בפנייתם לקיום הדיון כתבו הח”כים המציעים כי “מבקר המדינה העיר בדו”ח משנת 2021 על כך שהמדינה אינה ממצה את פוטנציאל התביעה להשבת כספי מדינה וכי המדינה נמנעת מהגשת תביעות יזומות כלפי מפגעי טרור. לאחרונה התפרסם כי פרקליטות המדינה הגישה שלוש תביעות נזיקין, ראשונות, נגד מי שהורשעו בביצוע פשעים במהלך אירועי שומר החומות, בגין הנזקים שנגרמו מפשעיהם”.

במהלך הדיון בכנסת חשף רמי יצקן, מנהל קרן הפיצויים ברשות המיסים, את הנתונים בעקבות הנזק הישיר שנגרם בערים הגדולות: “בלוד נפתחו 516 תיקים ושילמנו 8.4 מיליון ₪; בעכו 114 תיקים ושילמנו 24 מיליון ₪; בחיפה 177 תיקים ושילמנו 4.1 מיליון ₪; ברמלה 246 תיקים ושילמנו 3.6 מיליון ₪; ביפו 587 תיקים ושילמנו 14.1 מיליון ₪; בבאר שבע 357 תיקים ושילמנו 6.1 מיליון ₪; בירושלים 222 תיקים ושילמנו 2.5 מיליון ₪.

יו”ר הוועדה, ח”כ שמחה רוטמן: “עלינו לדעת כמה נזק כלכלי בר תביעה נגרם למדינה בתיקים שהוגשו בפרקליטות, מה “הבריכה” שמתוכה התמקדתם בשלושה תיקים עד עכשיו, מתוך מה אנחנו אמורים לספור את 4.5 מלש”ח שהוגשו.

מעבר לגרימת נזק בזדון יש רף שמקל עליכם מאוד שנקרא הפרת חובה חקוקה, אדם השתתף בהתפרעות שכתוצאה ממנה נגרם נזק, יש תיק, יש חומרים גם אם לא מתאים מבחינתכם להגיש כתב אישום. יש 1000 עצורים שהיו לכם מספיק ראיות לעצור וגם אם החלטתם שמבחינת התוחלת התיק ברמת חטא ולא שווה לנהל את התיק, ההפרה לצורך תביעה נזיקית מספיקה.

לאחר מכן הציע לפרקליטות להיעזר במיקור חוץ להגשת התביעות: “אתם יכולים לעשות אאוטסורסינג, אל תשלמו לעו”ד הפרטי שקל ותאמרו לו לתבוע רק במקרה שיש קייס עם אחוזים”. חלק מהמשתתפים באירועי הפרעות בלוד היו מהמשפחות העשירות בלוד. אם שיקול הדעת שלכם בהגשת תביעה הוא שיקול יכולת הגבייה והשגת הכסף שהוא שיקול לגיטימי זה דבר אחד. אם השיקול הוא שימוש בכלי אזרחי כאלמנט מרתיע בתפיסה מערכתית זה גם שיקול חשוב. ברמת גרם הנזק, אפשר כבר ללכת הרבה יותר רחוק, יש גם פסיקה של בימ”ש העליון בנוגע למשל לרש”פ, שההכרה שלה מאוחר יותר בביצוע הפשע או העבירה בהקשר טרור הופכת אותה לחבה בנזק, אז יכול להיות שיש גופים בישראל עם כיס עמוק שהיו שותפים. ככל שיש היתכנות כלכלית אפשר לעשות זאת באאוטסורסינג. ככל שאין היתכנות כלכלית ייתכן ותביעה כזו אינה הכלי המתאים. כשיש אינטרס כלכלי ציבורי בהרבה תחומים פועלת המדינה באמצעות אאוטסורסינג מתוך הבנה שכשמדובר ביתרון כלכלי השוק עושה את זה יותר טוב”.

