כעיר מרכזית במרחב, יוצרת רובע עירוני איכותי הקשור לעיר ומחזק אותה ומאפשר את התפתחותה, בשילוב עם המרחב הכפרי בסביבתה”.

ראש העיר לוד, עו”ד יאיר רביבו, התייחס להתקדמות התוכנית ואמר כי “התוכנית מתקדמת לאחר משא-ומתן ארוך ומקיף עם מועצה אזורית עמק לוד, אשר כעת תומכת בתוכנית המופקדת. תמיכה זו, כמו גם הפקדת התוכנית, הן אבן-דרך במימוש הסכם-הגג והתוכניות לפיתוח העיר. מדובר בבשורה לצעירים ולתושבי העיר שמבקשים להישאר בעיר ולשפר דיור, וכן לאוכלוסייה חילונית ציונית ממרכז הארץ שתבוא ללוד, תראה את העיר כמקום אטרקטיבי למגורים, עיר בצמיחה מחודשת, עם חינוך איכותי, שפע מקורות תעסוקה, תנופת פיתוח ודיור בר השגה”.

The post 11,500 יחידות דיור חדשות בלוד: תוכנית ניר צבי עברה עוד שלב בותמ”ל appeared first on מקומונט לוד.

כמו- כן, במסגרת התוכנית, ישוקם נחל גזר ויוקם בו אגם גדול ואקולוגי. נזכיר כי שכונה זו, המיועדת לציבור הכללי, היא רק חלק מתוך תוכנית העל “לוד-מאוד” המגובהבהסכם הגג של העיר עם הממשלה ומבשרת על המהפכה הגדולה הצפויה לעיר בשנים הקרובות.

מקורות בעירייה מסרו לנו ששיווק הדירות המתוכנן יחל כבר בעוד שנה.

The post אושרה תוכנית בינוי ל-4000 יח”ד בלוד appeared first on מקומונט לוד.

בישיבה המורחבת הציג ראש העיר, עו”ד יאיר רביבו, את הנושאים לדיון, המרכזי שבהם – קידום ומימוש הסכם הגג שנחתם בין הממשלה לעירייה, במסגרתו תזכה לוד להשקעות ממשלתיות ועירוניות בהיקפים חסרי תקדים, בדגש על מעורבותו של השר גלנט כשותף מרכזי בקידום ההסכם החשוב אשר יכפיל את מספר התושבים בעיר ויעצים אותה כלכלית וחברתית, וכן מבטא את התגייסותה של לוד לפתרון משבר הדיור בו נתונה המדינה, ובנושאים נוספים בהם בקשה לתמיכה מוגברת בפרויקטים של תמ”א 38 וקידום מתחמי התחדשות עירונית, פיתוח ושיווק מתחם רמז, שיקום דיור ציבורי בעיר, בכלל זה הכשרתן למגורים של דירות עמידר ואיכלוסן בזכאים ממתינים.

ראש העיר יאיר רביבו: “תודתי לשר הבינוי יואב גלנט, ידיד העיר לוד, לטעמי השר המצטיין של לוד – כמי שביקר בלוד פעמים רבות, בישיבות עבודה, סיורים וביקורי פתע, על האוזן הקשבת ועל ראייתו ונכונותו לפעול לחיזוק החוסן החברתי של העיר לוד כמשימה לאומית, הן במסגרת קידום הסכם הגג הגדול ביותר שנחתם בין ממשלה לעירייה בישראל לתוספת של 20,000 יח”ד בלוד, בלב אזורי הביקוש במדינה, והן באמצעות התחדשות עירונית המבטיחה לתושבים איכות חיים טובה יותר בשכונות הוותיקות. אני משוכנע שהמאמצים הרבים שמשקיע משרד הבינוי בלוד, יקדמו את העיר משמעותית, יחזקו את האוכלוסייה הקיימת ויסייעו בהבאת אוכלוסייה חדשה שתשתלב בקהילה הקיימת ותהווה נדבך נוסף בפסיפס האנושי המרהיב הקיים בעיר, חלק מיצירת חברה איכותית, מבוססת ויציבה בעיר לוד. בעזרתו של השר נמשיך בע”ה לבנות ולהתפתח. בהסכם הגג העמסנו על המדינה את כל החלומות שלנו, והשר גלנט שותף מרכזי בהגשמתן”.

