לוד, הממוקמת במרכז הארץ, במרחק של עשרים דקות נסיעה מתל אביב, נהנית מאפשרויות תעסוקה רבות בסביבתה. עם נתוני פתיחה מרשימים אלו, ראתה הנהגת העירייה חובה להשקיע ולעשות כל מאמץ, להעמיד את הצעירים והסטודנטים במרכז תשומת הלב, ולראות בהם משאב חברתי חשוב מאוד לחיזוק חוסנה הקהילתי של העיר ותושביה. השאיפה היא שלוד תהיה עיר שצעיריה אוהבים אותה, מחזירים לה נאמנות ותמיכה, נשארים לגור בה ומקימים בה את ביתם.

עד שנת 2013 נוהלה לוד על ידי ועדה ממונה ויזמים חברתיים שונים, חלקם הגדול מארגוני צעירים שראו בה הזדמנות והקימו בה שלוחות. התופעה המתוארת משכה באופן טבעי את ההנהלות המרכזיות של ארגונים ארציים שונים כמו החברה למתנ”סים, איילים והתאחדות הסטודנטים, מעו”ז לפיתוח מנהיגות ואחרים, לתקוע יתד בעיר, וכשראש העיר – עו”ד יאיר רביבו נבחר לפני כתשע שנים לתפקיד, המגמה הזאת זכתה בתמיכתו ועידודו.

מחלקת הצעירים נכנסת לפעולה

מתוך ראייה אסטרטגית, הוקמה בתחילת 2022 מחלקת הצעירים בתוך אגף תכנון ופרויקטים. “הבנו שאחת המטרות החשובות של העיר לוד היא מתן מענה נרחב לצעירי העיר. אנו רואים בצעירים שלנו את עתיד העיר. מהלך זה נעשה בדחיפתו של ראש העיר, על מנת לשים את הצעירים במרכז העשייה העירונית, יחד עם מחזיק התיק, חבר המועצה עמרי סער”, אומרת שירן בוקרה ג’רבי, מנהלת האגף.

בתוך כך, החלה עיריית לוד להקצות תקציבים לקידום ופיתוח צורכי צעיריה. היא ביצעה מחקרים בנושא ולאחרונה כאמור הקימה מחלקה ייעודית לצעירים בניהולו של ארז בר חיים, ההכרחית לשיטתה להובלת השינוי.

זוהי מחלקה שמטרתה לספק מענה לצעירים הנמצאים בצמתי קבלת החלטות בנוגע לעתידם, ופועלים לקדם את חיי הפרט והקהילה בעיר. המחלקה מנגישה עבורם מידע, הכוון, ייעוץ ובמה במגוון תחומי החיים: השכלה גבוהה, תעסוקה, פיתוח אישי, התנדבות, מעורבות חברתית וקידום אמנים צעירים.

“מטרת המחלקה היא לרכז את כלל התחומים הנוגעים לצעירים בעיר, החל משלב סיום התיכון, דרך השחרור מהצבא, והכוונה ראשונית לבחירת מסלולי לימודים, ליווי במהלך התואר ובצעדים הראשונים של הקריירה, ועד לחיבור הצעירים לעיר דרך פעילויות של מעורבות חברתית, ופעילויות להורים צעירים”.

למעשה, מחלקת הצעירים העירונית היא אבולוציה מתקדמת של מרכז הצעירים, שהוקם בעיר כבר ב-2014 ונחשב לאחד מהמוקדים החברתיים הפעילים ביותר בלוד.

המרכז האמור נוסד כגוף המספק מענה לכלל צעירי העיר שנולדו וגדלו בה – בתחומי ההשכלה, התעסוקה, היזמות והמעורבות החברתית, בהיבטים של פיתוח אישי וקהילתי, תוך הבנה שהפוטנציאל של צעירי העיר אינו נופל מצעירים בערים אחרות, ולכן חשוב לפעול לשילובם.

מחלקת הצעירים אם כן היא תולדה של התובנה שלקיומה של מחלקת צעירים ייעודית חשיבות רבה והשפעה עצומה על צעירות וצעירים הניצבים בצומת של החלטות. ההחלטה להקמתה מהווה נדבך נוסף בתכנית האסטרטגית של עיריית לוד להפיכת אוכלוסיית הצעירים בה למשאב עירוני וככלי לצמצום הפערים בה.