ח”כ אוהד טל (הציונות הדתית), יוזם הדיון: “אנחנו שנתיים מאירועי שומר החומות, הפוגרום הכללי והסכנה לחיי אדם הם לא אירוע נקודתי אלא אתגר אסטרטגי למדינה. הנזק הכספי נאמד במאות מיליוני ₪. הדרך להתמודד עם האתגר היא אכיפה פלילית של הדין אך כדי לייצר הרתעה יש לנקוט גם בהליכים אזרחיים וכלכליים כנגד מי שפגעו במדינה. אני יודע שבפרקליטות מתייחסים ברצינות ורוצים לבסס את התיקים אך זה לא מספיק, המדינה לא ממצה את הפוטנציאל להשבת כספי המדינה ולהגשת תביעות אזרחיות אגב הליכים פליליים. עד עכשיו לפי הפרסומים הוגשו 3 תביעות נזיקיות וזה לא מספק. כמובן שהתהליכים דורשים הרבה משאבים אך התוצאה לא מניחה את הדעת. יש להתמקד בשאלות המדיניות שגובשה, מה הסיבות למיעוט התיקים והאם קיים קושי משפטי או משאבי להגשת התביעות. אני מסתובב לא מעט בערים המעורבות ושומע מנציגי התושבים וראשי הרשויות שהמשטרה הייתה אובדת עצות מול המציאות ושידיה כבולות. כך למשל במקום בו יש שימוש בנשק מונעים משפטית להציב מחסומים, ילדים מוכים מדי יום והמשטרה לא יכולה להתערב כי זה מוגדר סכסוך שכנים. זו מציאות אבסורדית. על כל המערכות להתכוונן ולתת מענה יותר הולם לממדי האירוע – גם המשטרה, המערכת המשפטית, הכנסת והממשלה”.

עו”ד אריאל נתן, מרכז תחום אכיפה משולבת בפרקליטות המדינה: “הנזק הדרמטי המהותי הוא נזקי גוף שלא תמיד מתגבשים בו במקום, זה לרוב תהליך עד שהוועדות הרפואיות קובעות את דרגת הנכות ושיודעים לומר כמה המדינה שילמה או תשלם דרך הביטוח הלאומי או משרד הביטחון- אגף השיקום.

הקושי הוא שאין תמונה מלאה לגבי אילו תיקים נגיש תביעות. במהלך אירועי שומר החומות, שהם אירועים קיצונים וחמורים, כבר מהיום הראשון השני היינו בקשר צמוד עם המשטרה ועם הגורמים הרלבנטיים באגף מס רכוש ובאגף נפגעי פעולות איבה כדי לזהות את כל המקרים בהם אפשר להגיש תביעות אזרחיות. מתוך 250 כתבי אישום שהוגשו וסרקנו זוהו כ-55 מקרים בהם יש פוטנציאל להגשת תביעות אזרחיות וכולם במעקב, אנחנו ממתינים להכרעות דין מרשיעות כדי שנוכל להגיש את התביעות. ב-99% מהמקרים נגיש את התביעות כתביעה אזרחית רגילה. אנחנו לא רוצים לשבש את ההליך הפלילי ע”י תביעה מקבילה וכן זה לא נכון מבחינת הקצאת כוח אדם וזה יכול להוביל להכרעות דין סותרות בין בימ”ש אזרחי לפלילי וכן, פס”ד מרשיע מהווה לפחות ראיה לכאורה לעניין התביעה. 3 המקרים הראשונים ערכם ארבעה וחצי מיליון ₪ ואני מעריך שהתביעות הללו יהיו בעשרות מיליונים”.

לשאלת היו”ר ח”כ רוטמן האם נשקל להגיש בכל מקרה תביעה אזרחית השיב: “כאשר אני תובע אדם ומייחס לו גרימת נזק בזדון או מכוון אני זקוק לראיות. אם לא היו ראיות בהליך הפלילי קשה להשיגן בהליך אזרחי, לכן זה לא יהיה נפוץ כמו שנוטים להניח בשל פערי נטל ההוכחה.

לא יזמנו הליך סריקת תיקים. אנחנו מחכים להרשעה וצריכים להתמקד במה שביכולתנו לעשות- לעבור על 1000 תיקי מעצר שנפתחו באירועי שומר חומות זה דבר לא אפשרי משאבית מבחינתנו. אם יובא לידיעתנו שהתיק מתאים לאכיפה למרות היעדר ראיות כמובן נשקול”.

