● מוסדות החינוך המיוחד ישובו ללימודים ביום שלישי ה- 21.4
● כיתות לחינוך מיוחד בבתי ספר רגילים ושילוב יחזרו ביום רביעי ה- 22.4
● הלימודים בחברה הערבית יחלו בתאריך ה- 25.4

המתווה מתייחס לילדים ולתלמידים הלומדים במסגרות החינוך המיוחד, וכן לתלמידים הלומדים בכיתות חינוך מיוחד בבתי ספר רגילים ולתלמידים משולבים בבתי הספר ובגנים. הצוותים החינוכיים והרשויות המקומיות יערכו ביומיים הקרובים לקראת פתיחתם של מוסדות החינוך ביום שלישי. במשרד מציינים, כי בכל מקרה הבאת התלמיד אל המוסד החינוכי תהיה נתונה לבחירת ההורה.

אופן ההפעלה במוסדות החינוך המיוחד:
הלמידה תתבצע לסירוגין בימים שייקבעו מראש לכל תלמיד על פי המערכת האישית שלו או במתכונת של למידה במשמרות.
הלמידה תתקיים בקבוצות של עד 2-3 תלמידים במרחב הגן/הכיתה, תוך הקפדה על 2 אנשי צוות קבועים שייפגשו עם התלמידים.
לכל תלמיד שיגיע למוסד החינוכי, תתוכנן מערכת אישית עד 3 פעמים בשבוע בתיאום עם ההור
משך כל מפגש יהיה בין שעתיים עד שלוש שעות, וכן תתוכנן עבור התלמיד תכנית למידה מרחוק.
בכל מוסד חינוכי יתוכנן מערך הפסקות לכל כיתה במרחב ובזמן נפרד. לא תתקיים הפסקה משותפת לכלל התלמידים.
התנועה במרחבים המשותפים תהיה בכפוף להנחיות משרד הבריאות, תוך שמירה על חבישת מסיכות שתעשה בהתאם לצרכים של כל אוכלוסייה, שמירה על כללי מרחק, מספר הנוכחים והקפדה על כללי ההיגיינה.

מקום הלימוד
ילדים ותלמידים במוסדות לחינוך מיוחד
יגיעו למוסד החינוכי בו הם לומדים בשגרה.

ילדים ותלמידים בכיתות לחינוך מיוחד בתי ספר רגילים ותלמידים משולבים בגנים ובתי ספר רגילים
יגיעו אל מוסדות החינוך שייקבעו על ידי הרשות המקומית/הבעלות, והשיבוץ ייעשה בהתחשב במרחק ממקום המגורים שלהם.

תלמידים חולים בביתם אשר זכאים לשירותי חינוך מיוחדים בשגרה באמצעות תכנית שלבים, יינתן להם שירות באמצעות למידה מרחוק או בבית, ככל שניתן.

תלמידים אשר מקבלים שירותים רפואיים בשגרה במוסדות החינוך המיוחד באמצעות ביקור רופא, יקבלו את המענה בביתם ככל שניתן.

שר החינוך רפי פרץ: “מתחילת המשבר הצבנו את החינוך המיוחד בראש סדר העדיפויות – גם כאשר נאלצנו לסגור את מרבית המוסדות פעלנו להחריג את החינוך המיוחד. שגרת יומם והמסגרת עבור תלמידים אלו קריטיים מאוד והמשבר הזה עלול לגרום לנסיגות בהתקדמות שלהם. בנינו מערכת מדורגת של חזרה לשגרה, תחת הנחיות קפדניות של משרד הבריאות, ואנו פועלים כל העת על מנת ששאר מסגרות החינוך יוכלו לחזור לשגרה החדשה.”