“למעשה אנו פועלים משלב סיום התיכון או השחרור מהצבא, דרך כל מה שקשור לאקדמיה ולהשכלה גבוהה, תוך ליווי במהלך התואר, וסיוע בקבלת מלגות, בבחירת קריירה ותעסוקה, ועד לנושאים של הורות צעירה, פנאי ותרבות לצעירים וכמובן מעורבות חברתית”, אומרת שירן ומוסיפה כי בהמשך צפויה המחלקה להתרחב ולעסוק גם במתן פתרונות דיור ומגורים לצעירים.

באחריות מחלקת הצעירים פועל מרכז הצעירים העירוני – “התחנה” בניהולה של טוהר ג’אן, מרכז ליזמות צעירה – “קליקה לוד” שהוקמה ב-2020 בניהולה של נועה מיטל כץ, וכן כל פעילות המלגות העירוניות.

כיצד פועלת המחלקה כדי להשאיר את הצעירים בעיר ולחיזוק העיר ותושביה?

“בראש ובראשונה, מטרת המחלקה היא לסייע להפוך את העיר לטובה יותר על ידי הפיכתה לאטרקטיבית יותר עבור צעיריה וחיזוק היסודות האישיים שלהם. כלומר, בעידוד והכוונה להשכלה גבוהה, בדחיפה לתעסוקה איכותית, תוך מתן מענה לאתגרים וחסמים המלווים את הצעירים בשלבים הללו. אנו במחלקה מאמינים שמתוך חיזוק העיר וסיוע בבניית העתיד שלה נצליח לשמר את הדור הצעיר”.

בכל הקשור לעידוד ההשכלה הגבוהה בקרב צעירי לוד, מקיימת העירייה זו השנה השמינית ברציפות בהתאם למסורת שהנהיג ראש העיר יאיר רביבו, חלוקת מלגות לסטודנטים במטרה לעודד את הצעירים לרכוש השכלה אקדמאית ולחזק את מעמדה של לוד כעיר של סטודנטים. את פרויקט המלגות מרכז אגף תכנון ופרויקטים, בשיתוף עם יו”ר ועדת המלגות ומחזיק תיק ההשכלה הגבוהה, אליהו סער.

אילו פרויקטים למען הקהילה הצעירה מקדמת המחלקה?

“למחלקה מספר פרויקטים מרכזיים, וביניהם הפאב הקהילתי, המופעל ע”י מתנדבים, בני המקום, המספק לצעירים מקום בילוי עירוני. מיזם נוסף הוא פסטיבל הקולנוע החברתי, שצפוי להתקיים השנה בפעם השישית, ופועל להנגשת תרבות וקולנוע חדש ועדכני לכל שכבות הגיל”.

לכל האוכלוסיות ולכל המגזרים

ואכן, מרכז הצעירים הוא שלקח על עצמו את נושא התרבות, וייסד עבור צעירי העיר את פסטיבל הקולנוע החברתי ופתיחת פאב “התחנה”. שני המיזמים הללו הם בבחינת הוכחה לכך שללוד יש המון מה להציע בחיי התרבות שלה ובמעטפת שהיא מעניקה לצעיריה.

יודגש, כי המחלקה פועלת בקרב כל האוכלוסיות והמגזרים בעיר ללא הבדל דת. כל התוכניות מיועדות לקהל מעורב מבחינת מגזרים, ובמקרה שהמחלקה מזהה צורך, היא פותחת תוכניות ייעודיות לקהלים ספציפיים.

“במרכז הצעירים לדוגמה פועלות מספר תוכניות ייעודיות וביניהם תוכנית ‘למרחק’ לקידום תעסוקה איכותית בקרב יוצאי אתיופיה, תכנית ‘רואד’ לעידוד השכלה גבוהה בקרב צעירים מהחברה הערבית, ואנו עובדים גם על שיתופי פעולה רבים לטובת החברה החרדית בעיר”, אומרת שירן.

באיזה אופן פועלת המחלקה למעורבותם של הצעירים לעיר?

“המחלקה יוזמת ומעודדת קהילות של בני המקום לבוא ולפעול מתוך מרכז הצעירים ובתמיכת העירייה, על מנת להוציא לפועל יוזמות מקומיות. כך למשל נוצר פאב התחנה – פאב קהילתי, מופעי מוזיקה לצעירים, מגזין אומנות ועוד”.

מהם החסמים בפני מעורבות חברתית של צעירי העיר?