שר הבינוי, יואב גלנט, סיכם את הפגישה: “אני שמח להגיע ללוד, רואים את התקדמות, העיר נראית אחרת לחלוטין. אנו פה כדי לראות איך מקדמים” אמר השר ופנה לראש העיר: “מה שאתה עושה פה זו מהפכה ואנחנו רתומים לעזור לך. אנו רוצים שהעיר לוד תתקדם ויודעים שיש מנהיגות ראויה וזה דבר גדול. אני מודה לך ומשוכנע שאנחנו נמריא עם כל הצוות המצוין הזה. היכולת לגרום לעיר להיות עיר חזקה, זה לחזק את מרכז העיר. אני רואה את מרכז העיר כנכס שצריך לטפח, לסדר, לחזק ולשפר, זהו מנוע שבעקבותיו צומחת הסביבה כולה, השכונות מתחזקות ומגיעה אוכלוסייה חדשה. מרכז העיר הוא חשוב ומייצר מומנטום חיובי. נשקיע בתחום זה”.

באשר להסכם הגג אמר השר: “מעבר ל 3,000 יח”ד בהתחדשות העירונית במרכז העיר ובשכונות הוותיקות, נקדם את שני המתחמים הגדולים של בן שמן וניר צבי, נקדם בשיא המרץ – פשוטו כמשמעו!

בסיכום הישיבה הדגיש השר כי עד סוף דצמבר, מנכ”ל משרדו יקיים דיון סטטוס, יחד עם גורמי העירייה, כדי לוודא שכל מה שנאמר מתבצע. “ראש העיר, אם משהו לא מתבצע, יש לך את הטלפון שלי”, אמר השר.

The post שר הבינוי יואב גלנט בפגישת עבודה בלוד: “נפעל לקידום הסכם הגג” appeared first on מקומונט לוד.

ההסכם שנחתם בין  ראש העיר לוד עו”ד יאיר רביבו ובין ראש מועצת עמק לוד דוד יפרח, יאפשר הקמת 11 אלף יח”ד בלוד עבור זוגות צעירים ומשפרי דיור מלוד ומכל גוש דן, במסגרת הסכם הגג עליו חתמה לוד עם הממשלה לפני  מספר חודשים. חברת דירה להשכיר בראשות עוזי לוי, הגורם שהניע את הסכם הגג לוד, מובילה כעת את תכנון המתחם. בתמורה על העברת השטח מהמועצה האזורית עמק לוד אל העיר לוד, יתאפשר למושב ניר צבי לבצע הרחבה עליה יוקמו 180 יח”ד חדשות.

על פי ההסכם שנחתם יוכנסו שינויים והתאמות בתכנון התכנית ויוסרו ההתנגדויות של מועצה אזורית עמק לוד לתכנית המדוברת.

המועצה האזורית עמק לוד תתמוך בהעברת שטח התכנית לשטחה המוניציפלי של העיר לוד ובכך תתאפשר הקמה מהירה של יחידות הדיור המוצעות בתכנית ומימוש הסכם הגג של לוד, שעתיד להיטיב עם כלל תושבי האזור, הוותיקים והחדשים.

ראש עיריית לוד, עו”ד יאיר רביבו, בירך על ההסכם ואמר כי הסכם הגג לוד הוא הסכם היסטורי שיהפוך את לוד לעיר מובילה שתיתן מענה משמעותי למשבר הדיור, בלב אזורי הביקוש. ההסכם מצעיד את לוד לעבר שיקומה והפיכתה לעיר מובילה בישראל ומוכיח שבהקרבה והבנה הדדית יכולות גם העיר לוד וגם המועצה האזורית עמק לוד להשיג הרבה יותר.

ההסכם  יכפיל את מספר בתי האב בלוד לכ 40,000 בתי אב. ייחודו של ההסכם נובע לא רק מגודלו חסר התקדים אלא גם מהיקף המשאבים האדיר שיושקע בעיר הישנה. לצד תוספת השטחים ויחידות הדיור באזורים החדשים. לוד תזכה להשקעה ממשלתית בסכומים שלא ידעה מימיה”.