עוד אמר: “הפרקליטות האזרחית בעיקרה עוסקת בהגנה על המדינה כנגד עתירות נגדה, יש כ-400 פרקליטים ונפתחים מדי שנה כ-20,000 תיקים בערכות השונות. היו תקופות של אינתיפאדה משפטית כנגד כל פעולה של חיילים. לפני כעשור התקבלה החלטה אסטרטגית על הקמת יחידת אכיפה אסטרטגית- אכיפה כלפי מפגעי טרור היא רק ז’אנר אחד, אנחנו עוסקים באירועי פשיעה, בפרוטקשן, בפשיעה הערבית, ברישוי עסקים ובתחומים רבים נוספים. הנושא של איבה תפס תאוצה אחרי שומר החומות, שהדגיש את תשומת הלב המתחייבת. עוד לפני שומר חומות יצאה הנחיית המשנה לפרקליט המדינה להגיש תביעות אזרחיות כלפי מי שנטל חלק באירועי טרור טאיבה. תנאי הסף חייב שלאותו נתבע תהיה מינימום יכולת כלכלית כדי שלא תהיה תביעת סרק ונוכל להיפרע מאותו מזיק. באוגוסט 22 ההנחיה שונתה ותוקפה מחדש, ובמסגרתה קבוע שהפרקליטות תגיש תביעות נזק כלפי מי שהשתתפו בפעולות איבה וטרור וגרמו לנזק גוף רכוש והורידו את תנאי הסף הכלכלי. הדגש הרתעתי ולכן גם אם לא מוצאים שום היתכנות כלכלית במעשי המזיק, מחובת המדינה מוסרית וערכית לתבוע ביחס לאירוע שנגרם במזיד בכוונה לפגיעה באזרחי המדינה ממניעים לאומניים והוא הדבר שיושב בבסיס עבודתנו. אנחנו לא נשקול רק שיקולים מסחריים של חברות ביטוח. אם יש נכסים שאני יכול לאתר בתחילת ההליך אנסה לנקוט סעדים זמניים ולתפוס אותם שיהיה ממה להיפרע בסיום ההליך אך אם לא- עצם זה שאזרח השתתף באירוע טרור די בכך שאנקוט כלפיו בתביעה אזרחית. 3 כתבי האישום הם סנונית ראשונה מתוך 55 מקרים בהם אנחו יודעים בדיוק מי האדם שגרם לנזק ואיזה נזק הוא גרם- השתתף בלינץ’, שרף מלון, או אחר. אין הבחנה בין יהודים לערבים. מי שגרם נזק בפרעות ממניע לאומני יוגש נגדו כתב אישום וכולנו מממנים את הנזק שהוא גרם באמצעות ביטוח לאומי והמיסים שלנו ולכן קמה לנו זכות טבעית.

לאחר מכן הוסיף כי לפרקליטות יש מערך של 70 עו”ד במיקור חוץ. “אם מגישים תביעות נגד אדם שנטל חלק בלינץ’ ואין לו כסף כרגע, אף עו”ד פרטי לא יגיש נגדו תביעה”.

היו”ר ח”כ רוטמן פנה לנציג רשות המיסים ושאל עד לרגע זה כמה כסף שילמה המדינה כנגד נזקי שומר החומות. רמי יצקן סגן מנהל קרן הפיצויים ברשות המיסים אמר תחילה כי שומר החומות היה אירוע מעורב עם נפילות טילים. “מעל 1500 תביעות נמסרו לנו לטיפול והסכום לא מדויק. מדובר על מיליוני שקלים”.

היו”ר ח”כ רוטמן הגיב לדבריו ודרש תשובות מדויקות: “התשובות מטרידות, יושב פה אדם שתפקידו לומר את היקף הנזק, ואין דרך לדעת אם זה מתוך מיליארד ₪ או כמה. כאשר לא יודעים מה המסה הגדולה, כמי שעסק בתביעות טרור, אם אתה לא יודע מה הפול הכללי, אתה לא יודע אפילו לומר לאוצר איזה תקן אתה רוצה.

