בהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו להאצת פרויקט החישמול, הושלמה בימים האחרונים אבן דרך נוספת בפרויקט, עם השלמת חישמול המסילה שבין לוד, כפר חב”ד, גנות ותל אביב, והתחלת נסיעות ניסוי חשמליות בו.

קטע המסילה המדובר הינו בעל חשיבות רבה, שכן מדובר על ציר רכבתי מרכזי בין הדרום למרכז הארץ וגוש דן, הפועל לצד הקו המערבי שחשמולו מואץ גם כן בימים אלה.

חישמול המסילה שבין לוד לכפר חב”ד וגנות יאפשר גמישות תפעולית מירבית לטובת הפעלת הקו המהיר לירושלים, וכן קווים נוספים שעתידים לעבור חישמול בתקופה הקרובה.

בנסיעות המבחן יבוצעו בדיקות תפעוליות שונות, לקראת הסעת רכבות חשמליות חדישות, מהירות וירוקות. שיאפשרו את הנמשך מגמת חידוש צי הנייד והחלפת קטרי הדיזל הישנים בצי רכבות חשמלי, חדיש, מודרני ואמין.

מנכ״ל הרכבת, מיכאל (מיכה) מייקסנר ציין כי ״הוא רואה בזה נדבך נוסף בפרויקט החישמול המורכב ומביע הערכה רבה לכל העוסקים במלאכה על קידומו המקצועי והאיכותי של הפרויקט.”

The post מרגישים את החשמל ב…מסילה appeared first on מקומונט לוד.

תחנת הרכבת החדשה בלוד והגדולה בישראל יצאה לדרך ■ שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, מנכ”ל רכבת ישראל וראש העיר לוד חנכו את התחנה החדשה והמפוארת שנפתחה הבוקר (ראשון) לנוסעים. ■ השרה מירי רגב: “העיר לוד מתברכת היום במתחם תחבורה מרכזי המקשר את העיר לכל רחבי הארץ” ■ מנכ”ל הרכבת מיכאל מייקסנר: “הנוסע שייכנס לתחנת לוד החדשה ייהנה מחוויית נסיעה משודרגת” ■ ראש העיר יאיר רביבו: “אירוע היסטורי בלוד, שדוהרת ושועטת קדימה במלוא הקיטור וחונכת את תחנת הרכבת החדשה בעיר, הגדולה והמפוארת בישראל!”

הבוקר (ראשון) נפתחה תחנת לוד החדשה לנוסעים, בטקס בו השתתפו שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, ח”כ תא”ל (מיל’) מירי רגב, מנכ”ל רכבת ישראל, מיכאל (מיכה) מייקסנר וראש העיר לוד, עו”ד יאיר רביבו.

התחנה החדשה נבנתה על ידי אגף הביצוע ברכבת ישראל וכוללת שלושה רציפי נוסעים באורך 350 מטר, בשטח של 4,000 מ”ר בנוי ומקורה; מתחם מסחרי במפלס תחנת הרכבת, לרווחת הנוסעים ותושבי האיזור: מסעדות, חנויות ושירותים שונים; חניון ‘חנה וסע’ רב קומתי, עם כ-760 מקומות חנייה, אשר ישרת את נוסעי התחנה, באי מתחם המסחר ותושבי העיר.

תחנת לוד היא התחנה הראשונה הנבנית בקונספט החדש – המשלב בין הקישוריות של תחנת הרכבת למתחם מסחר ושירותים של כ – 2,000 מ”ר ובו מגוון חנויות המציעות מגוון רחב של מוצרים וכן מסעדות ובתי קפה. בשלב השני צפויים להיבנות מעל למבנה התחנה שני מגדלי משרדים להשכרה שהעובדים בהם ייהנו מגישה נוחה באמצעות הרכבת עד לפתח המשרד ומהמרכז המסחרי הצמוד.

תחנת הרכבת בלוד מהווה צומת מרכזי בתחבורה הרכבתית בישראל מזה 126 שנים, אז הונחו המסילות הראשונות בארץ ישראל. התחנה אשר פעלה עד היום נבנתה לפני מאה שנים בדיוק, בשנת 1920.

בשנים הקרובות, עם הצמיחה הגדולה בכמות הרכבות המופעלות בכל יום, הגידול בכמות הנוסעים, הפעלת קווים חדשים, ופתיחת תחנות נוסעים נוספות, תגדל משמעותית פעילות הרכבת באזור, וברכבת ישראל צופים כי מספר הנוסעים בתחנת לוד יזנק ל-5.5 מיליון בשנה, ותנועת הרכבות בתחנה תגדל ל-320 רכבות ביממה, עד שנת 2040.