ההסכם כולל שיווק  20,000 יח”ד, 3,000 מתוכן בעיר הוותיקה, עוד 3,000 יחידות דיור באמצעות מיזמים של התחדשות עירונית שתזכה לתאוצה וכ 14000 יח”ד בשטחים שיצורפו לעיר לוד מהמושבים בן שמן וניר צבי.

ראש מועצת עמק לוד, דוד יפרח, מסר כי: “ההסכם התקדימי בין המועצה האזורית עמק לוד ובין עיריית לוד הושג לאחר מו”מ ארוך וענייני ומתוך הכרה בצרכים של האחר לטובת כל הצדדים. אנחנו פועלים בשיתוף פעולה הדור עם תושבי ניר צבי ונפעל ונדאג לכך שכל העקרונות עליהם הוסכם יאושרו במוסדות התכנון ויביאו בשורה של ממש לפיתוח היישוב ולשיפור איכות חיי תושביו. בנוסף, תהנה המועצה מהגדלת הכנסותיה כחלק מתוכנית הפיתוח לה היא שותפה והכוללת הקמת אזור תעסוקה ומסחר עם העיר לוד. דבר אשר יתרום משמעותית לקידום תוכניות פיתוח תשתיות בכלל היישובים.

מנכ”ל דירה להשכיר, עוזי לוי מסר כי “ההסכם החדש סולל את הדרך ליציאה לתכנון וביצוע הפרויקט, באופן מיטבי, המתחשב בכלל הנוגעים בדבר. ראשי הרשויות, ראש העיר לוד, יאיר רביבו וראש המועצה האזורית עמק לוד, דוד יפרח, השכילו להגיע להסכמה שתשרת נאמנה את האזור כולו .ההסכם מהווה נדבך מרכזי ביישומו של הסכם הגג לעיר לוד שיהפוך את לוד לעיר אטרקטיבית בלב אזור הביקוש, לצד שמירה על צביון המושבים השכנים”.

בחודש מאי 2017 חתמו עיריית לוד והחברה הכלכלית של לוד עם משרד האוצר, משרד השיכון ודירה להשכיר על הסכם גג אסטרטגי לקידום העיר והאזור במטרה לטפל בכל האספקטים הרלוונטיים: מגורים, תחבורה, אזורי תעסוקה ומסחר, פיתוח פארקים, בינוי מבני ציבור והתחדשות עירונית במרכז העיר. יישום ההסכם יביא לשינוי פני האזור בשנים הקרובות, תוך הפיכתו למוקד משיכה למשפחות, זוגות צעירים וסטודנטים המעוניינים לבנות את ביתם בקרבת גוש דן במחירים אטרקטיביים.

The post המועצה האזורית לוד הסירה את התנגדותה להעברת שטחים לעיר לוד appeared first on מקומונט לוד.

החתימה על הסכם גג לעיר לוד מבשרת על מהפך תכנוני, חברתי וכלכלי בעיר. במסגרת ההסכם ייבנו יותר מ-17 אלף יח״ד, רובן בשטחים שיצורפו לעיר מהמושבים בן שמן וניר צבי; יוקצו קרקעות להשלמה להתחדשות עירונית בהיקף חסר תקדים – 10% מיחידות הדיור בהסכם; יוקמו מוסדות ציבור חדשים בעיר וייבנו שטחי תעשייה ומסחר בשטח של 1.3 מיליון מ”ר.

עם  החתימה על ההסכם, החלה עיריית לוד בראשות ראש העיר, עו”ד יאיר רביבו, בתהליך ארגוני מקיף ומשמעותי במטרה להיערך להכפלת תושבי העיר, על כל ההיבטים הכרוכים בכך. מדובר במהלך אסטרטגי שיאפשר לענות במהירות יחסית על הצורך ההולך וגובר בקרב תושבי העיר ותושבים מכל המדינה, ובמיוחד בקרב הזוגות הצעירים לדיור זמין ובר השגה בלב אזור הביקוש במרכז הארץ.