עוד אמר: “אסור לחבר בהכרח בין כהגשת כתב האישום לבין הגשת תביעה אזרחית. רף האישום שונה. אפשר לחשוב מחוץ לקופסה ונשמע שהחשיבה הזו והתכלול בהקשר הזה לא קיים. בהרבה מקרים כשעובדים עם המגזר הפרטי או השלישי התוצאות טובות”.

ח”כ לימור סון הר-מלך: “מתוך 250 תיקים שבאו לבחינה החלטתם על 55 מקרים ואנחנו שנתיים אחרי עם 3 תיקים שהוגשו בהם תביעות אזרחיות. זה נשמע לך הגיוני? מדברים על הרתעה וזה פשוט מגוחך. כנראה משהו בתפיסות העולם מעוות ולא מאפשר לייצר הרתעה”.

עו”ד מתן מפרקליטות המדינה: “ברצח המתועב של המנוח יגאל יהושוע בלינצ’ בלוד, התיק עדיין מתנהל בבימ”ש ובאופן חריג הגשנו את התביעה, כי זה תיק נזקי גוף חמור ביותר עם חשיבות ציבורית. בתיק עומדים לדין מספר נאשמים שפגעו ברכבו באבנים והביאו למותו. אנחנו עומדים לתבוע את כולם יחד וכ”א לחוד. כולם אחראים מבחינתי יחד ולחוד למוות שנגרם. בנוסף, הצלחנו בתיק הזה לשים יד על נכסים”. לאמירת היו”ר ביחס לסכום התביעה השיב כי “המדינה בתביעות שיפוי תובעת את מה שהיא משלמת. אנחנו לא תובעים פיצויים עונשיים. בלוד הגשנו 3 תביעות אזרחיות על מעשים שנעשו ועוד היד נטויה.

תהליך החשיבה שלנו היה שונה – לא הסתכלנו על סך הנזקים באירועי שומר החומות אלא באילו מקרים אפשר לתבוע ומה הממדי הנזק. אם הציתו צמיגים או שרפו רכבים, או כל הפרעות אבל לא תפסו אנשים ולא חקרו אותם, את מי אתה הולך לתבוע?”.

ישי ריבלין מפורום קהלת: “שאלנו מה היקף הנזקים בחמש הערים המעורבות והמענה היה 292 מיליון ₪ רק על הערים הללו. בנוסף בירושלים- ביפו ובב”ש, זה רק מס רכוש שנתבע באופן פרטי. אלו נתונים מ-2022 ורק ממס רכוש ורק מערים מסוימות שביקשנו כך שהם גבוהים בהרבה. איך ייתכן שמרכז את המידע גוף פרטי ולא המדינה? צריך שיהיה במדינה מי שיגיד כמה נזק נגרם ואת המידע להעביר לגופי האכיפה. כ-88% מכתבי האישום נסגרו בהסדר טיעון, שמשמעותו היא שחלק מהעובדות או האישומים ירדו וכך ירד הנזק וזה דבר נוסף שמחמיצים בדרך בה הפרקליטות הולכת”.

היו”ר ח”כ רוטמן: “אבקש פירוט הסכומים ששולמו מרשות המיסים לאזרחים בעקות אירועי שומר החומות. השאלה צריכה להישאל לא רק סביב כתב אישום, כמה נזק נגרם במסגרתו, אלא הפוך- כשנגרם נזק לבית עסק ייתכן ויש לו מצלמת אבטחה והאינטרס הכלכלי שלו נגמר כי הוא תבע את חברת הביטוח ולכן לא הוגש כתב אישום. לכם יש את האינטרס להגיש. המשטרה קרסה בלוד ולכן אותו בית עסק או בית פרטי שחטף בקבוק תבערה, לא הוגש כתב אישום למרות שהאירוע צולם. בלוד בשומר החומות היה מערך אזרחי גדול מאוד שצילם את הרחובות, בהחלט היו יכולים להיעזר בכך בטח בזמן אמת. אם חס ושלום יש עוד אירוע כזה, יש לכם צוות התערבות מהיר?”

עו”ד נתן: “הרבה אזרחים הגישו תביעות אבל אין ראיות לגבי זהותו של המזיק. לא עולה על הדעת שבמסגרת שומר החומות יש עשרות או מאות מקרים בהם אנשים הזיקו זהותם ידועה ולא נפתחה חקירה בעניינם”.

