מנתונים שמפרסמת עמותת אור ירוק לבטיחות בדרכים עולה כי 29% מכלל הנהגים שנפגעו בתאונות דרכים בלוד בחמש השנים האחרונות (2016-2020) היו נהגים צעירים (עד גיל 24) לוד היא העיר המדורגת שניה בשיעור הנפגעים בחמש השנים האחרונות נפגעו בעיר 43 נהגי רכב פרטי צעירים בתאונות דרכים.

בעמותת אור ירוק ניתחו את חלקם היחסי של נהגים צעירים (עד גיל 24) שנפגעו בתאונות דרכים בערים בחמש השנים האחרונות (2016-2020) מתוך כלל הנהגים שנפגעו באותן שנים בערים. במסגרת הבדיקה נבדקו ערים מעל 50 אלף תושבים והבדיקה כללה את מספר הנהגים הצעירים לפי מקום התאונה ולא לפי מקום המגורים של הנפגע.

כאמור, לוד היא השניה בדירוג הלא מחמיא, כשאת הטבלה מובילה העיר רהט. 32.3% מהנהגים שנפגעו בתאונות דרכים ברהט הם נהגים צעירים – הכי הרבה מכל הערים בארץ, כך עולה מניתוח של עמותת אור ירוק לנתוני הלמ”ס. אחרי רהט ולוד נמצאת אום אל פחם במקום השלישי כאשר 27.7% מכלל הנהגים שנפגעו בתאונות דרכים בעיר היו נהגים צעירים. ראש העין (26.9%) ונצרת (24.6%) סוגרות את חמשת הערים עם השיעור הגבוה בארץ.

ירושלים, שבתחומיה נפגעו הכי הרבה נהגים צעירים בתאונות דרכים בחמש השנים האחרונות, נמצאת במקום התשיעי עם שיעור של 19% נפגעים מכלל הנהגים שנפגעו בעיר – אחד מכל חמישה נהגים שנפגעו.

בתל אביב-יפו, עיר שגם מתגוררים בה צעירים רבים וגם מהווה מוקד משיכה לנהגים צעירים שמגיעים מערים אחרות, נאמד שיעורם של הנהגים הצעירים שנפגעו בתאונות דרכים מכלל הנהגים בשיעור של 12%, העיר השלישית והבטוחה לנהגים הצעירים. גבעתיים (4.3%) ורמת גן (11%) הן הערים עם שיעור הנהגים הצעירים הנמוך ביותר שנפגעו בתאונות דרכים מתוך כלל הנהגים שנפגע בתאונות בעיר.

מניתוח הנתונים עולה כי בערים ערביות שיעור הנהגים הצעירים הנפגעים בתאונות דרכים גבוה מאוד. שלוש הערים הערביות  הגדולות- רהט, אום אל פחם ונצרת נמצאות בין חמשת הערים הראשונות בשיעור הנהגים הצעירים הנפגעים מכלל הנהגים.

לדברי ארז קיטה מנכ”ל עמותת אור ירוק, “נהגים צעירים הם אוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה להיפגע בתאונת דרכים. להיעדר הניסיון וחוסר היכולת לקרוא את מפת הסכנות יש חלק מרכזי בהיפגעות שלהם בתאונות דרכים. כל גורמי המקצוע חייבים להתגייס במטרה לצמצם את היפגעותם הגבוהה של הצעירים בתאונות דרכים. ראשי הערים חייבים להירתם למשימה ולמקד פעילות לצמצום הנפגעים בתוך הערים, במסגרת הפעילות הקהילתית. במקביל, יש להעלות את המודעות ולהגביר את ההסברה במדיות התקשורתיות שבהן הצעירים נמצאים, בעיקר ברשתות החברתיות. ככל שנטמיע את ערכי הבטיחות בנהגים החדשים והצעירים נוכל לקטוף את פירות הבטיחות כשהם יהיו נהגים וותיקים ומנוסים”.