“צעירים רבים בלוד, כמו בכל שאר הארץ, נמצאים בשלבים הראשונים והחשובים בחייהם של בניית הקריירה ולימודים אקדמאיים, ולכן באופן טבעי פחות זמינים להתנדבויות ולמעורבות חברתית. ביחד עם תכנית המלגות העירונית, ובעזרתן של תוכניות נוספות הפעילות בעיר, אנו מצליחים לייצר אצל הצעירים את המעורבות הזו, שבדרך כלל גם נשארת לטווח הארוך”.

כפרי הסטודנטים

דוגמה נהדרת למחויבותה של לוד לצעיריה טמונה גם בכפרי הסטודנטים השונים שהקימו בעיר העמותות “איילים”, “תוצרת הארץ” ותנועת בני עקיבא. מטרת הכפרים הללו היא לחזק את האחיזה הסטודנטיאלית בעיר ולחזק את לוד ותושביה.

קהילת הסטודנטים בלוד מונה כיום מאות צעירות וצעירים ממגוון הקשת החברתית בישראל, שהבינו את הפוטנציאל האדיר של העיר המיוחדת והם ממשיכים לנהור הנה במטרה להעצים את העשייה המתמדת של העירייה בהפיכת העיר לוד אטרקטיבית לצעירים בישראל. בנוסף למגורים בלוד, הם אף חיים בה את תרבות הפנאי שלהם וחלקם עמלים בה לפרנסתם ותורמים רבות לעשייה ולרוח היצירה והצעירה בלוד.

בהתאמה, בזכות המיזמים הללו פסקה ההגירה השלילית בעצם הגעתם של הסטודנטים ללוד, ומיזם שיכון הסטודנטים בעיר מאפשר לצעירים הן אלו שגדלו בלוד והן אלו שהגיעו מכל רחבי המדינה, להישאר לפרק חיים נוסף בעיר, וכך גם גדל הסיכוי שבעקבותיו הם יבחרו להשתקע בלוד ולהקים בעיר משפחה.

“בלוד פועלים מספר כפרי סטודנטים ממספר ארגונים שונים, הנמצאים בשכונות השונות ומסייעים לייצר שם פעילויות נרחבות, ולעורר את הפעילות באזורים אלו”, אומרת שירן, “במקביל, מחלקת הצעירים פועלת רבות על מנת לגרום לצעירים לבחור ולהישאר לגור בעיר גם מעבר לתקופה הסטודנטיאלית שלהם”.

מהם היעדים המרכזיים שהמחלקה שואפת להגשימם?

“היעד המרכזי של המחלקה הוא להצליח להגיע, בדרכים שונות ומגוונות ככל הניתן, לכלל צעירי העיר ולהעמיד לרשותם את כל השירותים שהעיר מציעה. חלק דרך הכוונה והכשרות מקצועיות, חלק דרך פעילויות תרבות ופנאי, פעילויות לסטודנטים ולצעירים לקראת לימודים ועוד. לקראת שנת 2023 שמנו לעצמו למטרה להצליח ולהגיע לקהלים חדשים, אשר באופן טבעי לא צרכו עד כה את שירותי המרכז, ובכוונתו להשקיע מאמצים רבים על מנת להגיע לאותם הצעירים”.

The post צעירי לוד מובילים את השינוי appeared first on מקומונט לוד.

עיריית לוד בשיתוף עם קהילות לוד של “תוצרת הארץ”, הארגון להתיישבות צעירים בפריפריה הגאוגרפית והחברתית בישראל, יחד עם בעלי עסקים בעיר, מקדמים בימים אלה פרויקט חדש – בו ינפיקו כרטיס הנחות והטבות לסטודנטים, תושבי העיר.

את הרעיון יזמה מנהלת אגף פרויקטים בעיריית לוד, שירן ג’רבי. “בלוד יש כוח קניה משמעותי של מאות סטודנטים ואני רואה בזה משאב ייחודי לעידוד העסקים בעיר. משם עלה הרעיון של איגוד כוח הקניה לכרטיס המחזק את תחושת השייכות והגאווה הלודאית לצד חיזוק משמעותי לעסקים״. ג׳רבי מוסיפה ואומרת: ״אני מודה לתוצרת הארץ שלקחו את היוזמה ויד ביד מסייעים לביצוע המהלך”.