עו”ד דוד אבינר מארגון ערי ישראל: “הגשנו בקשת חופש מידע לבדוק כמה תביעות אזרחיות הוגשו באירועי טרור מ-2015 ועד היום. ב-2015 תביעה אחת, 2016 תביעה אחת 2017 שתי תביעות שנמחקו 2018 עד 2021 לא הוגשו כלל תביעות אזרחיות בפעולות איבה, כאשר ברור שבוצעו אירועי איבה ומתבקש שכתבי אישום מוגשים כל הזמן. 2022 ו-2023 5 ו-4 תביעות. אנחנו מזהים שני פערים- שהפוקוס הוא על אירועים בהם יש אזרח נפגע וגם באירועים שבהם יש טרור או גזענות. ידוע שהיו נזקים לרכבת ולתחנות משטרה וניידות”.

עו”ד נתן: “אני לא בוחן את המניע. אני מסתכל על הנזק. למדינה קמה הזכות לתבוע כל עוד היא משלמת נזק לנפגעים. חברות כמו חברת ענבל עובדים עם חברות מיקור חוץ שלא ששות להגיש תביעות נגד עבריינים, עם כנופיות או ארגוני פשע והפרקליטות יודעת לעשות את הדברים הללו.

אם יש גופים ציבוריים חוץ ממשלתיים המעוניינים שהפרקליטות תגיש את התיקים בשמם נשקול זאת ברצון”.

ח”כ משה סעדה (הליכוד): “אכיפה כלכלית החלה סביב 2010. גם בעולם ההתקפי הזה לוקח זמן. שני ערכים חשובים באכיפה כלכלית- השבת הכסף לבעליו ואלמנט ההרתעה. כסף הוא מרתיע. לפעמים בתיקים של מספר שנות מאסר, היה חשוב למשפחה שלא יחולט הג’יפ כך שהרתעה כלכלית חשובה לא פחות ממאסר. אני מברך על העשייה ויודע שהמחלקה האזרחית עושה פעולה מבורכת אבקש שתבקשו עוד תקנים. הדרך לייצר הרתעה היא ע”י עוד משאבים והגדלת תקנים”.

ח”כ מירב בן ארי (יש עתיד): “הייתי במחלקת התביעות המשטרה ויש כתבי אישום של המשטרה בנושא שומר חומות שלא כולם מגיעים לפרקליטות, אז אין קשר בין אלו לבין התביעה האזרחית שהמדינה מנהלת? מחלקת התביעות של המשטרה מנהלת משפטים עוד בימים אלו והיא גוף משמעותי בנושא. הם מגיעים לבתים של החשודים ומגישים כתבי אישום”.

ח”כ אביחי בוארון (הליכוד): “הערך שאתה משרת הוא הרכוש הציבורי ואם הוגשו מאות כתבי אישום ולצדם הוגשו רק מספר בודד של תביעות אזרחיות זה אומר דרשני וזה אומר שאין מקסום פוטנציאל התביעה בשטח. פה עליכם להרים דגל אדום בוהק לדרג המדיני מקבלי ההחלטות ולצעוק גוועלד. הכסף של אזרחי ישראל זרוק על הרצפה ואין לכם כלים להרים אותו. אתה צריך לקחת בשתי ידיים את הצעת היו”ר למיקור חוץ. למה לא עושים שימוש בתביעות נגררות? האם כל פעם שיש נזק לרכוש ציבור יש תביעה נגררת בצדו? הוועדה צריכה לדרוש לרענן את הנוהל שלפיו פועלים, כך שיכלול קיצור טווחי הגשת התביעה, אמירה שמגישים תביעה נגררת ואין מורכבות להוכיח נזק. מגישים תביעה אזרחית בלי לחכות לכתבי אישום כמו בבימ”ש בהליכים אזרחיים רגילים”.