מנכ”ל משרד החינוך, שמואל אבואב: “כוחה של מערכת החינוך הישראלית היא ביכולתה להגיב במהירות וביעילות, ולצלוח מעברים חדים בין שגרה לחירום. מיד גם סגירת בתי הספר התחלנו את הלמידה מרחוק, פתחנו 70 מוקדים טיפוליים ברחבי הארץ כדי לתת מענים מידיים לתלמידים עם צרכים מיוחדים, ובמקרים חריגים הנגשנו טיפולים בבתי התלמידים. במקביל, שקדנו לילות כימים על חלופות אפקטיביות לפתיחה מדורגת של מוסדות החינוך, כאשר האוכלוסייה הראשונה ששמנו עליה דגש ודאגנו שיינתן לה מענה היא החינוך המיוחד שתחזור החל מיום שלישי באופן מדורג ומסודר”.

The post פרסום ראשון: מתווה החזרה המדורג של החינוך המיוחד ללימודים appeared first on מקומונט לוד.

לערב שארח יו”ר נחמ”ד בלוד, אייל כהן הגיעו עשרות משפחות שהתרגשו עד דמעות וכן חברת מועצת העיר (הבית היהודי) עו”ד אלמז זרו יאלי,  שירן בוקרה ג’רבי – מנהלת אגף פרוייקטים בעיר, יעל רוזנטל – מנהלת הטיפול הנקודתי, הילי יהלום – מנהלת מחלקת חינוך מיוחד , אורית עופר – סמנכ”לית רשת המתנסים לוד ,אבי סרוסי יו”ר וחברי הנהגת ההורים העירונית וראש העיר יאיר רביבו שנשא דברים, ברך על היוזמה וסקר את פעילות העירייה למען משפחות עם צרכים מיוחדים.

פלד קינן היא עיתונאית ויוצרת סרטים דוקומנטריים, הגישה את תכנית התחקירים ”עושות חשבון”, את תכנית הבוקר בערוץ ושימשה ככתבת רווחה במהדורת החדשות.

טאוב הוא איש תקשורת וסופר המשמש כמשנה לראש העיר מודיעין ומחזיק תיק השירותים החברתיים בהתנדבות, כיו’ר עמותת אופק חזרה לחיים העוסקת בשיפור מערכת הבריאות, מניעת רשלנות רפואית וליווי משפחות לאחר משבר רפואי ומחבר הספרים ”מזימה” ו”אחי מיוחד”.

בימים אלו החלו טאוב ופלד קינן לשווק את הערב ברחבי הארץ לרשויות וארגונים במטרה לשנות את השיח בחברה ולהביא לידי ביטוי את עולם של האחים המיוחדים המודרים מהשיח.

The post ערב אחים מיוחדים יצא לדרך בלוד  appeared first on מקומונט לוד.

אירוע מודעות עירוני בהצדעה לחינוך המיוחד בלוד, התקיים גם השנה. מנהל אגף החינוך, שלום עזרן, מפקחות משרד החינוך ונציג הורים בחרו השנה את ההתנהגות המאתגרת בקרב תלמידי החינוך המיוחד, כלקות שתעמוד במרכז אירוע המודעות. תלמידים אלו הם בעלי מגוון קשיים – החל מתלמידים עם קשיים רגשיים המתבטאים במופנמות והסתגרות, וכלה בתלמידים בעלי התנהגויות מוחצנות.

במהלך הערב עלו לבמה בזו אחר זו 11 מנהלות בתי ספר בעיר במסגרתן פועלות כיתות התנהגותיות רגשיות הנותנות מענה לתלמידים בעלי התנהגות מאתגרת. כולן קיבלו את ההוקרה לה הן ראויות.

חלקו המרגש של הערב היה ללא ספק תיאורם המרתק של ליאור ופאינה. ראשון עלה לבמה ליאור, תלמיד לשעבר  בוגר בי”ס נטעים בלוד, בי”ס לניהול התנהגות. ליאור סיים את לימודיו  לפני שנתיים, הוא גולל את סיפורו האישי כשהוא מדבר על התהליך אותו עבר בביה”ס ובמסגרתו הצליח להפוך מנער בעל קשיים רגשיים לנער תורם שמשרת כיום בצבא בסיפוק רב. התרגשות רבה אחזה בו כשהקהל כולו עמד לכבודו ומחא כפיים.

