טור אורחגל האלימות, הפשיעה והפגיעה באיכות החיים בלוד הגיע לשיא בשבוע האחרון, מה שגרם גם לראש העיר יאיר רביבו לפרסם אתמול מכתב תקיף בו הוא קובל על כוח האדם המצומצם לטיפול בעיר ודורש להקצות כוח משימה מיוחד של 1,000 שוטרים – ולא, ישבית את העיר. אולי האירוע בו נתקל אמש תושב העיר שלמה לחיאני, אירוע אחד מיני רבים כמותו, יכול להמחיש את אוזלת היד ואת עומק הבעיה.
הפוסט שפרסם לחיאני בעמוד הפייסבוק שלו וזכה לתגובות ושיתופים רבים, מגולל את אירועי ליל אמש, כשיצא עם כלבו לטיול – שיכול גם היה להגמר בבית חולים, או אף חמור מכך. כך מספר לחיאני: “לילה בלוד. זה התחיל בערב עמוס לברכה בניסיון להספיק מקלחת ליעלי הקטנה, דף קריאה עם גפן שבכיתה א’ ועמידה בלתי אפשרית באיזה דד ליין עיסקי למחר. יצאתי עם וויליאם הכלב המשפחתי לטיול רק בסביבות השעה 00:20, סיבוב קצר והגענו לגינת הכלבים השכונתית שנמצאת בפארק מקסים ומושקע (יאיר רביבו תודה גם עליו).”
“בשעה 00:40 בערך פיצוץ מטורף בערך 30 מטר ממני.. לוקח שנייה לקלוט שזה “רק זיקוק” שהתפוצץ קרוב מדי ונמוך מדי… לדעתי משהו כמו 5 מטר מחלון חדר השינה של הילדה של מישהו. קולט ארבעה חבר’ה צעירים, מחליט שאני לא מתעלם כי ראבק זאת השכונה שלי, מחליט להשאיר את וויליאם בגינת הכלבים כדי שאם זה ייתפתח לכיוון אלים הוא לא יהיה זה שיחטוף ומצמצם אליהם”.
“התחלתי בטוב, חבר’ה מה נסגר, יש פה ילדים ישנים, זה מסוכן… הם צוחקים לי בפנים, ה”גבר” שבחבורה, מבהיר לי שאם בחג ” שלכם” יש זיקוקים אז גם אנחנו נעשה “זיקוקים” ואני קולט שמבחינתם זה גם אקט לאומני כמעט לוחמני. קצת מזכיר את הראייה של צריחי המסגדים כסמן טריטוריאלי לאומי. אני מתקשר למשטרה והם מתחילים לרוץ.
אני אחריהם שומר על קשר עין ולא מתקרב יותר מדי (מה שהתברר כמהלך נכון) ובמקביל מדווח למוקדנית הכל כולל מיקום בזמן אמת.
עוד זיקוק מתפוצץ מטרים ספורים מהבית של יוסי לונדין הלוחמני ואני מקווה שהילדים שלו לא התעוררו..
המוקדנית הדאגנית (מעריך את הדאגה! באמת!) מתחננת שאתרחק ואפסיק את המרדף ובאמת אחרי כמה שניות הם מתחילים לזרוק עלי אבנים בעוצמה (ברחוב ההסתדרות.. אחד הרחובות הראשיים בעיר..) אני שומר על מרחק בטוח ככל האפשר מדווח (קצת בפחד אני מודה) שאני סופג אבנים אבל מבהיר למוקדנית שאני לא עוזב את המקום ושתשלח ניידת.
מצמצם אליהם והם בורחים לצד השני של שדרות ירושלים תוך כדי זריקת אבנים שמסכנת אותי את המכוניות בכביש ושם איבדתי אותם (אני לפני ניתוח בברך ככה שזה היה די קשה כל הריצה הזאת)”.
“רק כמה דקות אחר כך בשעה 00:58 יוצר איתי לראשונה שוטר בניידת ומתנצל שהוא היה רחוק ושהוא מגיע תוך שלוש דקות לשדרות ירושלים (תבינו עד כמה זה הזוי! בעיר לוד שסובלת בימים האלו מפשיעה קלה יענו (ירי של זיקוקים בין בתים בקטנה כזה) ומפשיעה חמורה [נגיד זה שניסו לפוצץ לי את הראש עם אבנים כשאני על הקו עם המוקד של משטרת ישראל או סתם ירי חי מנשק קל או כבד כמה פעמים ביום בשבועות האחרונים כדי להרוג בכוונה או בטעות] ולוקח לשוטר בשטח יותר מרבע שעה ליצור איתי קשר ולומר שהוא תכף מגיע כשזה כבר די לא רלוונטי).
אז אני חוזר לגינת הכלבים ומגלה שוויליאם הצליח לצאת (המסכן לא הבין לאן ברחתי) רץ בצליעה הביתה כדי לצאת עם הרכב לחפש אותו ומגלה שהאלוף על ארבע מחכה לי ליד השער של הבית.
אני מחליט להגיש תלונה במשטרה כדי שיהיה תיעוד ואולי מישהו יתפוס את הנבלות על משהו אחר ואוכל לזהות אותם (יודע שהסיכוי נמוך עד אפסי) או שמישהו יעשה שימוש במצלמות בפארק ויאתר אותם, בדרך אני מכין את עצמי לאווירת המלחמה שבטח שוררת בתחנה, דמיינתי עשרות שוטרים עייפים ונחושים עם ציוד מלא וכוס קפה ביד, בטח אחרי האירועים החמורים של הימים האחרונים יש פה מלא מג”בניקים ויס”מניקים וימ”מניקים והשד יודע מי עוד, אלוהיי כמה שטעיתי..
תקשיבו אני לא זוכר מתי ראיתי את התחנה שקטה כל כך, זה מרגיש כמו נקודת שיטור קהילתי בצהלה מערב (יש מקום כזה?) פה כבר 45 דקות בחדר המתנה, מחכה שיגבו ממני תלונה, וחוץ ממני מהשוטרת הנחמדה בקבלה ומהמאבטח לא רואה פה אף אחד כמעט…
סיימתי להגיש את התלונה – החוקר היה הכי מקצועי ואדיב שאפשר לבקש, והתחייב לנסות לתפוס אותם בעזרת המצלמות. כשיצאתי ראיתי שלוש ניידות שחזרו מהשטח.. עדיין מעט מאוד ביחס למצב אבל מנסה להיות מדויק… עכשיו אני רוצה להאמין שיש בשטח את המקסימום של תחנת לוד ויודע ששוטרי לוד עושים ככל יכולתם להיאבק בפשיעה בעיר אבל גם אם זה המצב אין סיכוי שהם יצליחו לתת מענה לעשירית מהצרכים של העיר הזאת ופה נכנסת לתמונה האחראית למצב המטורף הזה – הממשלה.
אמיר אוחנה, האמנו בך,באמת! חלאס דיבורים, דורשים מעשים מאסיביים! תמצא את הדרך המשפטית ותיכנס כבר בעברייני הנשק והסמים פה בעיר, ברור שנער עבריין צעצוע ששומע ורואה כל היום ירי בנשק חם וקרבות ברחובות לא יחשוש לזרוק אבנים או לפוצץ זיקוק.
אנחנו מאמינים בלוד וקורים בה כל כך הרבה דברים טובים, אל תתנו לעבריינים לקחת את העיר אחורה”.