שיעור נהגי רכב פרטי צעירים נפגעים בתאונות מכלל הנהגים הנפגעים בערים 2016-2020

	שם העיר	אחוז נהגים צעירים נפגעים מכלל הנהגים הנפגעים	נהגי רכב פרטי צעירים נפגעים 2016-2020	נהגי רכב פרטי נפגעים 2016-2020
1	רהט	0.323	11	34
2	לוד	0.29	43	148
3	אום אל פאחם	0.277	28	101
4	ראש העין	0.269	24	89
5	נצרת	0.246	57	231
6	בית שמש	0.245	29	118
7	נהרייה	0.233	42	180
8	רמלה	0.221	33	149
9	ירושלים	0.19	509	2675
10	באר שבע	0.187	257	1376
11	אילת	0.183	18	98
12	אשקלון	0.183	142	578
13	ראשון לציון	0.179	120	669
14	קריית גת	0.175	29	165
15	עפולה	0.173	43	248
16	חיפה	0.172	281	1626
17	חדרה	0.171	88	513
18	קריית אתא	0.169	49	290
19	הוד השרון	0.166	18	108
20	ביתר עלית	0.166	5	30
21	מודיעין-מכבים-רעות	0.162	36	221
22	אשדוד	0.157	142	901
23	רחובות	0.148	64	430
24	כפר סבא	0.147	43	292
25	חולון	0.141	106	752
26	בת ים	0.137	57	414
27	בני ברק	0.137	30	219
28	פתח תקווה	0.136	116	853
29	נתניה	0.134	84	623
30	הרצליה	0.134	40	298
31	רעננה	0.125	26	208
32	נס ציונה	0.122	21	172
33	תל אביב-יפו	0.12	236	1961
34	רמת גן	0.11	10	390
35	גבעתיים	0.043	3	69

• מקור נתונים: למ”ס

The post אור ירוק: לוד במקום השני בישראל בשיעור הנהגים הצעירים הנפגעים בתאונות דרכים – אחרי רהט appeared first on מקומונט לוד.

נהג אשר מקבל זימון מהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים יודע כי רישיון הנהיגה שלו מצוי בסכנה. נהגים אשר מקבלים זימון מהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים יהיו: נהגים בגיל השלישי אשר לעיתים הרישיון שלהם יפסל בשל גילם על אף שהם כשירים לנהיגה, נהגים שנתפסו בעבירות תנועה רבות ומהווים סכנה על הכביש, נהגים אשר נוטלים תרופות שיכולים להשפיע על הנהיגה שלהם, נהגים שנתפסו נוהגים בשכרות או תחת השפעת סמים ועוד. המכון הרפואי לבטיחות בדרכים הוא גוף אשר מטרתו היא לבחון את כשירותו של הנהג לנהיגה ולהעביר את המסקנות למשרד הרישוי אשר בהתאם למסקנות יקבל את ההחלטה לגבי שלילת הרישיון של הנהג לפרק זמן כלשהו או לצמיתות.

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים – במה מדובר?

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים הוא הרופא המוסמך של משרד הרישוי ואליו מופנים מבקשי רישיון שונים על מנת לוודא שהם כשירים לנהיגה או נהגים אשר משרד הרישוי רוצה לבחון האם הם כשירים לנהיגה בשל סיבות שונות. במסגרת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים מתבצעות בדיקות רפואיות פיזיולוגיות וגם בדיקות בתחום הנפשי על ידי אנשי המקצוע המתאימים. לא פעם יערך לנבדק גם מבחן ממוחשב.  ניתן לומר כי כל אדם שמגיע למרב”ד יעבור כמות בדיקות וסוג בדיקות הרלוונטיות לסיבה שבגינה הוא זומן למכון הרפואי לבטיחות בדרכים.

האם ניתן להתכונן לבדיקות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים?

יש נהגים אשר הרישיון שלהם מותלה עוד טרם הם ניגשו לבדיקות או כאשר הם נדרשים להציג מסמכים רפואיים כאלה ואחרים. יחד עם זאת, לא פעם עורך דין תעבורה מקצועי ומנוסה יכול לבטל את התליית הרישיון המדוברת ועל כן כדאי להיעזר בו. כאמור, כל נהג עתיד לעבור הן בדיקות גופניות רפואיות על ידי רופאים רלוונטיים והן הערכה פסיכולוגית או פסיכיאטרית על ידי אנשי מקצוע רלוונטיים. בהתאם לבדיקות שמתבצעות תתקבל החלטה של המכון האם להמליץ על כשירות או אי כשירות לנהיגה של האדם שנבדק. חשוב מאוד שלא להגיע למכון הרפואי לבטיחות בדרכים לבד אלא עם עורך דין תעבורה מקצועי ומנוסה, אשר ילווה את האדם. עורך דין תעבורה מקצועי יודע איזה בדיקות יידרש לעבור כל אדם במכון בהתאם למצבו וכיצד הוא יכול להתכונן לקראת הבדיקות הללו בצורה הטובה ביותר שיכולה להיות.