לפני כשלוש שנים אף אוכלס מטה רכבת ישראל בעיר, כחלק מהצהרת כוונות ערכית, להמשך פיתוח העיר לוד כמוקד ארצי של רכבת ישראל.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, ח”כ תא”ל (מיל’) מירי רגב אמרה: ״העיר לוד מתברכת היום במתחם תחבורה מרכזי המקשר את העיר לכל רחבי הארץ, שמממש את החזון לחבר את ישראל. מפגש בין תחנות הרכבת והאוטובוסים שבתוכם גם שטחי מסחר מאפשרים לאדם לצאת מביתו לתחנת הרכבת באמצעות אוטובוס או אופניים, להגיע לעבודתו ולחזור ממנה בנוחות ותוך שימוש בתחבורה ירוקה נוחה ומזמינה. את החזון הזה נביא לכל רחבי הארץ כך שנוכל יחד, לחבר את ישראל״.

מיכאל (מיכה) מייקסנר, מנכ”ל רכבת ישראל: “רכבת ישראל מקדמת תפיסה חדשה של תכנון תחנות הרכבת, בדומה למקובל ברחבי העולם – הנוסע שייכנס לתחנת לוד החדשה ייהנה מחוויית נסיעה משודרגת. לא רק נסיעה ממקום למקום אלא גם מרכז מסחרי ועסקי שיאפשר לו להשלים את צרכיו בדרך לשגרת יומו ובחזרה ממנה. החנויות שייפתחו במתחמים ייהנו מהצמיחה האדירה במספר הנוסעים ברכבת, והעסקים שישכרו משרדים במתחמים ייהנו מתחנת רכבת צמודה עבור עובדיהם.  אני מברך את תושבי לוד לרגל חניכת התחנה החדשה ומודה לעובדי הרכבת אשר עמלו על ביצוע הפרויקט.

ראש העיר לוד, עו״ד יאיר רביבו: ״אירוע היסטורי בלוד, שדוהרת ושועטת קדימה במלוא הקיטור. רכבת ישראל ועיריית לוד חונכות בשעה טובה את תחנת הרכבת החדשה בעיר, בין 5 התחנות הגדולות והמפוארות בישראל. מאז נפתחה תחנת הרכבת בלוד לפני כ-100 שנה בדיוק – בשנת 1920, נחשבה לוד כמוקד תחבורה ארצי בישראל.

“זהו אחד המהלכים האסטרטגיים החשובים ביותר מאז הקמתה של העיר, המבטא את קפיצת המדרגה המשמעותית של העיר ואת הדהירה שלה קדימה. מדובר בעוגן חזק ומשמעותי לעיר, אשר מחזקת כיום את מעמדה כמרכז תחבורתי מהגדולים והחשובים בישראל. הקמת תחנת הרכבת החדשה מהווה חלק מהמאמצים הערכיים והתשתיתיים שמובילה ממשלת ישראל לחיזוק מעמדה של העיר ומרכזיותה בצומת הרכבות של המדינה. לוד הופכת אטרקטיבית למגורים, מרכז תיירות, עסקים, תעסוקה ותעשייה, וכמרכז תחבורה ותעסוקה ראשי של ישראל, לצד העיר תל אביב.” אמר ראש העיר.

“תודתי בראש ובראשונה לשר התחבורה לשעבר ושר האוצר היום, ידידי ישראל כ”ץ, הרפורמטור והבולדוזר הגדול בממשלת ישראל, שהתעקש יחד איתי להקים תחנת רכבת גדולה בקנה מידה ארצי, לשרת התחבורה כיום, לשר האוצר לשעבר משה כחלון שתקצב כ-250 מליון ₪ להקמת התחנה, לשרת התחבורה כיום, חברתי מירי רגב, שפעלה בנחרצות לקידום המהלך, וכמובן לרכבת ישראל שמאמינה בלוד, נוסף למבנה המפואר של מטה ההנהלה שהקימה בעיר. יש לנו במה להתגאות היום יותר מתמיד, בזכות הכניסה המרשימה שמוסיפים המבנים החדשים של בית הנהלת הרכבת, ותחנת הרכבת החדשה בכניסה לעיר לוד”.

The post תחנת הרכבת החדשה בלוד נחנכה: “קפיצת מדרגה משמעותית לעיר” appeared first on מקומונט לוד.