לאור היוזמה, עיריית לוד וסטודנטים חברי קהילות “תוצרת הארץ” בלוד, יצאו בפנייה לחברות ועסקים – ובהם חנויות, מסעדות ובתי קפה בעיר, לקחת חלק ברשימת העסקים המקומיים שיעניקו הנחות לסטודנטים, כאשר שמות העסקים יופיעו על גבי הפרסומים השונים לרווחת כלל הסטודנטים.

יש לציין כי בלוד ישנם כ-1,400 סטודנטים. וההנחות מיועדות עבור כלל הסטודנטים בעיר ובפרט עבור הסטודנטים של “תוצרת הארץ”.

ראש העיר לוד, יאיר רביבו: “מברך על היוזמה הראויה אשר מטיבה גם עם הסטודנטים שלנו בלוד וגם עם העסקים בעיר. נמשיך להשקיע ולעשות כל מאמץ, להעמיד את הצעירים והסטודנטים במרכז תשומת הלב, כמשאב חברתי חשוב מאוד לחיזוק חוסנה הקהילתי של העיר, וכן לעודד את המסחר בלוד כמי שרואה במגוון העסקים הפועלים בה מנוף כלכלי ומקור לצמיחתה של העיר. נעודד את האחיזה הסטודנטיאלית בלוד עם מאות סטודנטים וסטודנטיות, ממגוון הקשת החברתית בישראל, שממשיכים להגיע במטרה להעצים את העשייה המתמדת של העירייה בהפיכת העיר לוד אטרקטיבית לצעירים בישראל”.

ליאור ז’ורנו-חפץ, מנכ”לית “תוצרת הארץ” מסרה: “נענינו בשמחה ליוזמת העירייה להוביל את פעילות כרטיס ההנחות לסטודנטים בלוד. אנו צופים שהכרטיס יחזק את העסקים המקומיים, וייצור תחושת שייכות בקרב הסטודנטים. חשוב לייצר עוד דרך לקשור בין התושבים הצעירים לעיר עצמה, ולייצר גאווה מקומית.”

גם רועי קדרי-אונא, האחראי על העשייה החברתית בקהילת לוד של “תוצרת הארץ” סיפר, כי ״ההיענות מצד בעלי העסקים והחנויות בעיר רבה, ובתי עסק בולטים כבר נרתמו למהלך.

כרטיס ההנחות יושק באירוע מיוחד שיתקיים במעמד ראש העיר, בחודשיים הקרובים.

The post שווה להיות סטודנט בלוד: יושק כרטיס הנחות בעסקים בעיר ל-1,400 סטודנטים appeared first on מקומונט לוד.

ארגון קטן שנולד לפני שבע שנים בלוד והתחיל ב־18 סטודנטים, סוחף היום המונים במטרה לשנות את מצב הפריפריה. מה שהתחיל בלוד, קיים היום ב–13 יישובים. אפילו ממשלת ישראל, שראתה שהעסק עובד ומצליח, החליטה לתת יד. אפשר למצוא את תוצרת הארץ מקריית שמונה שבצפון עד לקיבוץ נחל עוז שבעוטף עזה.

ראש העיר, עו”ד יאיר רביבו, השתתף בכנס פעילות של קהילות הצעירים והסטודנטים של ארגון תוצרת הארץ בלוד, אשר מפעיל השנה למעלה מ-160 סטודנטים בכ-18 פרוייקטים שונים של עשייה חברתית בעיר לוד, חינוך, העצמה אזרחית ותרבות. הסטודנטים חיים בקהילות של 25 סטודנטים, ופועלים בקבוצות של כ- 5 -10 סטודנטים בכל פרוייקט.

בכנס בהשתתפות השותפים הרבים לפעילות הסטודנטיאלית בלוד, הדגיש ראש העיר את החשיבות העצומה שהוא רואה בפעילות הצעירים והסטודנטים בעיר, “ניצני העתיד של העיר שהוסיפו ללוד ברכה ואור והפכו אותה לבירת הסטודנטים ולמקום הכי טוב בארץ עבורם. רביבו ציין כי הכל החל עוד מתקופת בחור צעיר ואנונימי אז בשם איציק שמולי שהעתיק את מגוריו ומרכז חייו ללוד ומאז הפך לח”כ נמרץ ומוביל ועתיד מזהיר צפוי לו. “ב”ה לוד מצמיחה המון מצליחנים, יש עוד עבודה רבה לפנינו, והאירוע הערב הוא עצירה משמעותית מאד, ובעיקר טעינת אנרגיה משמעותית להמשך שנת הפעילות”.