בשנים הקרובות עתידה לוד, להפוך לאחת הערים הגדולות והמבוקשות בישראל למגורים, כיעד מגורים מועדף במרכז המדינה. ההסכם יבטיח את עתידה של העיר ויחזק את מעמדה, יציע אלפי מקומות עבודה חדשים, ישפר משמעותית את תשתיות התחבורה, יביא לפיתוח מרכזי תרבות ובילוי חדשים, ויקדם תכניות להתחדשות עירונית בשכונות הוותיקות.

בתוך כך, העירייה והחברה הכלכלית הקימו לאחרונה מנהלת ליישום הסכם הגג, אשר תדאג לקדם את הפרויקטים השונים בהסכם עד ליישום מוצלח.

״עיריית לוד היא בין הראשונות שהקימו מנהלת להתחדשות עירונית, במטרה לטפל בכל ההיבטים של התהליך – חברתי, כלכלת ותכנוני. המנהלת הוקמה במסגרת החברה הכלכלית, בשל יכולותיה הכלכליות והביצועיות אבל בראש ובראשונה, היא נועדה לתת שירות לתושבים ולשמור על האינטרסים שלהם כבעלי זכויות הקניין,״ טוען רביבו. כיום מקודמים בעיר למעלה מ-20 פרויקטים להתחדשות עירונית, מתוכם שניים הוגשו לוועדה המחוזית ומקודמים בכל הכוח לעבר מימוש.

יתרונות המנהלת להתחדשות עירונית

המנהלת להתחדשות עירונית עובדת בשיתוף פעולה מלא ובאופן שוטף עם כל הגורמים העירוניים ובפרט עם מחלקת תכנון, שמהווה גורם מרכזי בקידום התוכניות’  מחלקת רווחה והאגף לשילוב חברתי שתומכים בתהליכים החברתיים. בנוסף’  המנהלת מקושרת עם הגופים הבאים: משרד הבינוי והשיכון שאמון על הקמתה ותומך בתהליכים השונים, האגף לשיקום שכונות ששותף בקידום מתחמים ותוכניות חברתיות, המחלקה לתרבות הדיור, ארגוני הסטודנטים ועמותות מקומיות.

היותה חלק מאגף הנדסה במחלקת תכנון, נועד למטב את שיתוף הפעולה עם הגורמים השונים בעירייה. במנהלת פועלים: ראש המנהלת, אדריכלית, מנהל תכנון, רכזים חברתיים, כלכלן, ומנהלת תחום הסברה ופניות ציבור. לדברי בן מיוסט, מנכ״ל החברה הכלכלית בלוד, הקמת המנהלת להתחדשות עירונית נבעה מתוך רצונה של העירייה לספק לתושבים שירות מקיף, אמין ומסור. המנהלת עובדת במטרה למצוא את נקודת ההתכנות המיטבית למימוש פרוייקטים להתחדשות עירונית. כמו כן, היא מסייעת בארגון הדיירים, תוך העברת מידע מהימן – בפשטות ובנגישות.

לדברי מיוסט, התנהלות העירייה והמנהלת מול תושבים ויזמים, מטרתה לשמור מחד על זכויות התושבים תוך דאגה למי שאין בכוחו לדאוג לעצמו,  ומאידך לוודא שהרוב לא נפגע בגלל מיעוט בעל אינטרסים לא לגיטימיים. בטרם התקשרות עם היזמים, המנהלת מארגנת את שלבי ההתנהלות מול הדיירים: מפגשי הסברה לכלל הדיירים, הכשרת נציגויות רשמיות בבניינים וליווי בתהליך בחירת עו״ד המייצג את הדיירים. במתחמים חדשים – ליווי הדיירים למכרוז המתחם.

המנהלת גיבשה מודל עבודה הכולל הגדרת מדיניות תכנון ברמת מסלולים: יזמים, תושבים וחכ״ל שמקדמת תכנון ומכרז ליזמים. בנוסף, המנהלת עורכת שלוש בדיקות לכל פרויקט מוצע: היתכנות, כלכלית וחברתית, במטרה למנוע השקעות מיותרות של היזמים, כמו גם  פנייה של היזמים אל הדיירים עד כדי ספסרות בשטחים.