בהמשך עלתה לבמה  פאינה קנשקוב, אמו של צח,  שסיפרה על חוויותיה כאם לילד בעל התנהגות מאתגרת. לדבריה בי”ס נטעים בו למד בנה בעצם הציל לה את הילד ואפשר לו לחזור לחינוך הרגיל לאחר תהליך משמעותי אותו עבר.

את הערב המרגש חתמה ההצגה המרגשת “מול כולם”  שסיפרה את סיפורו של  מיכאל שסובל מתסמונת “טורט”, תסמונת שגורמת לו להשמיע קולות מוזרים ללא שליטה ותנועות לא רצוניות. כל חייו עבר מבית ספר אחד לשני ולא הצליח להשתלב. בביה”ס החדש חלק מהילדים צוחקים עליו ומציקים לו, אבל בזכות ילד אחד שמאמין בו ומקבל אותו כפי שהוא, מצליח מיכאל לזכות באהדת כולם. מיכאל מצליח ללמד את כולם שהשונות של כל אחד מאיתנו רק עושה אותנו מיוחדים.

לאחר ההצגה עלה לבמה עודד בלייברג שבהשראתו נכתבה ההצגה, יחד עם אמו תמי. במילים מרגשות תיאר כיצד הוא מנסה להגביר את המודעות בקהילה לתסמונת טורט ולגייס גורמים שונים להירתם למציאת דרכים שונות לטיפול בתסמונת. עודד אף  כתב ספר “אני והאנטנה שלי”  המתאר את העולם מנקודת מבטו של ילד בעל תסמונת טורט.

הערב היה שיאו של אירוע מודעות רחב המשותף לאגף החינוך, ולהנהגת הורי החינוך המיוחד בראשות אייל כהן.  השנה צפו כ- 1000 תלמידי כיתות ה’- ו’ מרחבי העיר בהצגה “מול כולם” במסגרת סל תרבות בעזרתה של שרה הריש וקיימו פאנלים בכיתות בנושא קבלת השונה.

הילי יהלום, מנהלת המחלקה לחינוך מיוחד ציינה שהערב הוא אירוע  המשקף  את   שיתוף הפעולה היומיומי המדהים בין אגף החינוך, מפקחות חינוך מיוחד מלכה כאוי, אורלי שנה, ומזל בוגנים ממשרד החינוך, ההורים, וכן שותפים רבים המסייעים  לכל אורך הדרך בעבודה היומיומית ובמענה לתלמידי החינוך המיוחד – צוותי השירות הפסיכולוגי החינוכי בלוד, צוותי ומנהלת המתי”א ורדה סנדריי, מנהלת אגף הרווחה אורלי דהן  והעובדות הסוציאליות, ונציגות הורים- נחמ”ד.

יהלום מסרה את תודתה לראש העיר, עו”ד יאיר רביבו, לסגנו יוסי הרוש מחזיק תיק החינוך, למנכ”ל העירייה אהרון אטיאס ולמנהל אגף החינוך שלום עזרן. “ללא התמיכה העצומה שלהם, הגיבוי והנחישות לא היינו יכולים להצעיד קדימה בגאווה את החינוך המיוחד בעיר”, אמרה.

The post אתגר והזדמנות: מאות השתתפו באירוע המודעות העירוני לחינוך המיוחד בלוד appeared first on מקומונט לוד.