ארגון תוצרת הארץ נולד למעשה מתוך אגודת הסטודנטים.. הרעיון היה שסטודנטים יגיעו לשכונות מוחלשות, יתגברו אותן, ובסוף הפרויקט יישארו שם כתושבים מהמניין.

ליאור ז’ורנו–חפץ, צעירה מהרצליה, הקימה את ביתה בלוד. “הייתי מדריכת חי”ר בצבא והייתה לי תחושת סיפוק גדולה. פתאום מצאתי את עצמי לומדת לתואר בתל אביב, הולכת ללימודים, חוזרת, היה חסר איזה ערך שהוא גדול ממני. אין לי מושג מה גרם לי לקפוץ מהרצליה ללוד, אבל חשבתי שזו תהיה הרפתקה סטודנטיאלית של שנה, שנתיים, אסיים אותה ואמשיך. התאהבתי ונשארתי”.

היום ליאור היא מנכ”לית–שותפה ב”תוצרת הארץ”. היא זוכרת איך בימים הראשונים, כשחיפשו פרטנר שייתן דחיפה למיזם השאפתני, מפעל הפיס מיהר לתת חיבוק חם ותומך. “מפעל הפיס היה הראשון שאימץ אותנו”, היא מספרת. “עוד כשהיינו קטנים, עם מספר מועט של סטודנטים, הוא האמין בנו ותקצב אותנו. מאז הוא שותף בכל התהליכים האסטרטגיים שלנו. אנחנו מאמינים שקהילה מייצרת שייכות ומשמעות לאדם. מאמינים שהוא צריך להיות מעורב במקום שבו הוא חי”

סטודנט שמתקבל לפרויקט תוצרת הארץ זוכה למלגה שנתית בסך 16 אלף שקל, שאמורה לכסות את שכר הלימוד ולסבסד חלק משכר הדירה. יש כיום 750 סטודנטים שמפוזרים ברחבי הארץ. הביקוש גבוה: אחד מכל ארבעה מועמדים מתקבל.

“בלוד אנחנו מתמקדים בשלושה נושאים: העצמה אזרחית, העצמה חברתית וחינוך–תרבות”, מסביר מנהל הפעילות בעיר, נטע אראלי–בן אור. “בהעצמה אזרחית פרויקט הדגל הוא ‘ועדי בתים’. המטרה היא לקחת בניינים שבהם הסטודנטים גרים ויחד עם מרכז הגישור העירוני ועיריית לוד להקים ועד בית, שזה הדבר הכי בסיסי. משום שמדובר בחבר’ה צעירים, הם יכולים להוביל קדימה. בהעצמה חברתית יש פרויקטים עם נוער בסיכון, קבוצות מנהיגות. בחינוך אנחנו עובדים בבתי ספר, מרכזי למידה. בשילוב עם מרכז הצעירים ואגף התרבות בעירייה אנחנו מנסים לייצר תרבות אקטיביסטית, בועטת, של פאבים, מסיבות והופעות. אנחנו לא מתביישים להגיד שאלה הדברים שישאירו את האנשים בלוד”.

רבים מהבוגרים נשארים לחיות בלוד, אף שסיימו את לימודיהם לתואר. מתברר שגם כמה מערכות יחסים הבשילו ואפילו כוסות נשברו.

ראשי תוצרת הארץ בלוד מסרו את תודתם לעיר לוד, שמאפשרת למפעל כל כך גדול ומשמעותי להיות חלק מהחיים והעשייה בעיר.

The post באתי, אהבתי, נשארתי! appeared first on מקומונט לוד.

זה התחיל בקטן בלוד והפך למפעל שמתפרש על פני 13 נקודות ברחבי הארץ. תכירו את הסטודנטים של תוצרת הארץ, שלא מוכנים לוותר על הפריפריה. להלן עיקרי הכתבה שפרסם יהונתן פורת במעריב/תרבות.

לכל החמוצים שמקטרים על איכות הנוער וחוסר המעורבות שלו בנעשה במדינה. איך ארגון קטן שנולד לפני שבע שנים בלוד והתחיל ב־18 סטודנטים סוחף היום המונים במטרה לשנות את מצב הפריפריה.

