ההצגה ‘תלושים’ היא הפקת מקור של המרכז לתיאטרון לוד, שמחייה מחדש סיפורים וזיכרונות מחיי המעברה של העיר לוד. חיי המעברה נבנים אט אט מדמויות שונות המייצגות את היום-יום המורכב בתחנה הראשונה של מאות אלפי עולים לישראל. היא נוצרה מתוך ראיונות שערכו השחקנים והיוצרים עם תושבי העיר הוותיקים, ומבוססת על מפגש ישיר ובלתי אמצעי עם הקהל.

חגיגות השבעים למדינת ישראל מציינות גם שבעים שנים למעברות – מחנות המעבר למאות אלפי העולים החדשים שהציפו את המדינה הצעירה עם הקמתה. יוצאי צפון אפריקה וניצולי השואה מאירופה נפגשו בהם לחיים בתנאים פיזיים קשים, שכללו מגורים באוהלים ופחונים בשמש הקופחת ובגשם השוטף. ישראל הרשמית הפכה אותן לסמל של הצלחה בקליטת העלייה ההמונית, מחיר קשה וזמני שצריך לשלם בדרך לשיכון של קבע. אך בקרב רבים מיוצאי עדות המזרח שישבו בהן, הן הפכו לסמל של אפליה וקיפוח.

הזכרונות עולים מחדש

למרות שהיוו פרק משמעותי ומעצב בביוגרפיה האישית והקולקטיבית, פרק המעברות זכה לייצוג מצומצם יחסית בתרבות הישראלית, ודאי בהשוואה לפרקים אחרים כמו המלחמות או הקמת ההתיישבות העובדת.

בשנים האחרונות מתעוררים סיפורי המעברות מחדש, והופכים למורכבים יותר. ייתכן שמרחק הזמן מאפשר התבוננות מחודשת על העשור בו מדינת ישראל הכפילה את אוכלוסייתה, ואלפי עולים שחלמו על מדינה יהודית מצאו עצמם חיים בפחונים ובאוהלים, ללא עבודה סדירה ועצמאות כלכלית, לפרקי זמן קצרים או ארוכים.

בחזרה להצגה בלוד: השחקנים מזמינים את הקהל לשבת איתם על הרצפה ולהרגיש את הילדות במעברה, שבה המשחקים מתבססים על כל מה שנמצא בשטח. לצעירים ולצעירות נושא הזוגיות בעל משמעות רבה, ובחורה צעירה בהצגה שואלת את האנשים בקהל אם הם ירצו להתחתן איתה.

גבר עולה לבמה, מתעקש להסתובב כשהוא לבוש בחליפה. מי שהיה המפרנס בבית מוצא עצמו עכשיו מחוסר עבודה. “פעם הייתי”, הוא אומר לקהל, “אפילו המלך היה קונה ממני, כולם הכירו אותי, היו לי חלומות ושאיפות, פעם אני הייתי”. מילותיו הם כמו סכין בלב. תחושת ירידת הערך העצמי המגיע מפרנסת משפחה ועבודה מורגשת היטב.

דמות אחרת עומדת על הבמה, מתלכלכת באבק וחוזרת על המשפט על המשפט “חלוץ חמוץ טוחן חצץ חמוץ”, ממחישה את ‘עבודות הדחק’ – עבודות יזומות מטעם הממשלה של סלילת כבישים או נטיעת יערות.

פס הקול שמלווה את ההצגה שוזר בתוכו שלושה שירים וקטע מוקלט על נושא כור ההיתוך. שלושת השירים, “ושוב נצאה אל הדרך”, “בשנה הבאה נשב על המרפסת”, ו”חלק בעולם” הם ביטוי מדויק לתהליך מורכב של עליה, קליטה והגדרה עצמית.

“אני לא הקול של אף אחד, אני בקושי הקול של עצמי” אומרת אחת השחקניות למגוון קולות אחרים ברקע שיוצרים פסיפס אנושי מורכב.