מה עושים אם המכון הרפואי ממליץ לא לתת כשירות?

ישנם לא מעט מקרים שבהם המכון הרפואי לבטיחות בדרכים ממליץ למשרד הרישוי לא לתת כשירות לנהיגה לאדם שהם בדקו. חשוב מאוד לדעת שגם אם המכון המליץ שלא לתת כשירות ניתן כיום לערער על ההחלטה הנ”ל. כמובן שלא כדאי לערער על ההחלטה הנ”ל באופן עצמאי. בכדי להגדיל את הסיכויים שוועדת הערר תקבל את הערעור שלכם, עליכם להגיע עם עורך דין תעבורה מקצועי ומנוסה.

חשוב מאוד לדעת שלא כל עורך דין תעבורה הוא בקיא ומנוסה בתחום המכון הרפואי לבטיחות בדרכים. טרם אתם בוחרים בעורך דין שילווה אתכם בכל התהליך במכון הרפואי לבטיחות בדרכים, עליכם לבדוק מראש האם מדובר על עורך דין שבאמת כדאי לבחור בו כי יש לו את הידע, הניסיון והיכולת להתמודד מול המכון הרפואי לבטיחות בדרכים בצורה הטובה ביותר ולסייע לאדם שתתקבל החלטה חיובית לגבי הכשירות שלו לנהיגה.

מאמר זה נכתב על ידי ניר שלום, לעורך דין ניר שלום יש ניסיון של למעלה מעשור בתביעות תעבורה, דיני תעבורה ובנוסף תעודת חוקר תאונות דרכים מה שמביא להכרעות רבות אל מול המכון הרפואי לבטיחות בדרכים.

 מעוניינים לשמוע עוד? צרו קשר עוד היום 077-9976882

The post המכון הרפואי לבטיחות בדרכים appeared first on מקומונט לוד.

עמותת אור ירוק פיקסמה את ניתוח נתוני היפגעות הולכי הרגל לכל 1,000 תושבים בכל עיר מעל 50 אלף תושבים בישראל, בשלוש השנים האחרונות בהן אספה נתונים (2017-2019). מהנתונים עולה כי העיר לוד נמצאת במקום ה-14 ביחס בין מספר התושבים למספר הולכי הרגל שנפגעו בתאונות דרכים. אגב, העיר רמלה השכנה נמצאת במקום ה-24.

כצפוי, תל אביב-יפו היא העיר המדורגת ראשונה בהיפגעות הולכי רגל – בתחומיה נפגעו 1,183 הולכי רגל בשלוש השנים האחרונות – 2.62 הולכי רגל נפגעים בתאונות דרכים בהשוואה לכל אלף תושבים יש להדגיש כי תל אביב-יפו מרכזת אליה בכל יום הרבה יוממים (שמגיעים אליה אך אינם מתגוררים בה) ולכן מספר הולכי הרגל בה גבוה בהשוואה לערים האחרות.

בת ים נמצאת במקום השני עם 307 הולכי רגל נפגעים בשלוש השנים האחרונות – 2.38 הולכי רגל נפגעים בתאונות דרכים לכל אלף תושבים. עפולה במקום השלישי המפוקפק עם 107 הולכי רגל שנפגעו בשלוש השנים האחרונות – 2.06 הולכי רגל נפגעים לכל אלף תושבים. חיפה במקום הרביעי עם 551 הולכי רגל נפגעים בשלוש השנים האחרונות – 1.94 הולכי רגל נפגעים לכל אלף תושבים ופתח תקווה סוגרת את החמישייה הראשונה והלא מכובדת עם 451 הולכי רגל נפגעים בשלוש השנים האחרונות – 1.84 הולכי רגל נפגעים לכל אלף תושבים.