ביום שני השבוע הושקה תכנית “פרפרים” שמטרתה לחלום וליצור חדשנות פדגוגית בחינוך המיוחד. התכנית פונה אל קהילת אנשי החינוך המיוחד ומהווה פלטפורמה לגיבוש ולמימוש רעיונות ויוזמות פדגוגיות. מטרת התכנית היא להצמיח, לעודד חשיבה מחוץ לקופסה, להוביל וללוות את אנשי החינוך בתהליכי החשיבה והביצוע של יוזמותיהם. התכנית היא פרי יוזמתם של מינהל החינוך בעיריית ירושלים באמצעות “ביתא מחנכים” – המוביל את החדשנות החינוכית בעיר, בשיתוף משרד החינוך. הפעלת התכנית תלויה באישור תקציב 2018 ע”י הועדה המשותפת לעירייה ומשרדי האוצר והפנים.

“פרפרים” מציעה לצוותי החינוך ערבי השראה של יזמים פורצי דרך בחינוך המיוחד, מאיץ חדשנות המעודד ומלווה את בתי הספר לפתח את היוזמות והרעיונות החדשניים שלהם. עוד מציעה התוכנית ליווי ויעוץ של מומחים מארגון “פרזנטנס”, כמו גם תקציבי פיתוח למימוש היוזמות. כיוון נוסף של התוכנית הוא סיוע בפיתוח תהליכי עומק במטרה לעזור לבתי הספר, הרוצים להתחדש, אך טרם גיבשו רעיון וחלום חינוכי שיביא לשינוי פדגוגי. פיתוח הרעיונות וגיבושם ילווה על ידי החברה “VAYOMAR”.

באירוע הפתיחה שהתקיים בבית חולים אלי”ן הוצגו מספר יוזמות פדגוגיות שכבר קיימות ופועלות בבתי הספר של החינוך המיוחד,

כדי להעניק השראה וכיוון לחולמים וליוזמים הבאים. אחת מהיוזמות היא של גיל קרסנטי, אשר ייסד את אולימפיאדת המדעים לחינוך המיוחד שבמסגרתה מתקיימת תחרות מדעים, שהמשתתפים בה הם ילדי החינוך המיוחד. התכנית “נגישות=רגישות” של בית הספר אלונים, בה מיפה בית הספר את השכונה ע”פ מקומות נגישים ולא נגישים לכיסאות גלגלים. תכנית נוספת היא של בית הספר אלבאסמה: “תורמים ונתרמים מהקהילה” שמטרתה חיבור בין הקהילה לבין ילדים על הספקטרום האוטיסטי באמצעות פינת קפה, פינת חי וסדנאות שונות המתקיימות בבית הספר ופתוחות לקהילה. יוזמות נוספות שהוצגו הערב היו לימודי תכנות ורובוטיקה באמצעות טאבלטים ועזרים טכנולוגיים שונים.

התכנית נמצאת בתקציב 2018 והפעלתה תלויה בהחלטת הועדה המשותפת לפתרון משבר התקציב.

נועה פחימה, מנהלת האגף לחינוך מיוחד: “החינוך המיוחד ביסודו פורץ דרך בתחומים הפדגוגיים השונים כמו למידה מותאמת אישית והתאמת התכנים לכל ילד וילדה. אנחנו רוצים להגדיל ולהרחיב את השינוי והצמיחה, וליצור יחד קהילה חדשנית מובילה בכל מסגרות החינוך המיוחד, בכל המגזרים. חשוב לנו שהצוותים שלנו יחלמו ויגשימו, ואנחנו מאמינים כי “אפקט הפרפרים” יצמיח את קהילת החינוך המיוחד בפרט וקהילת החינוך בעיר בכלל”.

זיו בר, מנהל ביתא מחנכים: “מנהל חינוך ירושלים פועל רבות להצמחת חדשנות שצומחת “מלמטה למעלה”: יזמות המבוססת על רעיונות ויכולות של אנשי חינוך ירושלמים בשילוב מיומנויות מה-Eco-System היזמי טכנולוגי הקיים בעיר. החינוך המיוחד נמצא בקדמת החזית הפדגוגית בכל הקשור לתוכניות לימוד מבוססות למידה מותאמת אישית. אנו מצפים לקחת חלק בתהליך הליווי ואת הפתרונות שיפותחו להפיץ בבתי ספר נוספים במערכת החינוך העירונית”.