מודל עבודה מקצועי ויעיל

המנהלת משמשת כגוף מתווך בין התושבים ליזם, תוך שמירת האינטרסים של התושבים ומאידך הבנת האינטרסים של היזם. באמצעות חריש עמוק למדו אנשי המנהלת את הנושא; נחקרו מודלים בארץ ופרויקטים בחו״ל, במטרה להבין את ההצלחות והכישלונות. בסיום התהליך, גובש מודל עבודה, בהתאם לקריטריונים מובנים ונוהל פנימי, המאפשר לעירייה לקדם תכניות באופן מקצועי. מדיניות התכנון הוגדרה ברמת מסלולים: יזמים, תושבים ומסלול רשויות .

כל פרויקט נבחן תחת שלוש קטגוריות: תכנונית, כלכלית וחברתית. נכון לעכשיו, מקודמים 20 מתחמים של פינוי-בינוי בלוד, בחלקם על ידי המנהלת, במסלול רשויות. בנוסף, משרד השיכון מקדם ומתקצב תכנית מתאר להתחדשות עירונית. המנהלת הגדירה מדיניות עירונית של קרן פחת, לפיה היזם יממן את הפער בין דמי הניהול הריאליים של הבניין לבין מחיר מסובסד עבור דיירים בעלי הכנסה נמוכה, בגובה 50-100 שקל, למשך 10 שנים.

בהסכם הגג ההיסטורי שחתמה לוד, הוקצו מספר משמעותי של יח״ד להשלמה במתחמי התחדשות עירונית. באופן זה, מתחם לא כלכלי יהפוך כלכלי על ידי שאיבת יח״ד מתוך הקרקע בשכונה חדשה. אומר מיוסט: ״מדובר במנגנון פרוגרסיבי, אשר מעביר כסף מהחזקים לחלשים, ומכאן יתרונותיו”.

תקשורת מיטבית עם התושבים

המנהלת להתחדשות עירונית יצרה ערוצי תקשורת עם התושבים בכמה אפיקים: מרכז הסברה לתושב (יוקם בחודשיים הקרובים) שייתן מענה לכל סוגיות ההסברה וההכשרה לתושבים וליזמים בנושא התחדשות עירונית, תמ״א 38 ופינוי-בינוי. במקביל, נעשית עבודה חברתית במתחמים השונים על ידי רכזים חברתיים, שעיקרה ליווי וסיוע בהתארגנות והסרת חששות תוך מענה מיטבי לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים. בנוסף, המנהלת מקיימת הסברה והכשרות בקרב גופים עירוניים וחיצוניים.

כיצד תיראה העיר לוד בעשור הבא?

ראש העיר יאיר רביבו: ״ ההסכם האסטרטגי עם ממשלת ישראל, תקדימי בכל קנה מידה והחשוב ביותר בתולדותיה של העיר לוד מאז היווסדה, מביט קדימה לעתיד אך גם הולך אחורה בזמן. ראינו חובה קודם להשביח, לחזק ולשפר את מערך הבינוי והמגורים הקיים בלוד, להקדיש את המשאבים המחשבתיים, המקצועיים, והכלכליים כדי לקדם, לפתח ולייצר סביבת מגורים איכותית בשכונות הוותיקות במרכז העיר.

במקביל, תזכה לוד להשקעות ממשלתיות ועירוניות בהיקפים שטרם נראו. ההסכם, למעשה, יכפיל את מספר התושבים בעיר ויעצים אותה כלכלית וחברתית. הוא גם מבטא את התגייסותה של לוד לפתרון משבר הדיור בו נתונה המדינה.

לוד היא העיר בעלת רצף ההתיישבות הארוך בהיסטוריה האנושית (למעלה מ-5,500 שנים), עם שורשים היסטוריים יהודיים שמגיעים עד גדולי התנאים כרבי עקיבא ור’ אליעזר בן הורקנוס. לא בכדי נחשבה לוד עיר מרכזית בארץ ישראל, ואף שימשה כבירתה לתקופה קצרה. מיקומה הייחודי, בין ירושלים לת”א, בין צפון לדרום, בסמוך לנתב”ג ולכל ציר מרכזי במדינה, ממצב אותה כעיר מרכזית, תוססת וייחודית.