הסיבה המרכזית למותם של הולכי הרגל בתאונות דרכים – אי מתן זכות קדימה על ידי הנהג

בירושלים נפגעו הכי הרבה הולכי רגל בשלוש השנים האחרונות 1,132 אך בהשוואה לאלף תושבים בירת ישראל נמצאת במקום ה-17 – 1.23 הולכי רגל נפגעים לכל אלף תושבים.

בחינת הערים החרדיות חושפת כי בבני ברק (מקום 11) נפגעו 321 הולכי רגל בשלוש השנים האחרונות -1.61 הולכי רגל נפגעים בתאונות דרכים לאלף תושבים. בית שמש (מקום 31) עם 83 הולכי רגל נפגעים בשלוש שנים – 0.699 הולכי רגל נפגעים בתאונות דרכים  לכל אלף תושבים, בביתר עלית (מקום 33) נפגעו 28 הולכי רגל בשלוש השנים האחרונות – 0.493 הולכי רגל נפגעים בתאונות דרכים לכל אלף תושבים. במודיעין עלית נפגעו 23 הולכי רגל בשלוש השנים האחרונות – 0.315 הולכי רגל נפגעים בתאונות דרכים לכל אלף תושבים.

בחינת הערים מהחברה הערבית מעלה כי ברהט (מקום 30) נפגעו 52 הולכי רגל בשלוש השנים האחרונות – 0.753 הולכי רגל נפגעים בתאונות דרכים לכל אלף תושבים. באום אל פאחם (מקום 32) נפגעו 28 הולכי רגל בשלוש השנים האחרונות  – 0.507 הולכי רגל נפגעים בתאונות דרכים לכל אלף תושבים. בנצרת, העיר הערבית הגדולה בישראל, נפגעו 31 הולכי רגל בתאונות דרכים בשלוש השנים האחרונות – 0.402 הולכי רגל נפגעים בתאונות דרכים לכל אלף תושבים.

מנתוני משטרת ישראל שהגיעו לידי עמותת אור ירוק עולה כי 70% מהולכי הרגל שנפגעו בתאונות דרכים בשנת 2019 נפגעו בשל אי מתן זכות קדימה להולך הרגל.

על פי הנתונים, רק 10% מהולכי הרגל נפגעו בתאונות דרכים בשל התנהגותם. 3% מהולכי הרגל נפגעו בעת נסיעה לאחור של הרכב, 3% נפגעו בשל אי ציות לרמזור, 1% בשל מהירות מופרזת והשאר בשל סיבות אחרות.

מעבר לנפגעים תאונות הולכי הרגל עולות למדינה גם כסף רב

על פי נתונים שהגיעו לידי עמותת אור ירוק, בכל שנה מסתכם הנזק הכלכלי למדינה מתאונות דרכים שבהם מעורבים הולכי רגל ב-2.4 מיליארד שקלים, כל תאונה שבה נפגע הולך רגל עולה למדינה 277 אלף שקלים בממוצע.

והפתרון? פשוט, זול ומציל חיים – פס האטה מפחית את תאונות הדרכים ב-40% באותו מקום בו הוא מותקן.

לדברי ארז קיטה מנכ”ל עמותת אור ירוק: “הקורונה משנה סדר עולם ויותר מדינות מעודדות אנשים ללכת ברגל. זה בריא, זה חסכוני וזה גם תורם לצמצום תאונות הדרכים. בישראל לא רק שלא מתחשבים בהולכי הרגל אלא מסוכן ללכת ברגל. רוב הולכי הרגל נפגעים בתחום העירוני וזירת ההיפגעות מראה גם כי מעבר החציה הוא המקום שבו נפגעים הכי הרבה הולכי הרגל בזמן חצית הכביש”.

קיטה הוסיף עוד ואמר כי “במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים חייבים ללחוץ על ראשי הערים למפות את הרחובות האדומים והמסוכנים להולכי הרגל, לשפר בהם את התשתית כך שתגן על הולכי הרגל. במקביל, יש להגביר את האכיפה והנראות המשטרתית באותם רחובות מרובי נפגעים. שיפור תשתיות עירוניות על ידי ריסון ומיתון תנועה, נוכחות משטרתית גבוהה יותר והגברת ההסברה בקרב הולכי הרגל והנהגים יובילו לצמצום היפגעותם של הולכי רגל ולמעשה יכולים לעשות את הבדל בין חיים ומוות”.