אמש ירד הנוסע האחרון ברציפי תחנת לוד הותיקה, לאחר כ-100 שנים שעברו לידם רכבות מיעדים שונים בארץ והמזרח התיכון. ביום א’ תיפתח תחנת הרכבת החדשה לפעילות וברכבת ישראל מבטיחים “הנוסעים יופתעו ממה שהם יראו במקום”.

לאורך שנות פעילותה שירתו צוותי התחנה עשרות מיליוני נוסעים ובהם הגנרל אלנבי, וינסטון צ’רצ’יל, דוד בן גוריון ואחרים. תחנת הרכבת לוד היא ללא חולק פיסת היסטוריה על מפת ארץ ישראל והיום, כאמור, היא סוגרת את שעריה.

ביום ראשון הקרוב תופעל לראשונה תחנת לוד החדשה הסמוכה לתחנה הותיקה, וברכבת ישראל ממליצים לנוסעים להתעדכן בפרטי ומפת ההגעה ולהקדים בימים הקרובים את זמן ההגעה לתחנה.

צפו בתמונות ההיסטוריות של תחנת רכבת לוד:

(הצילומים באדיבות דוברות הרכבת)

The post היסטוריה: הנוסע האחרון עזב את תחנת הרכבת לוד appeared first on מקומונט לוד.

ברצועת האילון עוברים מדי יום 75% מתוך כ-40 מיליון הנוסעים השנתיים ברכבות (ו-85% בשעת שיא בוקר) ועוברת בה כל תנועת הרכבות הארצית בכיוון צפון-דרום וכן לכיוון מזרח (מודיעין ובעתיד ירושלים), בנוסף לרכבות שייעדן הוא העיר תל אביב. מספר זה אמור להיות מוכפל על פי התחזיות בעשור הקרוב. תדירות הנסיעה במקטע היא של 28 רכבות בלבד בשעת שיא וזאת במידה רבה מאחר והמסילה הפרברית מופעלת כמסילה דו-כיוונית. למרות הגידול המואץ בשנים האחרונות במספר הנוסעים ברכבת, לא חל כל גידול מקביל במספר המסילות והרציפים באזור זה.

המסילה הרביעית תאפשר קו דו-מסילתי לרכבות מהירות וקו דו-מסילתי לרכבות פרבריות ובעקבות כך ויחד עם מערכת האיתות החדשה יתאפשר מעבר של 40 רכבות בשעת שיא ויינתן גם מענה תפעולי לקווים של: מסילות השרון (קו כפר סבא-רעננה-תל אביב בתוואי כביש 531); מסילת A1 המהירה לירושלים; קו מהיר תל אביב-באר שבע; קו אילון דרום לחולון, בת ים וראשון לציון מערב. מימוש הפרויקט, ביחד עם מימוש פרויקטים מקבילים בהתאם לתכנית האסטרטגית של רכבת ישראל וקווי הרכבת הקלה (ובעתיד ייתכן גם מטרו), אמורים לתת מענה לצרכי המטרופולין עד שנת 2040. פרויקטים אלה כוללים את הכפלת מסילות החוף, 6 מסילות באילון (ראו התיחסות להלן), מסילות נתב”ג ועוקף לוד עד לחיבור למסילות הדרום והמסילה המזרחית.

התכנית כוללת, כאמור לעיל, את המקטע המתחיל צפונית למחלף ההלכה (תחנת סבידור) ומסתיים בתחנת רכבת לוד בדרום. בקטע האילון, שבין הערים תל אביב-יפו לרמת גן וגבעתיים, תתווסף מסילה רביעית, ואילו בקטע שלאורך כביש 1, בין מחלף קיבוץ גלויות לתחנת רכבת לוד, שבו קיימות כיום שתי מסילות בלבד, יתווספו 2 מסילות, כך שבכל המקטע הכלול בתחומי התכנית תהיינה לבסוף ארבע מסילות – שתיים פרבריות ושתיים מהירות.

הפרויקט נכלל בתכנית נתיבי ישראל שאושרה על ידי ממשלת ישראל ב-24.2.2010.