ארגון תוצרת הארץ נולד למעשה מתוך אגודת הסטודנטים.. הרעיון היה שסטודנטים יגיעו לשכונות מוחלשות, יתגברו אותן, ובסוף הפרויקט יישארו שם כתושבים מהמניין.

ליאור ז’ורנו–חפץ, למשל, צעירה מהרצליה, הקימה את ביתה בלוד. “זה נשמע קצת קיטשי”, היא הודתה כשנפגשנו. “הייתי מדריכת חי”ר בצבא והייתה לי תחושת סיפוק גדולה. פתאום מצאתי את עצמי לומדת לתואר בתל אביב, הולכת ללימודים, חוזרת, היה חסר איזה ערך שהוא גדול ממני. אין לי מושג מה גרם לי לקפוץ מהרצליה ללוד, אבל חשבתי שזו תהיה הרפתקה סטודנטיאלית של שנה, שנתיים, אסיים אותה ואמשיך. התאהבתי ונשארתי”.

• >>להצטרפות לרשימת התפוצה של מקומונט לוד, וקבלת מבזקים בווטסאפ: https://goo.gl/PXsy2U<<

היום ליאור היא מנכ”לית–שותפה ב”תוצרת הארץ”. היא זוכרת איך בימים הראשונים, כשחיפשו פרטנר שייתן דחיפה למיזם השאפתני, מפעל הפיס מיהר לתת חיבוק חם ותומך. “מפעל הפיס היה הראשון שאימץ אותנו”, היא מספרת. “עוד כשהיינו קטנים, עם מספר מועט של סטודנטים, הוא האמין בנו ותקצב אותנו. מאז הוא שותף בכל התהליכים האסטרטגיים שלנו. אנחנו מאמינים שקהילה מייצרת שייכות ומשמעות לאדם. מאמינים שהוא צריך להיות מעורב במקום שבו הוא חי”

מה שהתחיל בלוד, קיים היום ב–13 יישובים. אפילו ממשלת ישראל, שראתה שהעסק עובד ומצליח, החליטה לתת יד. אפשר למצוא את תוצרת הארץ מקריית שמונה שבצפון עד לקיבוץ נחל עוז שבעוטף עזה.

סטודנט שמתקבל לפרויקט תוצרת הארץ זוכה למלגה שנתית בסך 16 אלף שקל, שאמורה לכסות את שכר הלימוד ולסבסד חלק משכר הדירה. יש כיום 750 סטודנטים שמפוזרים ברחבי הארץ. הביקוש גבוה: אחד מכל ארבעה מועמדים מתקבל.

“אני ונועם התחתנו וגרנו במשך שמונה חודשים בראשון לציון, ליד ההורים”, מספרת רעות שרוני, שבעלה הוא סטודנט שזכה במלגה. “הייתה חסרה לנו מעטפת של קהילה. רצינו להיות מעורבים יותר במה שקורה סביבנו. התחלנו לחפש קהילות צעירות במרכז הארץ ומצאנו את לוד. לא חשבנו שנתברג בעיר בצורה כל כך טוטאלית”.

נועם, בעלה של רעות, החל להתנדב בדיור מוגן, מטפל שם בקשישים. יושב ומדבר איתם, יוצא איתם לטיול קצר.

בתוצרת הארץ מבקשים מהסטודנטים להתערות בשכונה. לא לחיות בקומונות ולא בקבוצות סגורות אלא באחת הדירות בבניין. השבוע התארחנו בלוד, שם הכל החל ושם קיים עד היום הסניף הכי גדול של תוצרת הארץ. 150 סטודנטים חיים כאן במסגרת הפרויקט ועוד כמאה הם בוגרים שנשארו לחיות בעיר.

“בלוד אנחנו מתמקדים בשלושה נושאים: העצמה אזרחית, העצמה חברתית וחינוך–תרבות”, מסביר מנהל הפעילות בעיר, נטע אראלי–בן אור. “בהעצמה אזרחית פרויקט הדגל הוא ‘ועדי בתים’. המטרה היא לקחת בניינים שבהם הסטודנטים גרים ויחד עם מרכז הגישור העירוני ועיריית לוד להקים ועד בית, שזה הדבר הכי בסיסי. משום שמדובר בחבר’ה צעירים, הם יכולים להוביל קדימה. בהעצמה חברתית יש פרויקטים עם נוער בסיכון, קבוצות מנהיגות. בחינוך אנחנו עובדים בבתי ספר, מרכזי למידה. בשילוב עם מרכז הצעירים ואגף התרבות בעירייה אנחנו מנסים לייצר תרבות אקטיביסטית, בועטת, של פאבים, מסיבות והופעות. אנחנו לא מתביישים להגיד שאלה הדברים שישאירו את האנשים בלוד”.