בעשור הקרוב תשתנה לוד בצורה שטרם חוותה העיר בכל שנות קיומה. לוד 2025 תהיה בע”ה עיר חדישה, ירוקה ומודרנית, עם נגישות תחבורתית מעולה. אני מזמין את כולם להצטרף למהפכה”!

The post ”לוד 2025 תהיה עיר חדישה, ירוקה ומודרנית” appeared first on מקומונט לוד.

הכניסה לעיר לוד, באזור כיכר הקומנדו, צפויה לשנות לחלוטין את פניה במסגרת תכנית ענק לפינוי בינוי שעיריית לוד מקדמת. נכון להיום, אזור התכנית כולל שטחי מסחר ישנים של כ-8300 מ”ר בהערכה, אזורי תעסוקה העומדים על כ-1800 מ”ר וכ- 381 יחידות דיור. סה”כ שטח בנוי קיים הינו 61,000 מ”ר.

התכנית, שנמצאת בימים אלו בהליכי תכנון לאחר הערות מחוז, סיימה את השלב של תיאום ציפיות בוועדה המחוזית. מדובר בתכנון ובמספרים שלא נראו בעיר מזה שנים רבות.

מפאת עדיפותו של הפרויקט ברמה העירונית, הוא יקודם במסלול של ועדות תכנון לאומיות. לפי התכנון, בעוד כשנתיים צפויה החברה לסיים את הליך התכנון ולהתחיל בעבודות. מימוש הפרויקט יבוצע ב-2 שלבים, כך שכל שלב ימשך כשלוש שנים.

המיזם צפוי לגעת ב-3 נושאי ליבה מרכזיים –  שטחי מסחר, כ-8764 מ”ר (כ-1810 מ”ר קיים, כ-6950 מ”ר חדש). שנית, שטחי תעסוקה כ-12,190 מ”ר (חדש).שלישית, שטחי מגורים 146,000 מ”ר (38,320 מ”ר קיים ו107,680 מ”ר חדש). מתחם המגורים יכלול 1,196 יח”ד,  315 יח”ד קיימות  ו-881 יח”ד חדשות. סה”כ שטח בנוי חדש (כולל תוספת עיבוי) – כ-126,820 מ”ר. סה”כ שטח מוצע של כ- 167,000 מ”ר.

ניסים אסייג מנכ”ל ובעלים חברת NSA: “מדובר בפרויקט ענק שלא נראה כמוהו בעיר ושישנה את פניה. המיזם נוגע בתחום המסחר, התעסוקה, הציבור והמגורים. במיזמים גדולים חייבים לקחת בחשבון את כלל הדינאמיקה של העיר וכולי ציפייה שזה יבוא לידי ביטוי בפרויקט כיכר הקומנדו. ישנה הזדמנות יוצאת דופן לשרטט על מפת העיר לוד חדשנות ושליחות חברתית מהי. קיימת פה המשכיות והתכתבות טבעית עם תוכנית הגג של הממשלה לעיר לוד, והכוונה הברורה מבחינתנו להעביר את תוכניות המיזם במסלול המהיר של ועדות התכנון הלאומיות”.

מעיריית לוד נמסר כי “במסגרת התכנית האסטרטגית שנחתמה עם ממשלת ישראל בהיקף של 6.9 מיליארד, עתידות להיבנות כ-20,000 יחידות דיור, חלקן במסגרת פרויקטים של התחדשות עירונית. העיר מקדמת בברכה יזמים ומשקיעים לפרויקטים של התחדשות עירונית,  בהם ניסים אסייג, המנכ”ל והבעלים של חברת NSA  שמקדמת עם המנהלת להתחדשות עירונית פרויקט במתחם ככר קומנדו, אשר קיומו מותנה בהתכנות כלכלית ותכנונית ואנחנו נמצאים בעיצומן של בדיקות אלו”.

The post כיכר קומדנו בלוד לפני תוכנית מהפכה של פינוי בינוי appeared first on מקומונט לוד.