“הכי קל תמיד להאשים את הגורם האנושי אבל התוצאות מראות שהאסטרטגיה הזאת נכשלה. הגיע הזמן שהמדינה תפסיק להאשים את הולכי הרגל, תתחיל לקחת אחריות ולהתאים את התשתית גם עבורם”, סיכם קיטה.

The post לוד מדורגת במקום ה-14 במסוכנות להולכי הרגל appeared first on מקומונט לוד.

מנתוני עמותת אור ירוק המבוססים על נתוני הלמ”ס עולה כי במהלך כל שנת 2019 נהרגו 88 הולכי רגל בתאונות דרכים ברחבי ישראל, רובם המוחלט, 61 מהם נהרגו בתחום העירוני בעשרת החודשים הראשונים של השנה בלבד. התחום העירוני מוכר כזירת היפגעות ידועה של הולכי הרגל וכך מתוך כ- 32,700 הולכי הרגל שנפגעו בתאונות בעשור החולף (201-2019), כ-31,100 נפגעו בזירה העירונית – בתחומי הערים והישובים.

בהסתכלות פנימית על הנעשה באזור הקרוב אלינו, בערים לוד ורמלה, ניתן לראות כי בעשור האחרון נפגעו בתאונות דרכים בלוד 340 הולכי רגל, מתוכם תשעה נהרגו ו-78 נפצעו באורח קשה. בשנת 2019 לבדה, נפגעו בעיר 26 הולכי רגל, בהם הרוג אחד, הילד סמואל טטיר בן ה-7.

ברמלה השכנה נפגעו בתאונות דרכים 333 הולכי רגל בעשור שחלף, מתוכם שישה נהרגו ו-44 נפצעו באורח קשה. בשנת 2019 נפגעו ברמלה 30 הולכי רגל, מהם שניים נהרגו.

עוד עולה מן הנתונים כי בעשור האחרון נפגעו בתאונות דרכים בתל אביב-יפו למעלה מ-4,100 הולכי רגל והיא העיר עם מספר הנפגעים הגבוה ביותר בפער משמעותי מירושלים, הבאה אחריה במספר הנפגעים שבתחומיה נפגעו בתקופה זו כ-3,200 הולכי רגל בתאונות דרכים.

לדברי ארז קיטה, מנכ”ל עמותת אור ירוק, “הולכי הרגל הם אוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה להיות מעורבת בתאונות דרכים. זוהי אוכלוסייה מוחלשת הכוללת בעיקר ילדים, קשישים או אנשים עם צרכים מיוחדים ואין מי שיזעק את זעקתם. מדינת ישראל היא אחת המדינות שהכי מסוכן ללכת בהן ברגל ואת זה במשרד התחבורה חייבם לשנות.”

קיטה אינו מסיר את האחריות גם מהולכי הרגל והנהגים עצמם כמובן, ומוסיף, “חייבים למפות את מעברי החציה האדומים ולהתמקד בשיפור התשתית באזורים שיש בהם ריכוז גבוה של ילדים וקשישים כמו בתי ספר, גני משחקים, מתנס”ים, מרכזי יום לקשיש ובתי אבות. באותם אזורים חייבים להתקין פסי האטה לריסון מהירות נסיעת כלי הרכב כדי שגם במקרה של פגיעה ניתן יהיה למנוע או לצמצם באופן ניכר את הנזק להולך הרגל”.

The post סכנה בדרכים: 340 הולכי רגל נפגעו בלוד בתאונות דרכים בעשור האחרון appeared first on מקומונט לוד.

ב- 16 נובמבר 2017 נסע סמ”ר אריאל הרוש במסגרת שירותו הצבאי ליד קיבוץ יפתח שבגליל העליון כשנהג משאית התנגש חזיתית בטנדר הצבאי בו הוא נסע. מותו של אריאל נקבע עוד בשטח, בן 21 היה. הרוש הוא אחד מבין 91 צעירים (15-24) שנהרגו בשנת 2017 בתאונות דרכים. 91 בני אדם שטרם הגיעו לגיל 25 איבדו את חייהם על הכביש.