היצירה, החיבור והסיפור

פנינה רינצלר, מתגוררת בלוד מזה חמש שנים, הקימה את ‘המרכז לתאטרון לוד‘, בו פועל אנסמבל שחקנים מקצועי המפעיל קבוצות תיאטרון קהילתי. תהליך היצירה בהפקותיהם הקודמות, וגם ב”תלושים” מתאפיין בתהליך למידה המתבסס על הקשר עם תושבי העיר, והיצירה המשותפת נעשית בהשראת האנשים וסיפוריהם. גם כאן נפגשו השחקנים עם תושבי לוד שחיו במעברות, ובנו את דמויותיהם על פי סיפורם של התושבים והחיבור האישי של השחקן.

רינצלר, שגם הוריה גדלו במעברה, החליטה להפוך את ההיסטוריה המשפחתית לאומנות. “ההצגה הזאת היא ביטוי לאיפה החיים ואנחנו נפגשים”, סיפרה ל’דבר השבוע’, “כל אחד מהשחקנים לקח את בניית הדמות למקום שלו. חיפשנו את המקום בו השחקן מתחיל ונגמר”.

רינצלר מציינת כי בכלל השיחות עם תושבי לוד שגרו במעברה, זו התמונה שעולה. “יש נטייה לעשות אידיאליזציה לאירועים אחרי זמן מה”, היא אומרת. כשמעמיקים יותר, הוסיפה, עולים עניינים אחרים כמו הנושא העדתי. גם על משפחתה עברה טראומה, כאשר אחיה של אמה נעלם, ובמשפחה חושדים כי נחטף.

יהודית יצחקי, תושבת העיר וספרנית לשעבר, כמו מדגימה את דבריה של פנינה, כשבזכרונות היפים מתערבבים גם הקשיים. “עלינו מטורקיה ב-1948 וגרנו בפחונים במעברה. אני זוכרת את שמחת החיים שהייתה, שיחקנו בבוץ. אני זוכרת גם את הקור ואת החום. רוב האנשים במעברה היו אנשי עדות המזרח ורומנים. המשפחה שלי לא באה בטענות כלפי המצב, וגם לא באנו עם ציפיות שיתנו לנו משהו. לוד הייתה עיר לתפארת, ומי שהיה במעברות לא ראה אותה כמוזנחת – זה היה מנותק מהמציאות”.

לוד של היום היא עיר מעורבת, בה חיים יחד ערבים ויהודים. הקמת המעברות בתוכה היא שביססה את לוד כעיר יהודית. העולים שיצאו מהמעברות שוכנו בבתי הערבים שננטשו. משנות ה 90  קלטה העיר לוד עולים מקרב חבר העמים והם מהווים כ-23% מתושביה. מקומו של פרק המעברות בחיי העיר איננו מובהק ותחום, אך בפסיפס האנושי הקיים היום בוודאי שיש לו מקום.

רינצלר מתארת כי למרות הדימוי של ההזנחה החיצונית, התמונות מהתקופה ביחד עם תיאורי התושבים מעידים על כך שהייתה אסתטיקה במעברה. תחושות הקיפוח התעוררו, לדעתה, רק מהמפגש של הילדים שגדלו במעברה עם בני גילם שלא חיו בה, והם, בני הדור השני, כעסו גם בשם הוריהם. “הקולות על הזנחה ומצב רעוע הגיעו מאנשים שלא גרו במעברות והעידו על המצב. זאת הייתה ראייה מבחוץ”, אמרה. “אחד מוותיקי המעברה שראיינו אמר לנו – ‘אז לא דיברו על העניין העדתי. עכשיו אומרים על זה קיפוח. רק כשיצאתי לתל אביב, הבנתי מה היה הפער'”.

ההצגה “תלושים” תעלה שוב במרכז לתיאטרון לוד, רחוב רחל אלתר 17 לוד בתאריכים 18.2 ו-21.2. הזמנות בטלפון: 052343039

The post בחזרה למעברה מראשית ימיה של העיר לוד appeared first on מקומונט לוד.