תיאור הפרויקט

תוואי המסילה
הפרויקט משתרע בין צפונית למחלף ההלכה בצפון לתחנת רכבת לוד בדרום-מזרח ואורכו הכולל הוא כ-22 ק”מ. ניתן לאפיין את תוואי המסילה הכלול בתכנית על פי שלושה מקטעים מובהקים, כמפורט להלן (חץ הצפון בתרשים פונה שמאלה):

1. מקטע האילון – אורכו כ-6 ק”מ והוא עובר בתחום אורבני שבין הערים תל אביב-יפו לרמת גן וגבעתיים – מדרום למחלף ההלכה בצפון ועד לגשר מקווה ישראל בדרום. במקטע זה קיימות 3 מסילות בין שני נתיבי התנועה של נתיבי אילון וממערב לתעלת הנחל. מעל המסילות קיימים 11 גשרים ולאורכן יש 3 תחנות רכבת – סבידור, השלום וההגנה (תחנת יצחק שדה מסומנת בתמ”מ 5 אך לא הוקמה והמסילה הרביעית משאירה אופציה להקמת רציפים עבורה). בקטע זה תתווסף המסילה הרביעית בצמוד וממזרח למסילה הקיימת, על חשבון תעלת האילון. במעבר בין האילון לכביש 1, יוקם גשר לצורך מחלוף המסילות, שיעביר את המסילות המהירות מהצד המערבי של האילון אל הצד הצפוני של כביש 1. (להסבר על הצורך בכך ראו להלן בעמ’ 6). כמו כן, כולל מקטע זה גם הוספת מסילה תפעולית במתחם ת”א דרום וכן הסדרת דרך גישה למרכז שליטה ובקרה (שו”ב) בסמוך למחלף המסילות. לענין זה אציין כי דרך הגישה לשו”ב מקטינה את הספיקה באילון (ראה להלן התיחסות בעמ’ 12).

2. מקטע לאורך כביש 1 – אורכו כ-6 ק”מ והוא עובר בשטחים פתוחים, רובם חקלאיים, בין גשר מקווה ישראל לכפר חב”ד. במקטע זה קיימות שתי מסילות בין שני מסלולי הכביש. תשתית להנחת מסילה שלישית בוצעה בעבר באופן חלקי כחלק מהעבודות להקמת הנתיב המהיר.
מקטע זה ניתן לחלוקה לשני תתי-מקטעים מבחינת יישום התכנית: מקטע תל אביב דרום-גנות ומקטע גנות-כפר חב”ד.

בתת-המקטע המערבי – תל אביב דרום-גנות – בנוסף להוספת המסילה הרביעית ולהשלמת המסילה השלישית, תורחב רצועת הדרך צפונה כ-24 מ’, על חשבון פארק אריאל שרון, ואליה יועתקו המסלול הצפוני (לכיוון תל אביב) והנתיב המהיר. מסילת הרכבת תורחב על חשבון רצועת הכביש הקיימת כיום. בנוסף, יועתקו תשתיות-על (לרבות קו 161 ק”ו) צפונה ויתווסף נתיב אחד במסלול הנסיעה הדרומי לכיוון ירושלים. כן כוללת התכנית פיסוק של המסילות על מנת לשמר אופציה עתידית לחיבור לתחנת אָזוּר, המסומנת בתמ”מ 5, ככל שזו תוקם (ראו גם להלן, בעמ’ 13). במקטע זה עוברים כיום שני גשרים (מקווה ישראל והגשר הירוק המשמש כגשר חקלאי), בנוסף לגשרים הכלולים במחלף גנות.

בתת-המקטע המזרחי – גנות-כפר חב”ד– בשל המגבלות של גשרי המחלפים, מתחם שפירים והמנהרה לנתב”ג, רצועת הרכבת תורחב על ידי הוספת שתי מסילות מדרום לרצועה הקיימת, וזאת על ידי הסטה דרומה של המסלול הדרומי (מסלול לכיוון ירושלים) בכ-14 מ’ על חשבון תעלת ניקוז קיימת בין הכביש לקיר האקוסטי. כחלק מהעבודות להקמת המסילה, תבוצע גם העתקה והסדרה של קטע מנחל שפירים. במקטע זה קיימת תחנת רכבת מאושרת המשולבת בתוך מתחם חנה וסע שפירים. המקטע כולל את גשרי מחלף שפירים.