2017 הייתה השנה הקשה ביותר לצעירים על הכביש בעשור האחרון (2008-2017). בשנת 2017 נהרגו 91 צעירים בתאונות דרכים, בשנת 2016 נהרגו 85 צעירים ובשנת 2015 נהרגו 63 צעירים בתאונות דרכים.

גם בערים ובישובים חלה עליה משמעותית בשנה האחרונה ביחס לשנים שקדמו לה. על פי נתוני עמותת אור ירוק המבוססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בעשרת החודשים הראשונים של שנת 2017 נהרגו בערים ובישובים 27 צעירים (15-24), בשנת 2016 כולה נהרגו בערים ובישובים 22 צעירים, ובשנת 2015 כולה נהרגו בתאונות דרכים בערים ובישובים 17 צעירים. עוד עולה מהנתונים, כי בחודשים ינואר-אוקטובר 2017 נפגעו בתאונות דרכים בערים ובישובים 2,715 צעירים, מתוכם 234 נפצעו באורח קשה.

ארז קיטה, מנכ”ל עמותת אור ירוק: “שנת 2017 היא השנה הקשה ביותר לצעירים בעשור האחרון עם למעלה מ- 90 בני נוער וצעירים שמצאו את מותם בכביש. נהגים צעירים הם חסרי ניסיון ומיומנויות נהיגה ולכן יש לשמור עליהם על ידי הוספה של ניידות תנועה והגברה של האכיפה בכבישים בכדי להרתיע את הצעירים מלבצע עבירות תנועה כמו נהיגה תחת השפעת אלכוהול ונהיגה במהירות מופרזת, עבירות מסוכנות שעלולות להסתיים במוות. בנוסף יש להשקיע בחינוך ובהסברה על הסכנות הטמונות לנהג וליתר משתמשי הכביש. שילוב כוחות של כל הגורמים האחראים ימנע את הצעיר ההרוג הבא”.

ירושלים היא העיר המסוכנת ביותר לצעירים, בלוד נפצעו 3 צעירים באופן בינוני 

• בירושלים נפגעו 308 צעירים (גילאי 15-24) בתאונות דרכים ב-10 החודשים הראשונים של שנת 2017, שלושה צעירים נהרגו ו- 28 נפצעו באורח קשה.
• בתל אביב נפגעו 267 צעירים (גילאי 15-24) בתאונות דרכים ב-10 החודשים הראשונים של שנת 2017, שלושה צעירים נהרגו ו- 22 נפצעו באורח קשה.
• בבאר שבע נפגעו 86 צעירים (גילאי 15-24) בתאונות דרכים ב-10 החודשים הראשונים של שנת 2017, צעיר אחד נהרג ושישה נפצעו באורח קשה.
• בחיפה נפגעו 141 צעירים (גילאי 15-24) בתאונות דרכים ב-10 החודשים הראשונים של שנת 2017, שני צעירים נהרגו ושמונה נפצעו באורח קשה.
• בראשון לציון נפגעו 63 צעירים (גילאי 15-24) בתאונות דרכים ב-10 החודשים הראשונים של שנת 2017, צעיר אחד נהרג ותשעה נפצעו באורח קשה.
• בפתח תקוה נפגעו 83 צעירים (גילאי 15-24) בתאונות דרכים ב-10 החודשים הראשונים של שנת 2017, צעיר אחד נהרג וחמישה נפצעו באורח קשה.
• בנתניה נפגעו 59 צעירים (גילאי 15-24) בתאונות דרכים ב-10 החודשים הראשונים של שנת 2017, שני צעירים נהרגו, וחמישה נפצעו באורח קשה.
• ברמת גן נפגעו 58 צעירים (גילאי 15-24) בתאונות דרכים ב-10 החודשים הראשונים של שנת 2017, צעיר אחד נהרג, וחמישה נפצעו באורח קשה.

