ברוח זו של חיבורים, הגיעו עשרות סיפורים מעוררי השראה אל הוועדה לבחירת משיאי המשואות בלוד, בראשות ראש העיר, עו”ד יאיר רביבו, מתוכם נבחרו 11 גברים ונשים, פסיפס מייצג ונפלא של החברה הלודאית והישראלית, המשקפים במעשיהם ההתנדבותיים, ערבות הדדית, עזרה לזולת ושיתופי פעולה בתחומי החסד, החינוך, הקהילה, הקליטה, הרווחה והבריאות, ורצינו להגיד להם תודה.

צפו בטקס הדלקת המשואת בלוד – שידור מלא:

The post חג עצמאות שמח! צפו בטקס מדליקי המשואות בלוד בשידור ישיר appeared first on מקומונט לוד.

קהל רב של מאות מתושבי העיר לוד מילא הערב את אולם מתנ”ס דנוור, שהיה צר מלהכיל את כל התושבים, ובהם עשרות צעירים וחניכי תנועות הנוער שאף נאלצו לשבת על מדרגות המעברים על מנת לקחת חלק בטקס המרכזי לזכר השואה והגבורה בעיר לוד.

בקהל בלטה נוכחותם הראויה להערכה של חברי מועצת העיר הערבים, עאבד אזברגה וג’אמל אבו סיאם שלראשונה לקחו חלק אף הם באירוע וכיבדו את תושבי העיר לוד ואת זכר הנספים.

במהלך הטקס הקריא תלמיד תיכון בן העיר קטע מיומן המסע שלו לפולין, ממנו שב לפני זמן קצר, והוצגו קטעים כתובים מתוך יומנו של אחד ממנהיגי מרד הזונדקומנדו, זלמן גדובסקי.

הזונדרקומנדו, היו יחידות לטיפול בקורבנות ההשמדה בתאי הגזים, שעמן נמנו אסירים יהודים שפעלו במחנות השמדה ועסקו בקבלת היהודים שהגיעו לתאי הגזים, הכנתם להמתה והטיפול בהוצאת הגופות מתוך התאים ושריפתן במשרפות.

עקב עבודתם במתחם המשרפות, ידעו אנשי הזונדרקומנדו את סודם הגדול של הנאצים בדבר השמדת היהודים. הנאצים, שחששו שהידיעה תדלוף החוצה על ידי אחד העובדים, היו מוציאים להורג את כל אנשי היחידה כל ארבעה חודשים, על מנת שלא להשאיר אפילו עד ראייה אחד, למעט מקרים מעטים ובודדים.

באחת הקבוצות, עליהן נמנה גדובסקי, האסירים, שהבינו כי בכל מקרה דינם נחרץ, תכננו מרד. ב–7 באוקטובר 1944 התבצרו האסירים בבניין המשרפות, והפעילו כנגד הגרמנים נשק שהצליחו להסתיר. אנשי הזונדרקומנדו זרקו לכבשן המשרפה שלושה אנשי אס.אס חיים שהיו בסביבתם וחלקם אף ניסו להימלט אך ללא הועיל.

את הטקס וקטעי הקראת היומן ליוו קטעי שירה ונגינה מרגשים של חברי התזמורת הייצוגית של העיר לוד והחזן נועם רקובסקי.

The post לוד זוכרת את ששת המיליונים appeared first on מקומונט לוד.