לחגים בכלל ולחגי תשרי בפרט, מעבר להיותם מנהגים, יש היבט פנימי נוסף, רוחני. דמיינו אוסף תחנות הפרוסות בדרך לחיים טובים ומספקים, והתחנה הראשונה היא ראש השנה; התחנה הזו בגלגל החיים מסמלת את הרגע החלוצי שבו אנחנו מתפכחים ושואלים: בשביל מה? בשביל מה אנחנו פועלים, מתייגעים, מזיעים, מפרנסים ועושים, ועושים, ועושים? יש לזה מטרה? ועל מה יש לחגוג? אולי אפשר לחדש? לשנות?

בעלי המזל לא ירפו לאורך המסע מהשאלות הנוקבות, הם ידהרו במנהרת “עשרת ימי תשובה”, ויקבלו תשובה מלאה על כל שאלות ראש השנה. הם יגלו שאת המתיקות שהם מחפשים בחייהם אפשר למצוא בהרגשת ההרמוניה, בהרגשת החום והביטחון שבין בני האדם, שבאותה הרמוניה גם אפשר לגלות ולהרגיש את כוח הטבע, הכוח העליון.

אלא שהתקוות לחוד והמציאות לחוד. בהרפתקה לגילוי משמעות החיים מגיע הרגע לגלות את הפירוד הגדול בין כולנו, את הדין הנורא מכול. גילוי הפער הזה בין הרצוי למצוי, בין ההרמוניה הנכספת לבין המציאות המרה שחושף הטבע האגואיסטי שלנו, מוביל אותנו ישירות אל התחנה השנייה במסע: יום הכיפורים.

ביום הזה אנחנו אולי מתחרטים על כל מיני מעשים שעשינו. מתחנחנים בסליחה מן השפה ולחוץ, אך עלינו לעשות חשבון נפש ממוקד: לאמוד את המרחק בין היחס הנוכחי שלנו לזולת לבין הקשר הנכון שצריך להיות עם הזולת, להיווכח עד כמה אנחנו רחוקים מהכוח הטוב שאמור לשרות בחיבור בינינו. הרגשת המרחק הזה מתבטאת בסבל וכאב. הבירור הפנימי הזה מוליד בנו תפילה מהלב, זעקה בלי מילים.

התגובה לתפילות שלנו מגיעה בסוכות. בתחנה הזו כוח מיוחד מצפה את המרירות בדבש. החושים מתהפכים, המוח והלב משנים כיוון, האהבה העצמית מתכסה באהבת הזולת. ואז, למרות שכל אחד גר בתוך עולמו, נפרשת מעלינו סוכת שלום – סכך הסוֹכֵךְ על כל ההבדלים, משלים על כל הפערים, וחושף את כל היופי וההדר שמתגלים כאשר אנחנו מתחברים בינינו.

וכך כולנו מחובקים כאחד, מוכנים לקראת התחנה האחרונה: קבלת התורה. כלומר הרגשת הכוח הרוחני שמאזן בין טוב לרע, הדבק החברתי שירכיב אותנו למערכת אחת שפועלת באיזון – כוח האהבה. ואז כבר אי אפשר יותר להחזיק את זה, התגלית החגיגית הזו מציפה אותנו בשמחה, שמחת תורה.

בהצלחה במסע,

וחג שמח!

הרב ד”ר מיכאל לייטמן מעביר שיעורי קבלה בערוץ 96 (HOT) ובאתר “קבלה לעם”

The post מעגל החגים / הרב ד”ר מיכאל לייטמן appeared first on מקומונט לוד.