• >>להצטרפות לרשימת התפוצה של מקומונט לוד, וקבלת מבזקים בווטסאפ: https://goo.gl/PXsy2U<<

לכל אנשי הארגון חשוב להדגיש שהם לא באים לחנך מחדש את המקומיים ולא מסתכלים עליהם מלמעלה. הם רוצים להתמזג עם הסביבה, להיות חלק ממנה. “השינוי הוא לא בהכרח לבוא ולהראות שאנחנו עושים בשבילכם אלא להיות חלק מכם”, הסבירה טליה כהן. “זה מתבטא בלהסתובב ולקנות מוצרים, לדבר בגובה העיניים, לחשוב ביחד על דברים שאפשר לשפר”.

לא מעט בוגרים נשארים לחיות במקום. מתברר שגם כמה מערכות יחסים הבשילו ואפילו כוסות נשברו. רק עכשיו התקיים בלוד טקס הנישואים השלישי השנה של בוגרי תוצרת הארץ. טליה אומרת שגם היא הכירה את בן זוגה במסגרת הפרויקט. “זו תוכנית שידוכים”, צחק נטע, מנהל הפעילות בסניף לוד. “באים לפה חבר’ה רווקים, צעירים, בשנות ה–20 לחייהם. הם נמצאים לא מעט שעות בקבוצה אחת של עשייה אינטנסיבית. תבין לבד”.

לא מדובר במס שצריך לשלם עבור מלגה אלא תרומה משמעותית לחברה. החבר’ה הצעירים גם בונים את עצמם כמנהיגים מובילים במקום מגוריהם. “הקונספט של קהילה, ולא חשוב היכן, משנה חברה”, משוכנעת רעות שרוני, שכאמור מתגוררת כעת בלוד. “ברגע שיש את הערבות ההדדית ורואים אחד את השני, זה אחרת. כן, אני יכולה לראות את עצמי כאידיאליסטית”.

The post הסטודנטים “תוצרת הארץ”, המגורים – בלוד! appeared first on מקומונט לוד.

העיר לוד, שהייתה העיר הראשונה בה פעלה תוכנית “תוצרת הארץ” מבית התאחדות הסטודנטים במסגרתה מגיעים סטודנטים צעירים ובני העיר לחיות בצורה קהילתית ולשלב עשייה חברתית משמעותית על מנת להשפיע על המקום בו הם חיים, אירחה את סמינר פתיחת השנה החגיגי לכל הסטודנטים בארץ.

התוכנית שכאמור התחילה כאן בלוד, פועלת היום ב-9 רשויות נוספות, מקריית שמונה בצפון ועד שדרות בדרום, היא משלבת בתוכה סטודנטים מכל הקשת החברתית בישראל- יהודים וערבים, דתיים וחילוניים, ימנים ושמאלניים שכולם יחד פועלים להפוך את החברה למקום טוב יותר. בכנס החגיגי הגיעו כל הסטודנטים ללמוד את המודל של לוד וליישמו במקומות נוספים.

בכנס התארח שר החינוך, נפתלי בנט, שמשרדו תומך עיקרי בתוכנית ושפעל רבות להתרחבותה למקומות נוספים. “אתם, קהילות הסטודנטים, העתיד של הישובים שאליהם אתם נכנסים, בשמי ובשם משרד החינוך אני מודה לכם ומאחל לכם חוויה מדהימה עם פתיחת שנת הלימודים”, אמר השר.

ראש עיריית לוד, עו”ד יאיר רביבו, ברך את המעמד: “לא להאמין שאנחנו יושבים פה באולם אם מאות סטודנטים שמגיעים ללוד ללמוד על מודל הקהילות, זה פשוט מרגש! העיר לוד עברה מהפכה בזכות הסטודנטים והצעירים שהגיעו אליה בשנים האחרונות והפכה להיות לעיר קולטת קהילות, העיר לוד לא הייתה נראית אותו דבר בלי קהילות הסטודנטים שנתנו לה תנופה אדירה”.

The post 450 סטודנטים מ”תוצרת הארץ” בהיכל התרבות בלוד appeared first on מקומונט לוד.