בד בבד, מתפרסם סקר חדש שביצעו חניכי קבוצות הנוער של עמותת אור ירוק וחושף את הרגלי הנסיעה המדאיגים של הנהגים הצעירים ובני הנוער של ישראל. מהסקר עולה תמונה עגומה המראה כי בני נוער רבים נוהגים ונחשפים לנהיגה במהירות מופרזת, לדיבור בטלפון הסלולארי בזמן נהיגה, לנסיעה ללא חגורת בטיחות, למעבר באור אדום ולאי מתן זכות קדימה להולכי הרגל.

בין תוצאות הסקר:

• 45% מהצעירים מודים כי לפעמים או תמיד הם או מי שנוהג ברכב בו הם נוסעים לא נותנים זכות קדימה להולכי הרגל.
• 25% מהצעירים או מי שנוהג ברכב בו הם נוסעים לא תמיד חוגרים חגורת בטיחות בנסיעה בעיר.
• 50% מהצעירים מודים כי לפעמים או תמיד הם או מי שנוהג ברכב בו הם נוסעים, נוסעים במהירות מופרזת.
• 38% מהצעירים מודים כי לפעמים או תמיד הם או מי שנוהג ברכב בו הם נוסעים מדברים בטלפון הסלולארי ללא דיבורית בזמן נהיגה.

The post סיכום 2017 בכבישים: 24 פצועים ‘צעירים’ בעיר לוד לבדה appeared first on מקומונט לוד.

מעל 15,000 קשישים (65+) נפגעו בתאונות דרכים בעשור האחרון (2007-2016) בתחום העירוני, 1,500 בכל שנה בממוצע, כך עולה מנתוני עמותת אור ירוק המבוססים על נתוני הלמ”ס. הנתונים מתפרסמים לרגל יום הקשיש הבין הלאומי החל ב-1 באוקטובר.  94 קשישים נפגעו בתאונות דרכים בעשור האחרון בלוד ואחד מהם נהרג.

מהנתונים של עמותת אור ירוק עולה כי בעשור האחרון נהרגו 448 קשישים בתאונות דרכים בערים, בממוצע כ-45 קשישים שנהרגים בכל שנה – קשיש אחד הרוג בכל שבוע. 2,320 קשישים נפצעו קשה בעשור האחרון, 232 בממוצע בכל שנה.

על פי נתוני העמותה, בשנת 2016 נפגעו 1,692 קשישים בתאונות דרכים בערים ו-51 קשישים נהרגו –מספר הגובה ביותר בעשור האחרון למעט שנת 2015.

ארז קיטה מנכ”ל עמותת אור ירוק: “ממשלת ישראל צריכה לבקש סליחה מהאזרחים הוותיקים שלה כי היא מפקירה אותם. אנשים שבנו את המדינה ושרדו את המלחמות לא שרדו פעולה פשוטה כמו חצית כביש. הגיע הזמן שמשרד התחבורה והבטיחות בדרכים יתחיל להתחשב גם באוכלוסיית האזרחים הוותיקים וביחד עם הרשויות המקומיות יקדמו התקנת פסי האטה באזורים שיש בהם ריכוז גבוה של קשישים כמו בתי אבות, מרכזי יום לקשיש, קופות חולים ובמקביל, ידאגו להאריך את משך האור הירוק ברמזורים של הולכי הרגל. מדובר בהוצאה כספית קטנה שיכולה לעשות את ההבדל בין חיים ומוות. הגיע הזמן לגלות רגישות וחמלה כלפי האוכלוסיות החלשות בחברה כדי למנוע את הקשיש ההרוג הבא”.

במחקר שנערך עבור עמותת אור ירוק על-ידי ד”ר קובי פלג, עלה כי השרידות של קשישים לאחר שנפצעו חמורה ביותר והיא הקיצונית ביותר מבין כל קבוצות האוכלוסייה. מבין הפצועים שנפטרו, הקשישים מהווים 11.2%, זאת כאשר הממוצע בקרב כל האוכלוסייה עומד על 4.3% – נתון הגדול פי 2.6 משאר מקרי הפטירה. גם במקרה של שיקום, משך הזמן גדול משמעותית, וגם בפציעות קלות יחסית הגורמות לשבר בלבד, מדובר בנזקים נמשכים, בירידה ביכולת הפיזית ובהשפעה נפשית קשה.

The post 10 קשישים נפגעו בתאונות דרכים ב2016. אחד נהרג. appeared first on מקומונט לוד.