קבינט הדיור אישר היום (ב’) את תכניותיהם של משרד הבינוי והשיכון והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, לקידומם של שלושה מתחמי פינוי-בינוי למסלול הותמ”ל (הועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור) בערים: לוד, גבעת שמואל ובית שמש. שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, הנחה את הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית להניע תהליך מול הותמ”ל, אשר בסופו תוקמנה 7,360 יחידות דיור חדשות.

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לדף הפייסבוק של מקומונט לוד

בעיר לוד, במתחם העיר העתיקה, עתידות להיבנות 4,717 יחידות דיור חדשות, אשר תחלפנה את 1,777 יחידות הדיור הקיימות במקום. יחידות הדיור תיבנינה על קרקע משלימה שתוקצה במסגרת הסכם הגג של העיר לוד, בהיקף של כ- 1,000 יח”ד בשכונות החדשות בעיר.

בגבעת שמואל, בשכונת ‘גיורא’, 1,500 יחידות דיור תוקמנה על שטח בו עומדות כיום 552 יחידות דיור. המתחם יכלול הן קרקע פנויה והן קרקע משלימה בהיקף של כ- 300 יח”ד, אשר תוקצה עבור הפרויקט. ובעיר בית שמש, בשכונת ‘רמת לח”י’, עתידות להיבנות 1,143 יחידות דיור על שטח בו עומדות כיום 176 יחידות דיור. כמחצית מיחידות הדיור בבית שמש מיועדות לדיירי הדיור הציבורי, אשר מתגוררים כעת במקום. הדיירים זכאים לחזור כולם לדירה החדשה שתיבנה, לאחר סיום הפרויקט.
בחודשים האחרונים אושרו בקבינט הדיור מתחמי פינוי-בינוי גם ברחובות, נתניה, יהוד, אור יהודה ובת-ים.

שר הבינוי והשיכון, האלוף (מיל’), יואב גלנט: ״במקום של צפיפות אוכלוסייה וחוסר במשאבי קרקע כמו זה הקיים בישראל, התחדשות עירונית של שכונות ישנות ומוזנחות והפיכתן לאזורים פורחים ואטרקטיביים במרכזי הערים, הינה רכיב חשוב בהגדלת היצע הדירות. חלקה של ההתחדשות העירונית ילך ויגדל בשנים הקרובות בכל רחבי הארץ. אני מברך את פעילותה של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית שיצאה לדרך בתנופה גדולה בשנה האחרונה. התוכניות החדשות שיאושרו תבאנה לבנייתן של 7,360 יחידות דיור חדשות לטובת בני המקום הוותיקים ולמען דיירים חדשים. אנו ממשיכים לפעול במלוא המרץ במטרה לקדם תהליכי התחדשות עירונית בערים נוספות ברחבי הארץ, כדי לספק פתרונות דיור ואיכות חיים לזוגות צעירים ולמשפרי דיור בישראל״.

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לדף הפייסבוק של מקומונט לוד

יו”ר הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, חיים אביטן: “הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ממשיכה להאיץ תהליכים ולקצר את זמני ההמתנה לאישורים. מדובר בבשורה כלכלית וחברתית גדולה; שלושת המתחמים שיקודמו יוסיפו אלפי יחידות דיור לשוק, וכן יביאו למתחמים הישנים בגבעת שמואל, בית שמש ובלוד אוכלוסייה חדשה ורעננה. בדרך זו, נצמצם פערים חברתיים וסביבתיים בין השכונות החדשות והוותיקות בערים, ונאפשר את התפתחותן של ערים מודרניות, נוחות ובטוחות יותר בכל רחבי הארץ”.

The post ראשוני! מהפכת דיור במרכז לוד: אושרו תוכניות ל-4,717 יח”ד חדשות במתחם העיר העתיקה בלוד appeared first on מקומונט לוד.