3. מקטע מכפר חב”ד עד לוד – באזור מחלף כפר חב”ד מתנתקת המסילה מכביש אחד, הסוטה מזרחה, וממשיכה בקו ישר עד לוד. אורכו הכולל של מקטע זה הוא כ-9 ק”מ, וקיימות בו כיום שתי מסילות בלבד, ולכן התכנית תוסיף עליהן עוד שתיים. גם מקטע זה ניתן לחלוקה לשני תתי-מקטעים; הקטע המערבי יותר עובר בשטחים פתוחים, ובו תורחב הרצועה צפונה. במקטע זה קיימות כיום תחנות רכבת כפר חב”ד וגני אביב. גשר כפר חב”ד הקיים יוחלף בעתיד על ידי הפרדה מפלסית כפר חב”ד המקודמת בתכנית מפורטת בוועדה המחוזית. במקטע זה תחייב התוויית המסילה הריסתם של 7 מבנים חקלאיים בתחומי כפר חב”ד ועמק לוד.

הקטע המזרחי יותר עובר בתחום העירוני של העיר לוד, מתחנת רכבת גני אביב ועד לתחנת רכבת לוד והמתחם התפעולי של הרכבת. בנוסף, כולל מקטע זה העתקה של קטע המסילות הקיימות לכיוון צפון-מזרח למרחק של כ-80 מ’ בנקודה המירבית על מנת לשפר את הרדיוס האופקי. אף כי נעשה מאמץ מרבי למזער את הפגיעה בשימושים וייעודים קיימים ומאושרים, העתקת המסילה תחייב פינוי והריסה של כ-40 בתי מגורים הבנויים בייעוד חקלאי. מאידך, תיווצר התרחקות של המסילה בכמה עשרות כלפי השימושים מדרום לה. בנוסף תידרש הריסתם של כ-17 מבנים נוספים בחלק הדרומי של המסילה בתחומי העיר לוד, במקטע מפגש המסילה הרביעית עם המסילה המזרחית.

במקטע זה קיים גשר מיכה רייסר וכן קיימות תכניות מאושרות להפרדות מפלסיות בתחום העיר לוד. (לפירוט בנושא ההפרדות המפלסיות בלוד ראו להלן בעמ’ 6 ו-15).

ממשק עם קווי רכבת קלה
לרצועת המסילה הכלולה בתכנית זו 3 ממשקים עם קווי הרכבת הקלה: ממשק עם הקו האדום הנמצא כיום בביצוע בתת-הקרקע במחלף ארלוזורוב, כולל תחנה ראשית ממערב לאילון; ממשק עם הקו הסגול (שהמקטע המערבי שלו – תת”ל 70א, אושר בוועדה) במחלף ההגנה, כולל תחנה ראשית מעל האילון; ממשק עם הקו הצהוב הנמצא בתכנון במחלף קיבוץ גלויות, כולל תחנה ראשית.

תחנות רכבת
בכל תחום התכנית מצויות כאמור חמש תחנות רכבת קיימות. כחלק מפרויקט הקמת המסילה הרביעית יבוצעו בהן השינויים הבאים:

1. תחנת סבידור – הוספת רציף אי רביעי ליצירת 8 שפות רציף פעילות (כיום קיימות 6). התחנה תשרת את הקו הראשי ואת הקו לירושלים.

2. תחנת השלום – הוספת רציף מזרחי עבור המסילה הרביעית (כיום קיימים 3)- סה”כ יעברו בתחנה 4 מסילות.

3. תחנת ההגנה – הרחבת רציף אי מזרחי ליצירת 6 שפות רציף (כיום קיימים 5) – 4 למסילות ת”א-גנות ושתיים נוספות למסילות לרשל”צ המתפצלות מהמסילה הראשית בתחנה זו.

4. תחנת כפר חב”ד – הארכת הרציפים 2 הקיימים מזרחה, הרחבת הרציף הדרומי דרומה והרציף הצפוני צפונה.

5. תחנת גני אביב – הארכת 2 הרציפים הקיימים מזרחה ומערבה, הכפלת רוחב הרציף הצפוני לרציף אי והוספת רציף צד שלישי מצפון לו – ליצירת 4 שפות רציף עבור המסילות הפרבריות והמשניות – בתחנה זו לא יעצרו הרכבות המהירות.

נספחי התחנות בתכנית מציגים כרקע גם הרחבות עתידיות של מבני התחנות מעל למסילות בסבידור (במבנה צפוני), השלום (במבנה דרומי) וההגנה (במבנה צפוני). תכניות הרחבה אלה טרם אושרו, והן מקודמות בהליך נפרד על ידי רכבת ישראל, בתיאום עם עירית תל אביב-יפו. בשלב ההרשאות לתחנות (שלא מכח התת”ל) תובטח הקישוריות לאמצעי התחבורה השונים, לרבות הולכי רגל, אופניים, מוניות, שאטלים ואוטובוסים.