עו”ד נתן: “צריך נזק שנגרם למדינה או שמישהו התעשר על החשבון המדינה או שמישהו פגע בקופה הציבורית. בכל אירוע פלילי בו נגרם נזק למדינת ישראל אנחנו מבקשים להגיש תביעה אזרחית אך לא בכל המקרים אפשר להגיש אותה. נהג אמבולנס הגיע לרעננה לזירה ודקר אותו מחבל והנדקר לא היה מוכן להגשת תביעה אזרחית כי לא רצה לעמוד מול מומחים ועוד. כדי להגיש תביעה אזרחית בנזיקין אני חייב להעמיד את הניזוק על דוכן העדים. כדי להגיש תביעה אזרחית צריך ראיות. הבעיה העיקרית שאני תהיה עם קורבנות העבירה ושיתוף הפעולה שלהם”.

שי גליק מ’בצלמו’: “כל ערבי שעשה משהו או שחושבים שעשה משהו צריך לחטוף באותו יום את התביעה גם אם בסוף לא יקרה כלום. אנחנו שנתיים אחרי וערבי שישרוף עמוד בלוד יודע שאולי עוד שנתיים יחטוף תביעה. המסר צריך להיות שערבים יחשבו שהיהודים השתגעו אחרת לא הרתענו אותם. את כתבי האישום פספסנו ותביעות אזרחיות עדיין ניתן. אם יחטפו תביעות כלכליות יחששו בפעם הבאה”.

The post חשיפה: 516 תיקי נזיקין נפתחו בלוד בעקבות אירועי שומר חומות – סכום הפיצויים 8.4 מיליון שקלים appeared first on מקומונט לוד.

צה”ל ומשטרת ישראל יקימו, לראשונה, חטיבות של משמר הגבול במילואים. לחטיבות החדשות יהיה תפקיד כפול: להשתלב בפעילות הביטחון השוטף בשגרה, ולטפל באירועים אלימים שעלולים להתפתח ברחבי ישראל במלחמות הבאות.

ההחלטה להקים חטיבות מג”ב במילואים היא לקח ממבצע שומר החומות ומהאלימות הנרחבת שהייתה בחלק מהערים המעורבות. המשטרה התקשתה אז להתמודד עם היקף האירועים וחומרתם, ומצאה את עצמה עם מעט כוחות שמיומנים לטפל בסוג כזה של אירועים. צה”ל אמנם העביר למשטרה פלוגות מג”ב בסדיר, שמוצבות בדרך כלל ביו”ש, אולם הדבר נעשה כמה ימים לאחר פרוץ האירועים והיה ברור כי מדובר בפתרון נקודתי שעלול לא להספיק בעתיד.

לאחר המבצע הוביל אגף המבצעים בצה”ל עבודת מטה, בשיתוף המשטרה, במטרה להפיק לקחים לעתיד. שניים מהלקחים שכבר הופקו נחשפו לפני שבועות אחדים ב”ישראל היום”: ההחלטה להעביר במערכה הבאה את פלוגות מג”ב למשטרה מייד בראשיתה כדי לייצר הרתעה בשטח, וההחלטה לגייס כוחות מילואים שיאבטחו צירים מרכזיים וילוו שיירות, במטרה למנוע שיבוש של תנועת הכוחות או ניסיונות לפגוע בכלים צבאיים כדי לחבל במאמץ ההתקפי של צה”ל.

The post צה”ל והמשטרה יקימו חטיבה שתטפל באלימות בערים מעורבות appeared first on מקומונט לוד.

מהן אפשרויות הפיצוי העומדות בפני הנפגעים, והאם דינם של אלו שנגרם להם נזק כתוצאה מההתפרעויות בלוד, בעכו ובשאר האירועים ברחבי הארץ יהא זהה לנפגעי הטילים.

בעוד שלגבי הנזקים הישירים הנגרמים עקב פגיעות הטילים, לרבות נפגעי החרדה ופציעות הנגרמות בדרך למקלט, אין כל מחלוקת בנוגע להיותם פעולות איבה וטרור, דבר המשפיע על זכאותם של הנפגעים להיות מפוצים על פי חוק. הרי שבנוגע לסיווגם של האירועים האלימים ששטפו את הארץ ייתכן ותעלה שאלה בנוגע להגדרתם המשפטית. האם מדובר בפעולת איבה או שמא פעולה בעלת אופי פלילי או עברייני גרידא.