The post הפרפרים מובילים שינוי: תכנית חדשה בחינוך המיוחד appeared first on מקומונט לוד.

חינוך שניתן רק לתלמידים עם לקויות שעלולות לפגוע בתפקוד שלהם באופן משמעותי מוגדר “מיוחד” ונועד לספק מענה לצרכים הייחודיים של הילדים. מבחינת בתי הספר והגנים, תלמיד נזקק לחינוך מן הסוג הזה כאשר הוא אינו מפיק תועלת מתכניות הלימוד הקיימות. לחילופין, יש מקרים שבהם אנשי מקצוע מעריכים שהתכניות עצמן לא מתאימות לילד ולא עונות על צרכיו.

בעבר נהוג היה לראות רק את היתרונות של חינוך מיוחד אך כיום ברור שיש לו גם חסרונות ושלא צריך להתעלם מהם. היכרות עם היתרונות והחסרונות יכולה לסייע למורים שנמצאים בתהליכי הכשרה של לימודי חינוך מיוחד, כמו גם להורים שילדיהם במערכת. מעבר לכך, רק באמצעות סקירת היתרונות והחסרונות ניתן יהיה לבנות מערכת לימודים תומכת ואופטימאלית עבור ילדים עם צרכים מיוחדים.

עלייה בדימוי העצמי, במוטיבציה ובביצועים

חינוך מיוחד טוב לילדים שנהנים מעלייה בדימוי העצמי בעקבות שיתוף הפעולה הקבוע עם המורה. לעומת כיתות טיפוליות שבהן מפרידים בין התלמידים, במודל ההכלה מנסים ליצור לכידות בין המורה לתלמיד ולגרום לו תחושת ביטחון.

בנוסף, היתרונות של חינוך מיוחד באים לידי ביטוי במערכת יחסים חיובית יותר בין התלמידים המתקשים ואלו שאינם מתקדים. אם פעם נאלצו תלמידים עם לקויות להתבייש בהן ואולי אפילו להסתתר, הרי שבאמצעות החינוך המיוחד אפשר להגביר אצלם את המוטיבציה ולהשיג תוצאות במבחנים ועבודות.

התאמת המערכת לתלמידים והיבדלות

המתנגדים לשילוב תלמידים בעלי לקויות בחינוך הרגיל טוענים שהמערכת אינה מסוגלת לטפל בהם בצורה נאותה. הטענה העיקרית היא כלפי מורים שלא עוברים הכשרה מתאימה, כמו גם כלפי בתי ספר שבהם אין השקעת משאבים ספציפית בצרכי החינוך המיוחד. חוץ מזה, רף הדרישות מתלמידי חינוך מיוחד נמוכות יותר מאשר בני כיתתו בחינוך הרגיל, והתוצאה היא חוסר יכולת של התלמיד להתקדם.

מעבר לכך, במקרים של היבדלות בתוך כיתה קטנה או בית ספר ללקויי למידה עלולים התלמידים להיות מתויגים ולסבול מקשיים חברתיים. צריך לבחון כל מקרה לגופו ולבדוק האם זה אכן המצב, אך יש לזכור שהריחוק של תלמידים בחינוך המיוחד מקשה עליהם לעיתים להשתלב גם במסגרות חוץ ספריות כמו תנועות נוער.

בסופו של דבר, הורים שצריכים לבחור את המסגרת החינוכית של ילדיהם בעקבות לקויות למידה חייבים ללמוד את הנושא לעומק ולהכיר אותו על בוריו. עליהם לבדוק את הפער בין הילד לבין שאר התלמידים בכיתה, להכיר את האפשרויות המוצעות ולהישאר פעילים בוועדת שילוב כדי לצמצם כמה שאפשר את החסרונות ולהבליט את היתרונות של חינוך מיוחד.

The post חינוך מיוחד – טוב או רע? appeared first on מקומונט לוד.