ניקוז תעלת האילון

חלופות המקרו לניקוז ולריסון מי הנגר המגיעים לתעלת האילון נבחנו בהליך תכנוני מקביל לתכנית זו ויקודמו בתכנית נפרדת. עם זאת, בשל קיומם של כמה צווארי בקבוק לאורך תעלת האילון, על פי הנחיית צוות הות”ל כי יש לאפשר ספיקה מתוכננת של 170 מ”ק שניה בתעלה, לרבות הנגר העירוני, גם במסגרת תכנית זו יבוצעו פעולות הנדסיות הקשורות לשיפור מערך הניקוז בתעלת האילון. מסמכי התכנית כוללים בין היתר: הרחבה של תוואי הנחל לכיוון צפון-מזרח באזור המחלף המסילתי והקמת מעבירי מים חדשים ו/או הארכה של מעבירים קיימים ותיעול הזרימות אליהם ושינוי חתך התעלה באזורי תעלת ההגנה והשלום.

כמו כן נבדקה באופן ראשוני אפשרות לבצע מעקף של מובל הניקוז באזור תחנת השלום, בתחום זכות המסילה או הדרך הקיימת. הנושא ייבחן לעומק בשלב התכנון המפורט לפני ביצוע. בנוסף, לאחר בדיקה עם רכבת ישראל, הוחלט על צמצום העובי הקונסטרוקטיבי של הבטון בגשר המסילה בתחנת סבידור וכן שימוש במבנה עליון מיוחד הכולל אדני פלדה בעובי מופחת על מנת להגדיל את חתך התעלה בקטעים המקורים שלה. מעבר לכך, בשלב התכנון המפורט ייבדקו פתרונות הנדסיים נוספים בחתך התעלה כגון אפשרות לאיגום נוסף במורד פ.א.ש או העמקת רצפת התעלה באזורי צווארי הבקבוק, או פתרונות נוספים שיעלו.

שבילי הולכי רגל ורוכבי אופניים, מעברי בע”ח

התכנון התייחס לנושא שבילי הולכי רגל ורוכבי אופניים בכל מקום שהדבר התאפשר והם יבוצעו כחלק מפרויקט זה. במקטע המסילה שבתחום תעלת האילון, בשל החתך הצר של התעלה והאילוצים ההנדסיים, התכנית אינה מוסיפה שבילים לרוכבי אופניים או הולכי רגל. לעומת זאת, במקטע שפירים-לוד, לכל אורך המסילות וכן לאורך נחל שפירים, יוסדר שביל אופניים/הולכי רגל. שבילים אלה יאפשר גישה ממרכז העיר לוד לתחנת גני אביב וכן בין הפארק העירוני המתוכנן דרך הפארק הכלוא במפגש מסילות 33 ו-22 בלוד ואזור התעשיה הצפוני עד גני אביב.

בתחום העיר לוד השבילים ישולבו במסגרת רצועות של שצ”פ ליניארי לאורך המסילה. בנוסף, הגשרים החדשים שיוקמו בלוד במסגרת פרויקט זה – גשר לד/75, מעבר המכללה וגשר מיכה רייסר וכן הגשר החקלאי שיחליף את הגשר הירוק באזור פארק אריאל שרון יכללו אף הם מדרכה להולכי רגל ושביל אופניים.

מכח תכנית זו לא יוקמו מעבירי בעלי חיים חדשים. מעבירי המים הקיימים מתחת למסילות, המשמשים גם כמעברי בע”ח, יוארכו ויותאמו למסילות החדשות.

כאמור לעיל, מרבית פתרונות ריסון הנגר יכללו בתת”ל 33א’ שהינה תכנית משלימה לניהול הנגר. עם זאת, מאחר והמסילה הרביעית מצרה את חתך תעלת האילון, ייקבעו בתכנית זו התניות ושלביות ביצוע, שעיקרן כי התחלת העבודות על המסילה בתעלת האילון תותנה בהשלמת פארק אריאל שרון, וכי הפעלת המסילה במקטע האילון תותנה בהשלמת מאגרי הריסון וההחדרה במחצבות במעלה ובביצוע מאגר בפשט ההצפה של שטחי מקווה ישראל מדרום לכביש 1. לוועדה תישמר הסמכות לפטור מהתניה זו אם הנסיבות יצדיקו או יחייבו זאת.

The post הנה באה הרכבת: מגדילים את מספר המסילות ברצועת האיילון – עד לוד appeared first on מקומונט לוד.