כדי לפצות את נפגעי הטרור והאיבה חוקקה מדינת ישראל את חוק מס רכוש וקרן פיצויים וחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. חוקים אלו על שלל תקנותיהם מבטיחים פיצוי לנפגעים ברכוש בגוף ובנפש. לעיתים הפיצוי מוגבל אך עדיין מדובר בסכום משמעותי.

המפתח לקבלת תגמולים ו/או פיצויים מהמדינה על פי חוקים אלו טמון  בהגדרה – האם האירוע המחולל מוגדר כפעולת טרור, איבה או שמא יוגדר כפשיעה עם גוון עברייני של פשיעה.

הגדרה של “פעולת איבה” על פי חוקים אלו היא פגיעה שנעשתה בידי כוחות צבאיים, צבאיים למחצה או בלתי סדירים של מדינה עוינת לישראל או תוך סיוע להם, בשליחותם או מטעמם או על מנת לקדם את מטרותיהם. נוסף לכך, גם אירועים בהם מתבצעים מעשי אלימות שמטרתם העיקרית היא פגיעה באדם או ברכושו בשל השתייכותו למוצא לאומני – אתני נחשב לפעולת איבה. זאת בתנאי שהם נובעים מהסכסוך הישראלי ערבי.

נדמה כי קשה יהיה שלא לשפוט את האירועים האחרונים ככאלה הנובעים  ממניעים לאומניים של שנאה ונקמה, מתוך כוונה להבעיר את השטח על רקע הסכסוך הישראלי – ערבי. מושאי ההרס והאלימות המשתייכים לדת וללאום או למדינה כסמלי שלטון, מעשי הלינץ,  קריאות הגנאי והנאצה, יידויי האבנים, שריפת בתי הכנסת, הנפת כרזות עם סיסמאות לאומניות והנפת דגלים לאומניים המלווים את האלימות, מבהירים ללא כל ספק את הרקע הלאומי, את מניעי השנאה ואת הרקע של הסכסוך הערבי הישראלי שעומד בבסיס הפגיעה.

כאמור סיווגם של אירועים אלימים אלו כפעולת איבה יאפשר קבלת פיצוי מהמדינה בדמות הוצאות ריפוי, החלמה ושיקום בגין הפגיעה בגוף וכן פיצוי בגין הרכוש שנפגע.

חשוב לדעת כי בנוסף לאפשרות לקבלת תגמולים ופיצויים מהמדינה במסגרת חוק הנפגעי איבה ומס רכוש, ניתן לבחון קבלת תשלומים במסגרת ביטוחים פרטיים ןכן פיצוי בתביעת נזיקין.

לאזרח הממוצע, על פי רוב, הגדרת האירוע כפגיעת  איבה תיטיב עמו ותאפשר לו קבלת פיצוי גבוה יותר מהמדינה. אם כי יתכנו גם מקרים אחרים בהם הנפגע יעדיף הפעלת הביטוח הפרטי שלו ואז תועדף אפשרות ההגדרה של האירוע כאירוע פשע ולא איבה וזאת לאור העובדה כי מרבית פוליסות הרכוש, הדירה, העסק, הרכב וכן פוליסות אובדן כושר עבודה ותאונות אישיות, מחריגות אירועים כתוצאה מפעולות מלחמה טרור ואיבה.

את התביעה יש להגיש למוסד לביטוח לאומי. המוסד הנפיק טפסים מיוחדים לנפגעי פעולות איבה. את הטפסים ניתן להוריד באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי או לקבל בסניפי המוסד. יש למלא את הטפסים, לצרף תיעוד רפואי ולהגיש לסניף המוסד במקום מגוריו של הנפגע. לעיתים צריך לצרף ראיות אודות עצם קרות האירוע ובשל כך מומלץ להיעזר בעו”ד.

עו”ד ענת קאופמן בעלת משרד המתמחה בדיני נזיקין וביטוח לאומי, יו”ר הוועדה לביטוח לאומי של לשכת עורכי הדין

The post האם המהומות בלוד יוגדרו כפעולת איבה או פשע עברייני גרידא? appeared first on מקומונט לוד.